כתב נושא: פתיחה לחכמת הקבלה  (נקרא 32146 פעמים)

מנותק נסין

  • Full Member
  • ***
  • הודעות: 143
    • ראה פרופיל
בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
« Reply #30 ב- : October 26, 2020, 14:05 »
"יז) והנה נתבאר עד הנה ג' יסודות הראשונים שבחכמה: הא', ענין אור וכלי, שהאור הוא המשכה ישרה מעצמותו ית', והכלי הוא בחינת הרצון לקבל הכלול בהכרח באור ההוא, שבשיעור הרצון הזה יצא מכלל מאציל לנאצל. והרצון לקבל הזה" נשתלשל בסדר ד הבחינות לבחי"ד "היא בחינת המלכות הנבחנת באור העליון," מלכות שבאין סוף לפני הצמצום  "וע"כ נק' מלכות, שמו, בסוד הוא ושמו אחד, כי שמו בגימטריא רצון." הוא/עצמותו/האור האין סופי, על שם שמתקבל במלכות/שמו/בחי"ד דא"ס ללא סוף, כלומר לפני הצמצום. ברוך הוא וברוך שמו.
"ענין הב', הוא ביאור הע"ס וד' עולמות אבי"ע, שהם ד' מדרגות" הבחינות לאחר הצמצום "זו למטה מזו,  שהרצון לקבל מחויב להשתלשל על ידיהן עד" לעה"ז "לקביעות כלי על תוכנו."
"ענין הג', הוא ענין הצמצום ומסך שנעשה על כלי הקבלה הזה שהוא בחי"ד," בחי"ד לאחר הצמצום "ותמורתו נתהוו כלי קבלה חדשים בע"ס הנק' אור חוזר. והבן ושנן היטב אלו הג' יסודות הם ונימוקיהם כפי שנתבארו לפניך, כי זולתם אין הבנה אף במלה אחת בחכמה הזו."

מנותק נסין

  • Full Member
  • ***
  • הודעות: 143
    • ראה פרופיל
בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
« Reply #31 ב- : October 26, 2020, 14:53 »
רצונו להטיב לנבראיו, התפשט  על פי סדר 4 הבחינות דאור ישר ראה אות ה עד לרצון לקבל ב בחי"ד, הנקראת מלכות דא"ס על שם שאין בה סוף על קבלת האור(כמו שיש בפרצופי הקדושה ראש תוך וסוף).   מלכות דא"ס במצב זה(מצב ה א' בהקדמה לספר הזוהר)מקבלת את האור לפני הצמצום.
לפי שטבעו של הנברא מלכות דא"ס הוא רצון לקבל, ועל פי חוק שיווי ושינוי צורה, רצון לקבל זה מפריד את הנברא מהבורא שהוא כולו להטיב להשפיע, נעשה הצמצום א.
כאן באות יד מביא הסיבה לצמצום מצד מחשבת הבריאה "ובכדי להציל את הנבראים מגודל הפירוד הרחוק הזה נעשה סוד הצמצום הא'"(במקומות אחרים מביא הסיבה לצמצום מצד מלכות דא"ס).
יש להבחין במלכות שלפני הצמצום (מצב ה א'). והמלכות שלאחר הצמצום (מצב ה ב'). כמוגדר בהקדמה לספר הזוהר אותיות יג' יד'
וגם יש לדעת החוק הרוחני "דכל מה שהוא רצון במדרגה העליונה, הוא כח מחייב במדרגה תחתונה הנאצלת בסיבתה" כלומר הרצון בעליון/סיבה מלכות דא"ס שלא לקבל בבחי"ד, הוא כח מחייב בתחתון/פרצופי הקדושה ש"יצאו בבחינת מסך מתוקן בכלי מלכות שלהם שלא יקבלו אור בבחי"ד".
וזה המקום להביא החוק "אין העדר ברוחניות" כפשוטו, המלכות דא"ס במצב ה א' אינה משנה צורתה למצב ה ב' אלו 2 מצבים קיימים. התחתון אינו משיג את העליון, ואם יושג העליון, לפי תפיסתו של התחתון, הרי שלפי חוק שיווי צורה מתקיימת בתחתון צורה נוספת על צורתו עצמו, וזוכה בדבקות לפי מדרגתו. (ופשוט, ש בעליון כלולות כל הצורות שיצאו ממנו)
« עריכה אחרונה: October 26, 2020, 15:10 על ידי נסין »

מנותק איל

  • Full Member
  • ***
  • הודעות: 216
    • ראה פרופיל
בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
« Reply #32 ב- : October 26, 2020, 17:32 »
תודה נסין על ההסברים  thb-like

מנותק נסין

  • Full Member
  • ***
  • הודעות: 143
    • ראה פרופיל
בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
« Reply #33 ב- : October 28, 2020, 12:36 »
ה' בחינות שבמסך

יח) ועתה נבאר ה' בחינות שיש בהמסך, שעל פיהם משתנה שיעורי הקומה בעת הזווג דהכאה שעושה עם אור העליון. ויש להבין תחלה היטב, כי אע"פ שלאחר הצמצום נפסלה הבחי"ד מלהיות כלי קבלה על הע"ס, והאו"ח העולה מהמסך ע"י זווג דהכאה נעשה לכלי קבלה בתמורתה, עכ"ז היא מוכרחת להתלוות עם כח הקבלה שבה אל האו"ח, וזולת זה לא היה האו"ח מוכשר כלל להיות כלי קבלה, ותבין זה ג"כ מהמשל הנ"ל באות ט"ו. כי הוכחנו שם אשר כח הדחיה והסירוב לקבל הסעודה נעשה לכלי קבלה במקום הרעב והתאבון, כי הרעב והתאבון שהם כלי קבלה הרגילים, נפסלו כאן מלהיות כלי קבלה מחמת הבושה והבזיון להיות מקבל מתנה מחברו, ורק כחות הדחיה והסירוב נעשו במקומם לכלי קבלה, כי מתוך הדחיה והסירוב נתהפכה הקבלה להיות השפעה, והשיג על ידם כלי קבלה מוכשרים לקבל סעודת חברו. ועכ"ז אי אפשר לומר שעתה כבר אינו צריך לכלי הקבלה הרגילים שהם הרעב והתאבון, כי זה ברור שבלי תאבון לאכילה לא יוכל למלאות רצון חברו ולעשות לו נחת רוח עם אכילתו אצלו. אלא הענין הוא, כי הרעב והתאבון שנפסלו בצורתם הרגילה, נתגלגלו עתה מחמת כח הדחיה והסירוב, וקבלו צורה חדשה, שהיא קבלה ע"מ להשפיע, ועי"ז נהפך הבזיון להיות כבוד. הרי, אשר הכלי קבלה הרגילים עדיין פועלים עתה כמו תמיד, אלא שקבלו צורה חדשה. וכן תקיש בענינינו כאן, כי אמת הוא שבחי"ד נפסלה מלהיות כלי קבלה על הע"ס, שהוא מחמת העביות שבה, שפירושו שינוי הצורה כלפי המשפיע, המפריד מהמשפיע, כנ"ל, אמנם ע"י תיקון המסך בהבחי"ד. המכה על אור העליון ומחזירו לאחוריו, הנה נתגלגלה צורתה הקודמת הפסולה וקבלה צורה חדשה הנק' או"ח, בדומה לגלגול צורת הקבלה בצורת השפעה הנ"ל במשל, אשר התוכן של צורה הראשונה לא נשתנה שם, כי גם עתה אינו אוכל בלי תאבון. כן גם כאן, כל העביות, שהיא כח הקבלה, שהיה בבחי"ד, נתגלגל ובא תוך האו"ח, וע"כ נעשה האו"ח מוכשר להיות כלי קבלה, ותשכיל זה היטב. ולפיכך יש להבחין תמיד בהמסך ב' כחות:
הא' קשיות, שהוא כח הדחיה שבו כלפי האור העליון,
הב', עביות, שהוא שיעור הרצון לקבל מבחי"ד הנכלל בהמסך, אשר ע"י זווג דהכאה מכח הקשיות שבו, נתהפכה העביות שבו להיות זכות, דהיינו התהפכות הקבלה להשפעה.
ואלו ב' הכחות שבמסך פועלים בה' בחינות, שהם ד' הבחינות חו"ב תו"מ הנ"ל, ושורשם הנק' כתר.


מנותק נסין

  • Full Member
  • ***
  • הודעות: 143
    • ראה פרופיל
בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
« Reply #34 ב- : October 28, 2020, 13:52 »
"יח) ועתה נבאר ה' בחינות שיש בהמסך, שעל פיהם משתנה שיעורי הקומה בעת הזווג דהכאה שעושה עם אור העליון. ויש להבין תחלה היטב, כי אע"פ שלאחר הצמצום נפסלה הבחי"ד מלהיות כלי קבלה על הע"ס, והאו"ח העולה מהמסך ע"י זווג דהכאה נעשה לכלי קבלה בתמורתה, עכ"ז היא מוכרחת להתלוות עם כח הקבלה שבה אל האו"ח," הנאצל מושך/רצל"ק/עביות את האור לפי יכולתו לקבל בהשפעה  "וזולת זה לא היה האו"ח" הרצון לקבל רק על מנת להשפיע "מוכשר כלל להיות כלי קבלה, ותבין זה ג"כ מהמשל הנ"ל באות ט"ו. כי הוכחנו שם אשר כח הדחיה והסירוב לקבל הסעודה נעשה לכלי קבלה במקום הרעב והתאבון, כי הרעב והתאבון שהם כלי קבלה הרגילים, נפסלו כאן מלהיות כלי קבלה מחמת הבושה והבזיון להיות מקבל מתנה מחברו, ורק כחות הדחיה והסירוב" הרצון לקבל רק על מנת להשפיע "נעשו במקומם לכלי קבלה, כי מתוך הדחיה והסירוב נתהפכה הקבלה להיות השפעה, והשיג על ידם כלי קבלה" להשפיע "מוכשרים לקבל סעודת חברו. ועכ"ז אי אפשר לומר שעתה כבר אינו צריך לכלי הקבלה הרגילים שהם הרעב והתאבון, כי זה ברור שבלי תאבון לאכילה לא יוכל למלאות רצון חברו ולעשות לו נחת רוח עם אכילתו אצלו." שחייב להנות "אלא הענין הוא, כי הרעב והתאבון שנפסלו בצורתם הרגילה, נתגלגלו עתה מחמת כח הדחיה והסירוב, וקבלו צורה חדשה, שהיא קבלה ע"מ להשפיע, ועי"ז נהפך הבזיון להיות כבוד. הרי, אשר הכלי קבלה הרגילים" רצונו להנות מהאוכל "עדיין פועלים עתה כמו תמיד, אלא שקבלו צורה חדשה. וכן תקיש בענינינו כאן, כי אמת הוא שבחי"ד נפסלה מלהיות כלי קבלה על הע"ס, שהוא מחמת העביות שבה, שפירושו שינוי הצורה כלפי המשפיע, המפריד מהמשפיע, כנ"ל, אמנם ע"י תיקון המסך בהבחי"ד. המכה על אור העליון ומחזירו לאחוריו, הנה נתגלגלה צורתה הקודמת הפסולה וקבלה צורה חדשה הנק' או"ח, בדומה לגלגול צורת הקבלה בצורת השפעה הנ"ל במשל, אשר התוכן של צורה הראשונה" רצל"ק "לא נשתנה שם, כי גם עתה אינו אוכל בלי תאבון. כן גם כאן, כל העביות, שהיא כח הקבלה, שהיה בבחי"ד, נתגלגל ובא תוך האו"ח, וע"כ נעשה האו"ח מוכשר להיות כלי קבלה, ותשכיל זה היטב. ולפיכך יש להבחין תמיד בהמסך ב' כחות: הא' קשיות, שהוא כח הדחיה שבו כלפי האור העליון, הב', עביות, שהוא שיעור הרצון לקבל מבחי"ד הנכלל בהמסך, אשר ע"י זווג דהכאה מכח הקשיות שבו," התגברתו שלא לקבל "נתהפכה העביות שבו להיות זכות, דהיינו התהפכות הקבלה להשפעה. ואלו ב' הכחות שבמסך פועלים בה' בחינות, שהם ד' הבחינות חו"ב תו"מ הנ"ל, ושורשם הנק' כתר."

צורת הנאצל מצד מחשבת הבריאה, היא רצון לקבל לעצמו. ונוספה עלייה בתחתון צורת הרצון לקבל רק על מנת להשפיע.
אות קב' "כי כל הכחות שישנם בעליונים, הכרח הוא שיהיו גם בתחתונים, אלא בתחתון נתוספים ענינים על העליון."
וההיתי אולי מעיז להוסיף "בתחתון נתוספים/מתגלים ענינים על העליון" כלומר שעניינים אלו אפשר להשיגים רק בצורת התחתון ?
« עריכה אחרונה: October 29, 2020, 14:29 על ידי נסין »

מנותק איל

  • Full Member
  • ***
  • הודעות: 216
    • ראה פרופיל
בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
« Reply #35 ב- : October 29, 2020, 21:41 »
יח, מסביר את קשיות ועביות, המקבילים במשל לכח הדחייה ולרצון לקבל אוכל בתאבון. שיש לנו כלי קבלה שאסור לקבל בו עקב צמצום א' אבל בכח הקושיות של המסך כח הדחייה אנו יכולים להפך את כוונת השימוש בכלי הקבלה לכוונת השפעה ואז ניתן להשתמש בכלי קבלה אבל זה עבור השפעה ולא עבור קבלה עצמית.

נסין רשם:
צורת הנאצל מצד מחשבת הבריאה, היא רצון לקבל לעצמו. ונוספה עלייה בתחתון צורת הרצון לקבל רק על מנת להשפיע.
אות קב' "כי כל הכחות שישנם בעליונים, הכרח הוא שיהיו גם בתחתונים, אלא בתחתון נתוספים ענינים על העליון."
וההיתי אולי מעיז להוסיף "בתחתון נתוספים/מתגלים ענינים על העליון" כלומר שעניינים אלו אפשר להשיגים רק בצורת התחתון ?


אני חושב שהכוונה אולי שבתחתון יש את הכלי קבלה בעל מנת לקבל שלא קיים בעליון.

מנותק איל

  • Full Member
  • ***
  • הודעות: 216
    • ראה פרופיל
בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
« Reply #36 ב- : October 29, 2020, 22:29 »
יט) כי הגם שביארנו שג' בחינות הראשונות אינן נחשבות עוד לבחינת כלי, אלא רק הבחי"ד לבדה נחשבת לכלי, כנ"ל באות ה'. עכ"ז מתוך שג' בחינות הראשונות הן סבות וגורמות להשלמת הבחי"ד, באופן שהבחי"ד אחר שנשלמה נתרשמו בה ד' שעורים במדת הקבלה שבה, החל מבחי"א שהוא שיעור היותר קלוש שבה ממדת הקבלה, ואח"כ בחי"ב שהיא משהו עב ביותר מבחי"א במדת הקבלה שבה, ואח"כ בחי"ג העבה יותר מבחי"ב במדת הקבלה שבה, ולבסוף בחי"ד שהיא בחינתה עצמה העבה יותר מכולם, שמדת הקבלה שלה מושלמת בכל תוכנה. גם יש להבחין בה עוד, אשר גם השורש של הד' בחינות כלול בה, שהוא הזך מכולם. ואלו הן ה' בחינות הקבלה הכלולות בבחי"ד, ונק' ג"כ בשמות הע"ס כח"ב תו"מ הכלולות בבחי"ד, כי הד' בחינות הם חו"ב תו"מ כנ"ל באות ה'. והשורש נקרא כתר.

יט. מסביר את הד' בחינות איך כל בחינה היא יותר עבה מקודמתה עד הבחינה הד' שהיא העבה ביותר, ומוסיף שגם השורש כלול בה ולכן בחינה ד' כלולה מ ה' בחינות כ חו"ב תו"מ.


מנותק נסין

  • Full Member
  • ***
  • הודעות: 143
    • ראה פרופיל
בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
« Reply #37 ב- : October 30, 2020, 16:31 »
"יט) כי הגם שביארנו שג' בחינות הראשונות אינן נחשבות עוד לבחינת כלי, אלא רק הבחי"ד לבדה נחשבת לכלי, כנ"ל באות ה'. עכ"ז מתוך שג' בחינות הראשונות הן סבות" סיבה ומסובב "וגורמות" גורם ונמשך "להשלמת הבחי"ד, באופן שהבחי"ד אחר שנשלמה נתרשמו בה ד' שעורים במדת הקבלה שבה, החל מבחי"א שהוא שיעור היותר קלוש" כלי זך "שבה ממדת הקבלה, ואח"כ בחי"ב שהיא משהו עב ביותר מבחי"א במדת הקבלה שבה, ואח"כ בחי"ג העבה יותר מבחי"ב במדת הקבלה שבה, ולבסוף בחי"ד שהיא בחינתה עצמה העבה יותר מכולם, שמדת הקבלה שלה מושלמת בכל תוכנה. גם יש להבחין בה עוד, אשר גם השורש" סיבה ראשונה/עצמותו/להטיב לנבראיו "של הד' בחינות כלול בה, שהוא הזך מכולם. ואלו הן ה' בחינות הקבלה הכלולות בבחי"ד, ונק' ג"כ בשמות הע"ס כח"ב תו"מ" כלים/שעורים ברצון לקבל "הכלולות בבחי"ד, כי הד' בחינות הם חו"ב תו"מ כנ"ל באות ה'. והשורש נקרא כתר."

הבחי"ד אחר שנשלמה(לפני הצמצום, ב ד בחינות דאור ישר) נתרשמו בה ה' שעורים במדת הקבלה שבה(כח"ב תו"מ שבבחי"ד)
לכן לאחר הצמצום המסך(כח הקשיות להתגבר על העביות/הרצ"ל)המותקן על הבחי"ד פועל גם ב ה' בחינות/שעורים כמובא באות יח "ואלו ב' הכחות קשיות ועביות שבמסך פועלים בה' בחינות, שהם ד' הבחינות חו"ב תו"מ הנ"ל, ושורשם הנק' כתר."
« עריכה אחרונה: November 03, 2020, 18:35 על ידי נסין »

מנותק נסין

  • Full Member
  • ***
  • הודעות: 143
    • ראה פרופיל
בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
« Reply #38 ב- : October 30, 2020, 17:18 »
כ) ומה שה' בחינות הקבלה שבבחי"ד נק' בשם הספירות כח"ב תו"מ, הוא, כי הבחי"ד מטרם הצמצום, דהיינו בעוד שהבחי"ד היתה הכלי קבלה על הע"ס הכלולות באור העליון בסוד הוא אחד ושמו אחד, כי כל העולמות נכללים שם כמ"ש בתע"ס חלק א'. נבחן שם הלבשתה להע"ס ע"פ אותן ה' הבחינות הנ"ל, שכל בחינה מה' הבחינות שבה הלבישה הבחינה שכנגדה בהע"ס שבאור העליון, כי בחינת השורש שבבחינה ד' הלבישה לאור הכתר שבע"ס, ובחי"א שבבחי"ד הלבישה לאור החכמה שבעשר ספי', ובחי"ב שבה הלבישה לאור הבינה, ובחי"ג שבה הלבישה לאור הת"ת, ובחינתה עצמה הלבישה לאור המלכות. ולפיכך גם עתה אחר הצמצום א', אחר שהבחי"ד נפסלה מלהיות עוד כלי קבלה, נק' ג"כ ה' בחינות העביות שבה על שם ה' הספירות כח"ב תו"מ.

מנותק נסין

  • Full Member
  • ***
  • הודעות: 143
    • ראה פרופיל
בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
« Reply #39 ב- : October 30, 2020, 18:05 »
"כ) ומה שה' בחינות הקבלה שבבחי"ד נק' בשם הספירות כח"ב תו"מ, הוא, כי הבחי"ד" מלכות דא"ס(ראה אות יז') "מטרם הצמצום, דהיינו בעוד שהבחי"ד היתה הכלי קבלה על הע"ס הכלולות באור העליון בסוד הוא אחד ושמו אחד, כי כל העולמות נכללים שם כמ"ש בתע"ס חלק א'. נבחן שם" בא"ס הלבשתה" ד הבחינות דאור ישר מלובשים בבחי"ד(בע"ס ובכך התחתונים יכלו להשיגו, אחר הצמצום) "להע"ס ע"פ אותן ה' הבחינות הנ"ל, שכל בחינה מה' הבחינות שבה הלבישה" ד הבחינות ושורשם/ ד בח' הנודעות "הבחינה שכנגדה בהע"ס שבאור העליון, כי בחינת השורש שבבחינה ד' הלבישה לאור הכתר שבע"ס, ובחי"א שבבחי"ד הלבישה לאור החכמה שבעשר ספי', ובחי"ב שבה הלבישה לאור הבינה, ובחי"ג שבה הלבישה לאור הת"ת, ובחינתה עצמה הלבישה לאור המלכות. ולפיכך גם עתה אחר הצמצום א', אחר שהבחי"ד נפסלה מלהיות עוד כלי קבלה, נק' ג"כ ה' בחינות העביות שבה על שם ה' הספירות כח"ב תו"מ."

ד הבחינות דאור ישר מלובשים בבחי"ד בא"ס מטרם הצמצום
ולכן לאחר הצמצום נתרשמו במלכות ה הבחינות ונקראים כח"ב תו"מ.
וכאשר נתפשטה המלכות לראש וגוף גם בה כח"ב תו"מ.
(ויש להבחין ב כל מצב של המלכות)
« עריכה אחרונה: November 03, 2020, 18:41 על ידי נסין »

מנותק נסין

  • Full Member
  • ***
  • הודעות: 143
    • ראה פרופיל
בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
« Reply #40 ב- : October 30, 2020, 19:01 »
נסין רשם:
צורת הנאצל מצד מחשבת הבריאה, היא רצון לקבל לעצמו. ונוספה עלייה בתחתון צורת הרצון לקבל רק על מנת להשפיע.
אות קב' "כי כל הכחות שישנם בעליונים, הכרח הוא שיהיו גם בתחתונים, אלא בתחתון נתוספים ענינים על העליון."
וההיתי אולי מעיז להוסיף "בתחתון נתוספים/מתגלים ענינים על העליון" כלומר שעניינים אלו אפשר להשיגים רק בצורת התחתון ?


אני חושב שהכוונה אולי שבתחתון יש את הכלי קבלה בעל מנת לקבל שלא קיים בעליון.
באות כ נראה שקיים כלי קבלה בעליון "דהיינו בעוד שהבחי"ד היתה הכלי קבלה על הע"ס" נכון "בסוד הוא אחד ושמו אחד" כפי שמוזכר באות יז. הוא אחד ושמו אחד מבאר בהרחבה בתע"ס חלק א אות ל

"ועתה תבין את סוד הוא ושמו אחד הנזכר לעיל, וענין האחדות הפשוטה שאנו מדייקים כל כך בא"ס ב"ה, כי האחדות הזו היא מפליאות כל יכלתו ית'. כי הנה נתבאר לעיל באו"פ (אות ו') ההבדל בין המאציל לנאצל שנתהוה מחמת הצורה של "הרצון לקבל" שישנה בנאצל ואינה במאציל, אשר מסיבת שינוי הצורה ההוא, נבדל הנאצל מהמאציל, וקנה לו שם בפני עצמו להקרא נאצל ולא מאציל, עש"ה.
ולפי המבואר  הנה יש מקום  לטעות ולחשוב, שאור א"ס המכונה  "הוא",  אינו דבוק לגמרי ח"ו בא"ס המכונה "שמו", דהיינו "הרצון לקבל" את השפע והאור  הנקרא "הוא", שהרי אור העליון  הנמשך  מעצמותו ית' המכונה "הוא", הנה כל תכונתו רק להשפיע, ואין בו מצורת הרצון לקבל ולא כלום, כמבואר שם. משא"כ אין סוף המכונה "שמו", שיש בו הרצון לקבל, המשונה  משום זה מן אור העליון, שאין בו ח"ו שום רצון לקבל, כמבואר, ונודע ששינוי הצורה עושה פירוד ח"ו. וזה משמיענו "הפד"א"  והרב לקמן, שאינו כן ח"ו, אלא הוא ושמו אחד באחדות פשוטה, שאין ביניהם שום הבדל. ואע"פ שיש ביניהם: בין "הוא" ובין "שמו" איזה שינוי צורה בהכרח, כמבואר, מ"מ אין זה פועל שם כלל וכלל. ואע"פ שאין אנו מבינים זאת, מ"מ כן הוא בלי שום ספק. וע"ז אמרו, שבא"ס ב"ה לית שום מחשבה תפיסא ביה כלל וכלל, להיות ענין זה למעלה משכלנו"


נמצא, יש כלי קבלה במלכות ד א"ס בסוד הוא ושמו אחד. וכלי קבלה זה מתגלה בפועל מציאותו רק בתחתון לאחר הצמצום. ולפני הצמצום בא"ס, כלי זה היה באחדות עם מחשבת הבריאה, ולא היה גורם לפרוד.
כאן בפתיחה נוהג דרך קיצור כדי להקל, ולתת למעיין באפס מה אחיזה בכל 6 כרכי התע"ס, כתמונה ראשונית עלייה יוכל המעיין להלביש אח"כ  הפרטים בתע"ס, ובזוהר.   

מנותק איל

  • Full Member
  • ***
  • הודעות: 216
    • ראה פרופיל
בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
« Reply #41 ב- : November 01, 2020, 21:33 »
נסין רשם:
צורת הנאצל מצד מחשבת הבריאה, היא רצון לקבל לעצמו. ונוספה עלייה בתחתון צורת הרצון לקבל רק על מנת להשפיע.
אות קב' "כי כל הכחות שישנם בעליונים, הכרח הוא שיהיו גם בתחתונים, אלא בתחתון נתוספים ענינים על העליון."
וההיתי אולי מעיז להוסיף "בתחתון נתוספים/מתגלים ענינים על העליון" כלומר שעניינים אלו אפשר להשיגים רק בצורת התחתון ?


אני חושב שהכוונה אולי שבתחתון יש את הכלי קבלה בעל מנת לקבל שלא קיים בעליון.
באות כ נראה שקיים כלי קבלה בעליון "דהיינו בעוד שהבחי"ד היתה הכלי קבלה על הע"ס" נכון "בסוד הוא אחד ושמו אחד" כפי שמוזכר באות יז. הוא אחד ושמו אחד מבאר בהרחבה בתע"ס חלק א אות ל

"ועתה תבין את סוד הוא ושמו אחד הנזכר לעיל, וענין האחדות הפשוטה שאנו מדייקים כל כך בא"ס ב"ה, כי האחדות הזו היא מפליאות כל יכלתו ית'. כי הנה נתבאר לעיל באו"פ (אות ו') ההבדל בין המאציל לנאצל שנתהוה מחמת הצורה של "הרצון לקבל" שישנה בנאצל ואינה במאציל, אשר מסיבת שינוי הצורה ההוא, נבדל הנאצל מהמאציל, וקנה לו שם בפני עצמו להקרא נאצל ולא מאציל, עש"ה.
ולפי המבואר  הנה יש מקום  לטעות ולחשוב, שאור א"ס המכונה  "הוא",  אינו דבוק לגמרי ח"ו בא"ס המכונה "שמו", דהיינו "הרצון לקבל" את השפע והאור  הנקרא "הוא", שהרי אור העליון  הנמשך  מעצמותו ית' המכונה "הוא", הנה כל תכונתו רק להשפיע, ואין בו מצורת הרצון לקבל ולא כלום, כמבואר שם. משא"כ אין סוף המכונה "שמו", שיש בו הרצון לקבל, המשונה  משום זה מן אור העליון, שאין בו ח"ו שום רצון לקבל, כמבואר, ונודע ששינוי הצורה עושה פירוד ח"ו. וזה משמיענו "הפד"א"  והרב לקמן, שאינו כן ח"ו, אלא הוא ושמו אחד באחדות פשוטה, שאין ביניהם שום הבדל. ואע"פ שיש ביניהם: בין "הוא" ובין "שמו" איזה שינוי צורה בהכרח, כמבואר, מ"מ אין זה פועל שם כלל וכלל. ואע"פ שאין אנו מבינים זאת, מ"מ כן הוא בלי שום ספק. וע"ז אמרו, שבא"ס ב"ה לית שום מחשבה תפיסא ביה כלל וכלל, להיות ענין זה למעלה משכלנו"


נמצא, יש כלי קבלה במלכות ד א"ס בסוד הוא ושמו אחד. וכלי קבלה זה מתגלה בפועל מציאותו רק בתחתון לאחר הצמצום. ולפני הצמצום בא"ס, כלי זה היה באחדות עם מחשבת הבריאה, ולא היה גורם לפרוד.
כאן בפתיחה נוהג דרך קיצור כדי להקל, ולתת למעיין באפס מה אחיזה בכל 6 כרכי התע"ס, כתמונה ראשונית עלייה יוכל המעיין להלביש אח"כ  הפרטים בתע"ס, ובזוהר. 

לא הכל ברור לי כאן, אבל מסכים שהעליון מתגלה בתחתון לפי השתוות הצורה לאחר הצמצום.

מנותק איל

  • Full Member
  • ***
  • הודעות: 216
    • ראה פרופיל
בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
« Reply #42 ב- : November 01, 2020, 21:50 »
כ. ה' הבחינות שבבחינה ד' כנגד עשר הספירות נחשבות ל ה' לדרגות העוביות שבבחינה ד' לאחר הצמצום.

כא) וכבר ידעת שחומר המסך בכללו מתבאר בשם קשיות, שפירושו כמו דבר קשה מאד, שאינו מניח למי שהוא לדחוק במשהו תוך גבולו, כן המסך אינו מניח משהו מאור העליון לעבור דרכו אל המלכות, שהיא בחי"ד, שעם זה נבחן, שכל שיעור האור הראוי להתלבש בכלי המלכות, מעכב עליו המסך ומחזירו לאחוריו. גם נתבאר שאותן ה' בחינות העביות שבבחי"ד נכללות ובאות במסך ומתחברות במדת הקשיות שבו.
ולפיכך נבחנים בהמסך ה' מינים של זווגים דהכאה ע"פ ה' שיעורי עביות שבו:
שזווג דהכאה על מסך שלם מכל ה' בחינות העביות, מעלה או"ח המספיק להלביש הע"ס כולן, דהיינו עד קומת כתר.
וזווג דהכאה על מסך החסר מעביות דבחי"ד, שאין בו רק עביות דבחי"ג, הנה האו"ח שהוא מעלה, מספיק להלביש הע"ס רק עד קומת חכמה, וחסר מכתר.
ואם אין בו אלא עביות דבחי"ב, הנה או"ח שלו קטן יותר ואינו מספיק להלביש הע"ס רק עד קומת בינה, וחסר מכתר חכמה.
ואם אין בו אלא עביות דבחי"א, הנה האו"ח שלו מוקטן יותר, ומספיק להלביש רק עד לקומת ת"ת, וחסר מכח"ב.
ואם הוא חסר גם מעביות דבחי"א, ולא נשאר בו אלא עביות דבחינת שורש, הנה ההכאה שלו קלושה מאוד, ומספיק להלביש רק לקומת מלכות בלבדה, וחסר מט"ס הראשונות, שהם כח"ב ות"ת.


כא. מסביר על תכונת הקשיות של המסך שדוחה חזרה את האור והיא מידת קשיות המסך, ולפי כך יש לנו ה' זיווגי דהכאה לפי דרגת קושיות המסך.

מנותק נסין

  • Full Member
  • ***
  • הודעות: 143
    • ראה פרופיל
בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
« Reply #43 ב- : November 03, 2020, 19:26 »
כא)וכבר ידעת שחומר" צורת הנברא שנוסף בו המסך "המסך בכללו מתבאר בשם קשיות, שפירושו כמו דבר קשה מאד, שאינו מניח למי שהוא לדחוק במשהו תוך גבולו, כן המסך" המותקן בנברא "אינו מניח משהו מאור העליון לעבור דרכו אל המלכות, שהיא בחי"ד," מצמצם רצונו שלא לקבל בבחי"ד שבו  "שעם זה נבחן, שכל שיעור האור הראוי להתלבש בכלי המלכות," בבחי"ד שבו "מעכב עליו המסך ומחזירו לאחוריו, גם נתבאר שאותן ה' בחינות העביות שבבחי"ד נכללות ובאות במסך ומתחברות במדת הקשיות שבו. ולפיכך נבחנים בהמסך ה' מינים של זווגים דהכאה ע"פ ה' שיעורי עביות שבו, שזווג דהכאה על מסך שלם מכל ה' בחינות העביות," התגברות שלא לקבל בבחי"ד "מעלה או"ח המספיק להלביש הע"ס כולן, דהיינו עד קומת כתר. וזווג דהכאה על מסך החסר מעביות דבחי"ד, שאין בו רק" שיש בו רק עביות דבחי"ג(מטבע לשון קדום) "עביות דבחי"ג, הנה האו"ח שהוא מעלה, מספיק להלביש הע"ס רק עד קומת חכמה," יכול להשפיע רק בהתגברות על רצון של בחי"ג "וחסר מכתר. ואם אין בו אלא עביות דבחי"ב, הנה או"ח שלו קטן יותר ואינו מספיק להלביש הע"ס רק עד קומת בינה, וחסר מכתר חכמה. ואם אין בו אלא עביות דבחי"א, הנה האו"ח שלו מוקטן יותר, ומספיק להלביש רק עד לקומת ת"ת, וחסר מכח"ב. ואם הוא חסר גם מעביות דבחי"א, ולא נשאר בו אלא עביות דבחינת שורש, הנה ההכאה שלו קלושה מאוד, ומספיק להלביש רק לקומת מלכות בלבדה, וחסר מט"ס הראשונות, שהם כח"ב ות"ת.

עביות ד' שבבחי"ד עליה מותקן כוח הקשיות שמסך שלא לקבל בבחי"ד, מעלה או"ח להלביש עד כתר.
עביות ג' שבבחי"ד עליה מותקן כוח הקשיות שמסך שלא לקבל בבחי"ג מעלה או"ח להלביש עד חכמה.
עביות ב' שבבחי"ד עליה מותקן כוח הקשיות שמסך שלא לקבל בבחי"ב מעלה או"ח להלביש עד בינה. וכו'

מנותק נסין

  • Full Member
  • ***
  • הודעות: 143
    • ראה פרופיל
בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
« Reply #44 ב- : November 04, 2020, 14:37 »
כב) והנך רואה איך ה' שיעורי קומות של ע"ס יוצאים ע"י ה' מיני זווג דהכאה של המסך, המשוערים על ה' בחינות עביות שבו. ועתה אודיעך טעם הדברים, כי נודע שאין אור מושג בלי כלי, גם ידעת שה' בחינות עביות הללו באות מה' בחינות העביות שבבחי"ד, שמטרם הצמצום היו ה' כלים בבחי"ד שהלבישו להע"ס כח"ב תו"מ, כנ"ל באות י"ח, ואחר הצמצום א' נכללו בה' בחינות של המסך, אשר עם האו"ח שהוא מעלה, הם חוזרים להיות ה' כלים מבחינת או"ח על הע"ס כח"ב תו"מ, במקום הה' כלים שבבחי"ד עצמה שמטרם הצמצום. ועל פי זה מובן מאליו שאם יש במסך כל ה' בחינות עביות הללו, אז יש בו ה' כלים להלבשת הע"ס, אבל בעת שאין בו כל הה' בחינות, כי חסר לו העביות דבחי"ד, הרי אין בו אלא ד' כלים, וע"כ אינו יכול להלביש רק ד' אורות חו"ב תו"מ, והוא חסר מאור אחד שהוא אור הכתר, כמו שחסר לו כלי אחד שהוא העביות דבחי"ד. וכמו כן, בעת שחסר בו גם בחי"ג שאין בהמסך רק ג' בחינות עביות דהיינו רק עד בחי"ב, הרי אז אין בו רק ג' כלים וע"כ אינו יכול להלביש רק ג' אורות, שהם בינה ת"ת ומלכות, והקומה חסרה אז מב' האורות כתר וחכמה, כמו שחסרה מב' הכלים בחי"ג ובחי"ד. ובעת שאין במסך רק ב' בחינות עביות דהיינו מבחינת שורש ומבחי"א, הרי אין בו אלא ב' כלים, וע"כ אינו מלביש רק ב' אורות שהם אור ת"ת ואור מלכות, ונמצאת הקומה חסרה מג' אורות כח"ב, כמו שחסרה ג' הכלים שהם בחי"ב ובחי"ג ובחי"ד. ובעת שאין במסך רק בחינה אחת דעביות, שהוא בחינת שורש העביות לבד, הרי אין לו אלא כלי אחד, לכן אינו יכול להלביש רק אור אחד, שהוא אור המלכות, וקומה זו חסרה מד' אורות כח"ב ות"ת, כמו שחסרה מד' הכלים שהם עביות דבחי"ד ודבחי"ג ודבחי"ב ודבחי"א. הרי ששיעור הקומה של כל פרצוף תלוי בדיוק נמרץ בשיעור העביות שיש במסך, שהמסך דבחי"ד מוציא קומת כתר, ודבחי"ג מוציא קומת חכמה ודבחי"ב מוציא קומת בינה, ודבחי"א מוציא קומת ת"ת, ודבחינת שורש מוציא קומת מלכות.