יוד) ועתה נפתח לנו הפתח להבין החקירה הד'. איך אפשר שיתהוה מקדושתו ית' ענין מרכבת הטומאה והקליפות, אחר שהיא רחוקה מקדושתו ית' מקצה אל הקצה, ואיך יתכן שיפרנס אותה ויקיימה. אכן יש להבין מקודם ענין מציאות מהות הטומאה והקליפות מה היא. ותדע, שזה הרצון לקבל הגדול, שאמרנו, שהוא עצם מהותן של הנשמות מבחינת עצם בריאתן, כי ע"כ הן מוכנות לקבל כל המלוי שבמחשבת הבריאה, הוא לא נשאר בצורתו זו בנשמות, כי אם היה נשאר בהן, היו מוכרחות להשאר תמיד בפרודא ממנו ית', כי שינוי הצורה שבהן היה מפרידן ממנו ית'. ובכדי לתקן דבר הפירוד הזה, המונח על הכלי של הנשמות, ברא ית' את כל העולמות כולם, והבדילם לב' מערכות, בסו"ה זה לעומת זה עשה אלקים, שהן ד' עולמות אבי"ע דקדושה, ולעומתם ד' עולמות אבי"ע דטומאה. והטביע את הרצון להשפיע במערכת אבי"ע דקדושה, והסיר מהם את הרצון לקבל לעצמו, (כמ"ש להלן בפתיחה לחכמת הקבלה מאות י"ד עד אות י"ט עש"ה). ונתן אותו במערכת העולמות אבי"ע דטומאה, ונמצאו בגללו נפרדים מהבורא ית' ומכל העולמות דקדושה. ומטעם זה מכונות הקליפות בשם מתים כמ"ש זבחי מתים, וכן הרשעים הנמשכים אחריהם, כמ"ש חז"ל הרשעים בחייהם נקראים מתים, כי הרצון לקבל המוטבע בהם בהפכיות הצורה מקדושתו ית'. מפרידן מחיי החיים, והן רחוקות ממנו ית' מקצה אל הקצה, כי הוא ית' אין לו שום ענין של קבלה אלא רק להשפיע לבד, והקליפות אין להן שום ענין של השפעה רק לקבל לעצמן להנאתן בלבד, ואין הפכיות גדולה מזה. וכבר ידעת, שהמרחק הרוחני מתחיל בשינוי צורה במשהו ומסתיים בהפכיות הצורה, שהיא סוף המרחק בדיוטא האחרונה.
הרצון לקבל הגדול, שהוא עצם מהותו של הכלי של הנשמות מעצם בריאתן, לא נשאר בצורתו זו בנשמות
כי כאמור צורה זו של הרצון לקבל גורמת לפירוד על פי חוק שינוי ושיווי צורה,
ולכן ברא ד' עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה דקדושה רצון להשפיע,
ולעומתם ד' עולמות אבי"ע דטומאה רצון לקבל פירוד(המורגש כ מוות לעומת המשיג רצון להשפיע).
"ועתה נפתח לנו הפתח להבין החקירה הד'. איך אפשר שיתהוה מקדושתו ית' ענין מרכבת הטומאה והקליפות" ד' עולמות אבי"ע דטומאה המקום המאפשר תיקון הרצון לקבל
ושוב מזכיר שיש שיעורים/מדרגות בשיווי הצורה על פי המדרגה הרוחנית " שהמרחק הרוחני מתחיל בשינוי צורה במשהו ומסתיים בהפכיות הצורה"
