"יא) ובהמתבאר לפנינו מובן היטב כי כל אלו העליות וירידות והצמצומים, והמספר, אינם נבחנים אלא בבחינת הכלים" הרצונות לתיקון/להתעלות בדבקות "של המקבלים, שהם הנשמות. אלא שיש להבחין בהם בחינת כח ובחינת פועל, בדומה לאדם הבונה בית שסוף מעשה במחשבתו תחילה, אמנם תכונת הבית שיש לו במחשבה אין לו שום דמיון להבית הצריך לצאת בפועל, כי בעוד הבית במחשבה הוא רוחניות מבחינת חומר" כמו רצל"ק לעצמו/על מנת להשפיע, בגשמי הנותן חיות ותנועה, כך גם ברצון "מחשבתי, ונחשבת לבחינת החומר" הכח המחייה "של האדם החושב, כי אז נמצא הבית רק בבחינת "כח", משא"כ בעת שמלאכת הבית מתחילה לצאת בפועל כבר מקבלת חומר אחר לגמרי דהיינו חומר של עצים ואבנים. כן יש להבחין בבחינת הנשמות כח ופועל, אשר בחינת התחלת יציאתם מכלל מאציל" א"ס,מחשבת הבריאה "לבחינת נשמות "בפועל" מתחיל" התגשמות הרצון "רק בעולם הבריאה, וענין התכללותם" הנשמות "בא"ס ב"ה מטרם הצמצום בבחינת מחשבת הבריאה, כנ"ל באות ב', הנה זה אמור רק בבחי' "הכח" " בא"ס א"ק ואצילות "בלי שום הכר ממשי" השגה "כלל וכלל. ומבחינה זו נאמר שכל הנשמות היו כלולים במלכות דא"ס המכונה נקודה האמצעית, כי נקודה זו כלולה ב"כח" מכל הכלים של הנשמות העתידים לצאת ב"פועל" מעולם הבריאה ולמטה. וענין הצמצום א' לא נעשה רק בנקודה האמצעית הזו, והיינו רק בדיוק באותו הבחינה" ד "והשיעור שהיא נחשבת לבחינת "כח" לנשמות העתידים, ולא כלום בעצמותה" א"ס, בסוד הוא ושמו אחד. "ותדע כי כל הכלים" הרצונות לקבל העתידים להתקן "של הספירות והעולמות עד לעולם הבריאה המשתלשלים ויוצאים מנקודה זו או בסבת הזווג דהכאה שלה הנק' או"ח המה ג"כ בבחינת כח לבד בלי שום מהות של הנשמות, אלא שהשינוים הללו עתידים לפעול אח"כ על הנשמות שמהותם מתחיל לצאת מעולם הבריאה ולמטה כי שם" באצילות ומעלה "עדיין לא יצאו ממהות המאציל ית'."
{[כזרע בו, ב כח, טמון כל העץ והפירות.
היוצא לפועל, אם באדמה/חיבור/חברה בעלת ערכים שיאפשרו פירות מתוקים לחך,
או בחברה בעלת ערכים המצמיחים בוסר שלא יבשיל למטרתו.
נברא בצלם
בכח, במחשבה, תכנון - ונמצא שגם בנבראים יש בחינת בכח ונקרא ראש, מחשבה.
ובפועל, ונקרא גוף, רצון, שלפי הרצון במחשבתו פועל לקבל על מנת להשפיע, או לעצמו כבהמות וחיית הארץ ]}
