פורום הקבוצה המחוברת

סו) והנה תיכף בעת הצמצום," צ"ב "דהיינו בעת עלית" כח צ"א שעל "המלכות לבינה, עוד מטרם העלית מ"ן" במסך המזדכך/עולה. וטרם "והזווג" לצורך פרצוף מ"ה דנקודים "שנעשה בנקבי עינים דא"ק, גרם זה" הצ"ב "שיתחלק פרצוף הנקודות דס"ג דא"ק, לד' חלוקות: א) כח"ב חג"ת עד החזה שלו, הנבחנים למקום אצילות. ב) ב"ש" 2/3 "ת"ת שמחזה ולמטה עד סיום הת"ת שנעשה למקום בריאה. ג) ג' הספירות נה"י שלו שנעשה למקום עולם היצירה. ד) המלכות שבו שנעשה למקום עולם העשיה.

מקום באות נז' חוסר המאפשר תיקון.

ראינו רצון פרצופי הקדושה כך שמוכנים לקבל האור/הנאה, בראש תוך סוף, רק בתוך כלי השפעה.
אור הטעמים מתפשט לתוך, עד הטבור, וביטוש פנימי ומקיף, מסלק אור הטעמים/מזכך עביות המסך.
אור הנקודות היוצא ומסתלק בזיווגים בשלבי ההזדככות, ממלא הכלים הריקים מאור הטעמים.
ונותרים, כלים, מקום בו מורגש חיסרון האור כרשימו, זיכרון מהאור שהיה. ורצון למילוי בקדושה.
אורות פרצופי ע"ב, וטעמים דס"ג, מלבישים על תוך דגלגלתא עד הטבור, ומתקנים עוד המקום/החוסר/הרצון בקדושה.
פרצוף נקודות דס"ג בתחילת הזדככות המסך מתפשט מתחת לטבור ומחלק המקום/סוגי הרצון, שאפשר לתקן, ושעדיין אי אפשר לתקן.
כמקודם המסך המזדכך/עולה לראש הס"ג לבקש אור על תערובת הרשימות בו.
הזיווג שיעשה בחיצוניות ראש הס"ג לפי הרשימות שבו יתפשט כפרצוף מ"ה דנקודים, למקום יציאת הבקשה למילו, מתחת לטבור.

קטונתי לפרש מדעתי, כך שנותרת החובה על הרוצה ללמוד לראות ולהבין בעצמו האם מתישבים הדברים בדעתו שלו, בדברי בעל הסולם.
גם כי אי אפשר להאריך בכל פרטי השלבים שלמדנו. 

סה) והנה נתבאר, שכל עיקרו של צמצום הב' הנ"ל, נעשה רק בפרצוף נקודות דס"ג, שמקומו מטבור ולמטה דא"ק עד סיום רגליו, דהיינו עד ממעל לנקודה" מלכות המצומצת "דעוה"ז. ותדע שכל אלו השינויים שנעשו בעקבות צמצום הב' הזה, באו רק בפרצוף נקודות דס"ג ההוא, ולא למעלה ממנו, ומה שאמרנו למעלה, שע"י עלית המלכות לחצי ת"ת" דנקודות דס"ג "דא"ק וסיימה שם הפרצוף, יצאו חצי ת"ת התחתון ונהי"מ דא"ק לבחינת חלל פנוי, לא נעשה זה בתנה"י" דגולגלתא "דא"ק עצמו אלא רק בתנה"י דפרצוף נקודות דס"ג דא"ק, אבל בא"ק" בס"ג דא"ק "עצמו נבחנים השנוים הללו רק לבחינת עליית מ"ן" מים נוקבין "לבד, שפירושו, שהוא נתלבש בשינויים" עלית מלכות לבינה, ובקיעת המדרגה "הללו כדי להאציל לע"ס" מ"ה "דנקודים בבחינתן, אבל בא"ק" בס"ג דא"ק "עצמו לא נעשה שום שינוי.

מ"ן – מים נוקבים – ביקוש מהתחתון לקבל אור מעליונו. 
כאן אלו הם הרשימות שבמסך, שעלו למ"ן לזיוג לביקוש אור, בראש דעליון ס"ג על הרשימות א' שורש שנותרו במסך, ביחד עם רשימו ד' דעוביות שנתחברו במסך תוצאת שיוי הצורה עם נה"י דא"ק. וגרמו לשינוי, עליית המסך לנקבי עינים חכמה דראש, ולא לפה דראש מלכות דראש. כתוצאה מכך ס"ג יעשה זיווג  בנקבי עיניים בחיצוניותו בפרצוף המתאים לביקוש הנקרא שערות דס"ג ממנו יצא פרצוף מ"ה דנקודים בגו"ע בראש ואח"פ כגוף. וירד להלביש מטבור דס"ג ולמטה.

עלית מ"ן יכולה להיות גם תפילה לביקוש אור החכמה לדעת פנימיות התורה.

סד) והנך מוצא, שמקור השיתוף של המלכות בבינה, הנק' צמצום ב', נעשה רק למטה מטבור דא"ק, ע"י התפשטות פרצוף נקודות דס"ג שמה, ולפיכך לא יכלה קומת ע"ס זו" לא נקודות. מ"ה "דנקודים הבאה" היוצאת לאחר "מצמצום ב', להתפשט למעלה מטבור דא"ק כי אין שום כח ושליטה יכול להתגלות למעלה ממקור יציאתו. ומתוך שמקום התהוות הצמצום ב' התחיל מהטבור ולמטה, ע"כ הוכרחה גם קומת הנקודים להתפשט שם." לפי הרצון ב דפרצוף נקודות דס"ג, הוא ס"ג, עליון למ"ה.

באות סא'-מדוע פרצוף מ"ה דנקודים שיצא מראש הס"ג לא הלביש הס"ג, כפרצופי א"ק הקודמים, ושאל באות סא' למה לא הלביש על ס"ג, וירד להלביש מתחת לטבור דא"ק.
יש להבחין בין פרצוף נקודות דס"ג היוצא בזמן הזדככות מסך דטבור דס"ג לפה דראש, ומשווה צורה למתחת לטבור דא"ק.
לבין   פרצוף  מ"ה  דנקודים בן ותולדה לעליון שיצא על הרשימות במסך העולה לאחר שירד מתחת לטבור, בזמן התפשטות הנקודות דס"ג.

"אין שום כח ושליטה יכול להתגלות למעלה ממקור יציאתו" – החוק הרוחני "דכל מה שהוא רצון במדרגה העליונה, הוא כח מחייב במדרגה תחתונה הנאצלת בסיבתה"
כמו שלמדנו במלכות דא"ס, שכח שליטת צ"א מתגלה ממנה ומטה(למעלה כוונתו זך. כמו המסך מזדכך והכוונה עולה. למטה הכוונה עבה.)

ובאותיות הבאות ממשיך להעמיק ולבאר

סג) ואין להקשות הרי עדיין יש ביניהם מרחק רב מצד העביות שבהם," אז איך צורתם שווה שישמשו כאחד "כי הנקודות דס"ג באו מעביות דבחי"ב ואין בהם מבחי"ד ולא כלום, והגם שהם קומת ז"א, אין זה עוד דומה לקומת ז"א של הלמטה מטבור דא"ק, שהוא ז"א דבחי"ד, הרי שיש בהם הפרש" שינוי צורה "גדול. התשובה היא, כי אין העביות ניכרת בפרצוף בעת התלבשות האור," אין הרגש חוסר(שיעלה במסך לבקש מילוי) "רק אחר הסתלקות האור," מורגש חיסרון "וע"כ בעת שהופיע פרצוף הנקודות דס"ג" באור נקודות היוצא על זיווגים בהסתלקות/הזדככות המסך "בקומת ז"א ירד ונתלבש בקומת זו"ן שמטבור ולמטה דא"ק ואז נתערבו הבחי"ב בבחי"ד זה בזה," ב' סוגי הרשימו העולים במסך " וגרם לצמצום הב' הנ"ל, שנעשה סיום חדש במקום בינה דגוף של פרצוף ההוא." היוצא מנקבי עינים "וכן גרם להשתנות מקום הזווג, ונעשה הפה דראש במקום נקבי העינים, כנ"ל.

סב) והענין הוא, כי בעת יציאת פרצוף ס"ג, הוא נסתיים כולו למעלה מטבור דא"ק הפנימי, כמו שנתבאר בפרצוף ע"ב דא"ק, כי לא יכלו להתפשט מטבור ולמטה, כי שם מתחלת שליטת הבחי"ד דא"ק הפנימי בבחינת ע"ס דסיום שלה, ובפרצופי ע"ב ס"ג אין בהם מבחי"ד ולא כלום. (כנ"ל באות נ"ד). אמנם כשהתחילו לצאת הנקודות דס"ג דא"ק, דהיינו אחר שנזדכך המסך דס"ג, שהוא בחי"ב דעביות, ע"י הביטוש דאו"מ בו, ובא לבחי"ב דהתלבשות ובחי"א דעביות, הנה אז נסתלקו הטעמים דס"ג, ויצאה קומת הנקודות על העביות הנשארת במסך, בו"ק בלי ראש. כי הע"ס היוצאות על בחי"א דעביות הן קומת ז"א בחסר ג"ר. וגם בקומת הזכר, שהוא בחי"ב דהתלבשות, אין שם בחינת בינה אלא בקירוב שהוא נבחן לו"ק דבינה. ולפיכך קומה זו דנקודות דס"ג, נשתוה צורתה עם הע"ס דסיום שלמטה מטבור דא"ק, שגם הן בבחינת ו"ק בלי ראש, (כנ"ל באות נ"ב), ונודע שהשתוות הצורה מקרבת הרוחניים לאחד, וע"כ ירדה קומה זו למטה מטבור דא"ק, ונתערבה שם עם הזו"ן דא"ק, ושמשו כאחד יחד, להיותם שוים בשיעור קומה.

יש לזכור שפרצוף ס"ג יצא על ב'  קומות בראש ב ב' זיווגים.
א'- בהתכללות הנקבה היא בחי"ב דעביות, בזכר הוא ג' דהתלבשות. נקראת קומת זכר, ואינה מתפשטת לגוף.
ב'- בהתכללות הזכר ג' דהתלבשות בעביות הנקבה בחי"ב, קומה המתפשטת לגוף (בטעמים נקודות תגין ואותיות) מכאן שיש בקומת הטעמים
    דס"ג ג' דהתלבשות, שאם תתפשט מטבור ולמטה יגיע אור ו"ק דחכמה לכלי קבלה נה"י דבחי"ד שמתחת לטבור בניגוד לחוקיות צ"א, מכך
    פשוט שגם פרצוף ע"ב שיצא על עביות בחי"ג לא התפשט מתחת לטבור דגולגלתא.

סב) והענין הוא, כי בעת יציאת פרצוף" טעמים(ג' דהתלבשות וב' דעוביות)של "ס"ג, הוא נסתיים כולו למעלה מטבור דא"ק הפנימי, כמו שנתבאר בפרצוף ע"ב דא"ק, כי לא יכלו להתפשט מטבור ולמטה, כי שם מתחלת שליטת" כלי הקבלה נה"י של "הבחי"ד דא"ק הפנימי בבחינת ע"ס דסיום שלה, ובפרצופי ע"ב ס"ג אין בהם" מסך/כח התגברות "מבחי"ד ולא כלום. (כנ"ל באות נ"ד). אמנם כשהתחילו לצאת הנקודות דס"ג דא"ק, דהיינו אחר שנזדכך המסך דס"ג, שהוא בחי"ב דעביות, ע"י הביטוש דאו"מ בו, ובא לבחי"ב דהתלבשות ובחי"א דעביות, הנה אז נסתלקו הטעמים דס"ג" שיצאו בזיווג דהכאה על התכללות קומת הזכר/ג' דהתלבשות, ו ב' דעביות/קומת הנקבה ",ויצאה קומת הנקודות" דס"ג "על העביות הנשארת במסך, בו"ק " בחי"א "בלי ראש. כי הע"ס היוצאות על בחי"א דעביות הן קומת ז"א בחסר ג"ר. וגם בקומת הזכר, שהוא בחי"ב דהתלבשות, אין שם בחינת בינה אלא בקירוב שהוא נבחן לו"ק דבינה. ולפיכך קומה זו דנקודות דס"ג, נשתוה צורתה עם הע"ס דסיום שלמטה מטבור דא"ק, שגם הן בבחינת ו"ק" ז"א "בלי ראש, (כנ"ל באות נ"ב), ונודע שהשתוות הצורה מקרבת הרוחניים לאחד, וע"כ" ועל כן "ירדה קומה זו למטה מטבור דא"ק, ונתערבה שם עם הזו"ן" זכר ונוקבה, ז"א ומלכות "דא"ק, ושמשו כאחד יחד" זו"ן דא"ק, וזו"ן דס"ג", "להיותם שוים בשיעור קומה." שווים בגובה הקומה ז"א, בחי"א דעביות שניהם

נמצא שנתערבו נקודות דס"ג, הם מידת הרחמים. וזו"ן דא"ק הם מידת הדין. הם ב' דעוביות עם ד' דעוביות, הם הרשימות במסך המזדכך ועולה לראש הס"ג כפי שלמדנו בפרצופי נקודות. מה שיגרום לעלית המסך לנקבי עיניים לזיווג דהכאה, ליציאת פרצוף מ"ה.