כתב נושא: פתיחה לחכמת הקבלה  (נקרא 32162 פעמים)

מנותק איל

  • Full Member
  • ***
  • הודעות: 216
    • ראה פרופיל
בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
« Reply #15 ב- : October 11, 2020, 17:15 »
ד' בחינות דאור ישר
  שורש   - מחשבת הבריאה להטיב/להשפיע לנבראיו "רצון" להשפעה.
בחינה א - בחי"א – חכמה, רצון לקבל הבטל באור, מתבטל כי מלא באור, לא מורגש חיסרון.
בחינה ב - בחי"ב – בינה, רצון להשפיע, תחילתו של רצון עצמאי מצד הנאצל.  [(עברית. לשון הקודש, התבוננה והבינה)]
בחינה ג - בחי"ג – תפארת, אור חסדים בהארת חכמה, רובו רצון להשפיע ומעוטו רצון לקבל.
בחינה ד - בחי"ד – מלכות,  גמר כלי, רצון לקבל, לאחר שהרגיש חסרון האור ומשתקק לקבלו


תודה נסין, זכרתי את הקטע הזה וקיוויתי שתפרסם אותו שוב.
 thb-drink

מנותק איל

  • Full Member
  • ***
  • הודעות: 216
    • ראה פרופיל
בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
« Reply #16 ב- : October 11, 2020, 17:48 »
ו. בעולם אצילות אין הבחן לכלי ולכן הוא לא קיים עדיין, רק מעולמות ה בי"ע הכלי קיים.

הבחנות מוסתרות בתורה בהתאם לדרגת השתוות הצורה של הלומד יכול הלומד לגלות אותם בעצמו.



ז) ובעולם הבריאה כבר שולטת בחינה הב' הנ"ל, דהיינו בחינת הכלי של הרצון להשפיע, וע"כ כשהנשמה משתלשלת ובאה לעולם הבריאה ומשגת בחינת הכלי ההוא אשר שם, אז נבחנת בשם נשמה, דהיינו שכבר יצאה ונתפרדה מבחינת עצמותו ית' והיא עולה בשם בפני עצמה להקרא נשמה. אמנם כלי זה זך מאוד, להיותו בהשואת הצורה למאציל, וע"כ נחשבת לרוחניות גמורה.

ח) ובעולם היצירה כבר שולטת בחינה הג' הנ"ל, שהיא כלולה מעט מצורת הרצון לקבל, וע"כ כשהנשמה משתלשלת ובאה לעולם היצירה ומשגת הכלי ההוא, יצאה מבחינת הרוחניות של הנשמה, ונקראת בשם רוח, כי כאן הכלי שלו כבר מעורב בעביות מועטת, דהיינו מעט הרצון לקבל שיש בו. אמנם עדיין נבחנת לרוחני, כי אין שיעור עביות זאת מספקת להבדילו לגמרי מן עצמותו ית' להקרא בשם גוף עומד ברשות עצמו.

ט) ובעולם עשיה כבר שולטת בחינה הד', שהיא גמר הכלי של הרצון לקבל הגדול, כנ"ל. וע"כ משגת בחינת גוף נפרד ונבדל לגמרי מעצמותו ית', העומד ברשות עצמו. והאור שבו נקרא נפש, המורה על אור בלי תנועה מעצמו. ותדע שאין לך פרט קטן בהמציאות שלא יהיה כלול מכל האבי"ע.



ז. בעולם הבריאה נחשבת לכלי השפעה שנקרא נשמה במצב של רוחניות גמורה.

ח. בעולם יצירה הנשמה כבר לא רוחניות גמורה ולכן נקראת רוח, עדיין במצב רוחני, אבל מעורב בעוביות של רצון לקבל מעטה שלא שולטת בכלי ההשפעה.

ט. בעולם עשייה שולטת בחינה ד' הכלי קבלה הגדול ולכן נחשבת שם לגוף נבדל מהבורא.



מנותק נסין

  • Full Member
  • ***
  • הודעות: 143
    • ראה פרופיל
בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
« Reply #17 ב- : October 14, 2020, 14:18 »
"ט) ובעולם עשיה כבר שולטת בחינה הד', שהיא גמר הכלי של הרצון לקבל הגדול, כנ"ל. וע"כ משגת בחינת גוף נפרד ונבדל לגמרי מעצמותו ית', העומד ברשות עצמו. והאור שבו נקרא נפש," נפישה/נופש "המורה על אור בלי תנועה מעצמו." כאן עדיין מתייחס לעשיה דקדושה, מסובב ממנו העולם הזה בו הרצון לקבל לעצמו/הכלי המניע בעולמות דטומאה, והאור שבו נמצא כנקודה בפנימיותו ללא תנועה "ותדע שאין לך פרט קטן בהמציאות שלא יהיה כלול מכל האבי"ע

מנותק נסין

  • Full Member
  • ***
  • הודעות: 143
    • ראה פרופיל
בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
« Reply #18 ב- : October 14, 2020, 14:28 »
י) והנך מוצא איך שהנפש הזאת שהוא אור החיים המלובש בהגוף, נמשכת יש מיש מעצמותו ית' ממש, ובעברה דרך ד' עולמות אבי"ע, כן היא הולכת ומתרחקת מאור פניו ית', עד שבאה בכלי המיוחד לה הנקרא גוף, ואז נבחן הכלי לגמר צורתו הרצוי. ואם אמנם גם האור שבה נתמעט מאד עד שאין ניכר בו עוד שורש מוצאו, עכ"ז ע"י העסק בתורה ומצות ע"מ להשפיע נחת רוח ליוצרו, הוא הולך ומזכך את הכלי שלו הנקרא גוף, עד שנעשה ראוי לקבל את השפע הגדול בכל השיעור הכלול במחשבת הבריאה בעת שבראה. וזה שאמר ר' חנניא בן עקשיא רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות.

"י) והנך מוצא איך שהנפש הזאת שהוא אור החיים המלובש בהגוף, נמשכת יש מיש מעצמותו ית' ממש, ובעברה דרך ד' עולמות אבי"ע, כן היא הולכת ומתרחקת מאור פניו ית'," שינוי הצורה מהשפעה לקבלה גורם לריחוק עד לפרוד "עד שבאה בכלי המיוחד לה הנקרא גוף, ואז נבחן הכלי לגמר צורתו הרצוי." רצון לקבל הנאה "ואם אמנם גם האור שבה נתמעט מאד עד שאין ניכר בו עוד שורש מוצאו," מוצאו השפעה  "עכ"ז ע"י" עם כל זה על ידי "העסק בתורה ומצות ע"מ" על מנת "להשפיע נחת רוח ליוצרו, הוא הולך ומזכך את הכלי שלו הנקרא גוף," רצון לקבל על מנת לקבל "עד שנעשה ראוי לקבל" השווה צורתו ללקבל על מנת להשפיע "את השפע הגדול בכל השיעור הכלול במחשבת הבריאה בעת שבראה. וזה שאמר ר' חנניא בן עקשיא רצה הקב"ה לזכות" לזכך מהרצון לקבל "את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות." לימוד תורה להשגת הצוותא/החיבור/האחדות, שמשווה בכך צורתו לבורא.

מנותק איל

  • Full Member
  • ***
  • הודעות: 216
    • ראה פרופיל
בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
« Reply #19 ב- : October 16, 2020, 13:22 »
י. הנשמה מתגלגלת עד לבחינה הד' ששם הריחוק הגדול ביותר מהבורא, ובעזרת תורה ומצוות בכוונה להגיע לעל מנת להשפיע נחת לבורא, היא מזכחת את הכלי קבלה שלה ובכך מתחילה לקבל שוב את אור הבורא.

יא) ועם זה תבין גדר האמתי להבחין בין רוחניות לגשמיות, כי כל שיש בו רצון לקבל מושלם בכל בחינותיו, שהוא בחי"ד, הוא נקרא גשמי והוא נמצא בפרטי כל המציאות הערוך לעינינו בעוה"ז. וכל שהוא למעלה משיעור הגדול הזה של הרצון לקבל, נבחן בשם רוחניות, שהם העולמות אבי"ע הגבוהים מעוה"ז, הם וכל המציאות שבהם. ובזה תבין שכל ענין עליות וירידות האמורות בעולמות העליונים אינן בבחינת מקום מדומה ח"ו, רק בענין ד' הבחינות שברצון לקבל, כי כל הרחוק ביותר מבחי"ד נבחן למקום יותר גבוה, וכל המתקרב אל בחינה ד' נבחן למקום יותר תחתון.


רוחניות וגשמיות נבדלים זה מזה בהתאם לקרבה או ריחוק מהבחינה ד' הרצון לקבל השלם, ככל שיותר קרובים לבחינד ד' זה בחינת גשמיות, וככל שיותר רחוקים מהבחינה ד' זה בחינת רוחניות, העולמות הגבוהים.

מנותק נסין

  • Full Member
  • ***
  • הודעות: 143
    • ראה פרופיל
בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
« Reply #20 ב- : October 16, 2020, 15:13 »
"יא) ועם זה תבין גדר האמתי להבחין בין רוחניות לגשמיות, כי כל שיש בו רצון לקבל מושלם בכל בחינותיו, שהוא בחי"ד, הוא נקרא גשמי" שמתרחק מלמעלה למטה בסדר סיבה ומסובב "והוא נמצא בפרטי כל המציאות הערוך לעינינו בעוה"ז." העולם הזה נגלה לעינינו כ כולו לקבל לעצמו/גשמי/חומר "וכל שהוא למעלה" שיעורים/מדרגות, להשפעה "משיעור הגדול הזה של הרצון לקבל, נבחן בשם רוחניות" שמקבל חיותו מרצון להשפיע "שהם העולמות אבי"ע הגבוהים מ" למעלה בסדר סיבה ומסובב עד "עוה"ז, הם וכל המציאות שבהם. ובזה תבין שכל ענין עליות" רצונו להשפיע/זך/עליון "וירידות" רצונו לקבל עב/תחתון "האמורות בעולמות העליונים אינן בבחינת מקום מדומה ח"ו, רק בענין ד' הבחינות שברצון לקבל, כי כל הרחוק ביותר מבחי"ד" רחוק מרצון לקבל "נבחן למקום יותר גבוה" רצונו לקבל כדי חיות גופו הפיזי, והיתר לקבל רק על מנת להשפיע "וכל המתקרב אל בחינה ד' נבחן למקום יותר תחתון" אחוז ברצון לקבל/מקבל חיותו מהרצון לקבל לעצמו. ואם על חשבון הנחתת וביזוי הזולת מרגיש עצמו יותר גבוה מהזולת, הרי שאחוז יותר בעולמות דטומאה. ב' מערכות הנ"ל זה לעומת זה


מנותק נסין

  • Full Member
  • ***
  • הודעות: 143
    • ראה פרופיל
בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
« Reply #21 ב- : October 16, 2020, 15:39 »
יב) אמנם יש להבין, כיון שכל עיקרו של הנברא ושל כל הבריאה בכללה, הוא רק הרצון לקבל בלבד, ומה שיותר מזה אינו לגמרי בכלל בריאה, אלא נמשך יש מיש מעצמותו ית', א"כ למה אנו מבחינים את הרצון לקבל הזה לעביות ועכירות, ואנו מצווים לזכות אותו על ידי תורה ומצות, עד שזולת זה לא נגיע אל המטרה הנעלה של מחשבת הבריאה.

"יב) אמנם יש להבין, כיון שכל עיקרו של הנברא ושל כל הבריאה בכללה, הוא רק הרצון לקבל בלבד, ומה שיותר מזה" השפע/הנאה/אור "אינו לגמרי בכלל בריאה, אלא נמשך יש מיש מעצמותו ית', א"כ למה אנו מבחינים את הרצון לקבל הזה לעביות ועכירות," עביות-לקבל לעצמו. עכור-לא זך "ואנו מצווים לזכות"לזכך-זכות-נקי מרצון לקבל לעצמו, שמקבל חיותו מרצון להשפיע "אותו" את הרצון לקבל "על ידי תורה ומצות, עד שזולת זה לא נגיע אל המטרה הנעלה של מחשבת הבריאה."

מנותק איל

  • Full Member
  • ***
  • הודעות: 216
    • ראה פרופיל
בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
« Reply #22 ב- : October 18, 2020, 02:51 »
יב. כל הנברא והבריאה היא הרצון לקבל לעצמו, מעבר לזה יש שפע המושפע מהבורא. הרצון לקבל מובחן בדרגת עוביות ואכירות, וע"י תורה ומצוות עלינו לזכותו להפוך אותו ליותר זך.


יג) והענין הוא, כי כמו שהגשמיים נפרדים זה מזה ע"י ריחוק מקום, כן נפרדים הרוחנים זה מזה ע"י שינוי הצורה שבהם. ותמצא זה גם בעוה"ז, למשל ב' בני אדם הקרובים בדעתם זה לזה, הם אוהבים זה את זה, ואין ריחוק מקום פועל עליהם שיתרחקו זה מזה. ובהפך כשהם רחוקים זה מזה בדעותיהם, הרי הם שונאים זה את זה, וקרבת המקום לא יקרב אותם במאומה. הרי ששינוי הצורה שבדעתם מרחקם זה מזה וקרבת הצורה שבדעתם מקרבם זה אל זה. ואם למשל טבעו של האחד הוא הפוך בכל בחינותיו כנגד טבעו של השני, הרי הם רחוקים זה מזה כרחוק מזרח ממערב. ועד"ז תשכיל ברוחניות, שכל הענינים של התרחקות והתקרבות, וזווג ויחוד הנבחנים בהם, הם משקלים של שינוי צורה בלבד, שלפי מדת שינוי הצורה הם מתפרדים זמ"ז, ולפי מדת השואת הצורה הם מתדבקים זה בזה. ועם זה תבין שהגם שהרצון לקבל הוא חוק מחויב בהנברא, כי הוא כל בחינת נברא שבו, והוא הכלי הראוי לקבל המטרה שבמחשבת הבריאה. עכ"ז הוא נעשה עי"ז נפרד לגמרי מהמאציל, כי יש שינוי צורה עד למדת הפכיות בינו לבין המאציל, כי המאציל הוא כולו להשפיע ואין בו מנצוצי קבלה אפילו משהו ח"ו, והוא, כולו לקבל ואין בו מנצוצי השפעה אף משהו. הרי אין לך הפכיות הצורה רחוקה יותר מזה, ונמצא ע"כ בהכרח, כי הפכיות הצורה הזו מפרידה אותו מהמאציל.

מה שמקרב בין שני גופים הוא מידת השתוות צורת דעותיהם, ולפי השינוי כך הם מתרחקים זה מזה.
מכיוון שהנברא הרצון לקבל הפוך לגמרי מהמאציל הרצון להשפיע הם במרחק רב והפרדה מלאה, הכל ביחס לרצון לקבל, מצד הבורא אין פירוד.

מנותק נסין

  • Full Member
  • ***
  • הודעות: 143
    • ראה פרופיל
בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
« Reply #23 ב- : October 19, 2020, 13:18 »
החוק הרוחני-שיווי ושינו צורה. שיווי צורה מדביק הרוחניים לאחד. ושינוי צורה מפריד הרוחניים.

"יג) והענין הוא," עונה על "למה אנו מבחינים את הרצון לקבל, לעביות ועכירות" "כי כמו שהגשמיים נפרדים זה מזה ע"י" על ידי "ריחוק מקום, כן נפרדים הרוחנים זה מזה ע"י שינוי הצורה שבהם. ותמצא זה גם בעוה"ז. למשל שני בני אדם, הקרובים בדעתם זה לזה," שווים בצורת מחשבתם/למטרתם, ולכן מוגדר ש "הם אוהבים זה את זה. ואין ריחוק מקום פועל עליהם," ריחוק פיזי אינו משנה אהבתם/מטרתם הזהה "שיתרחקו זה מזה" בדעתם. "ובהפך, כשהם רחוקים זה מזה בדעותיהם, הרי הם שונאים זה את זה, וקרבת המקום לא תקרב אותם במאומה. הרי ששינוי הצורה שבדעתם, מרחקם זה מזה, וקרבת הצורה שבדעתם, מקרבם זה אל זה. ואם למשל, טבעו של האחד הוא הפוך בכל בחינותיו כנגד טבעו של השני, הרי הם רחוקים" שונים בצורתם/רצונם שונה "זה מזה כרחוק המזרח ממערב." אפילו שקרובים פיזית "ועד"ז" ועל דרך זה "תשכיל ברוחניות, שכל הענינים של התרחקות והתקרבות וזווג ויחוד, הנבחנים בהם, הם משקלים של שינוי צורה בלבד." קרובים ומתיחדים רק בחלק מדעתם "שלפי מדת שינוי הצורה, הם מתפרדים זה מי זה, ולפי מדת השואת הצורה, הם מתדבקים זה בזה." נחשבים לאחד, רק בחלק מדעתם. "ועם זה תבין, שהגם שהרצון לקבל הוא חוק מחויב בהנברא," מצד מחשבת הבריאה "כי הוא כל בחינת נברא שבו, והוא הכלי הראוי לקבל המטרה שבמחשבת הבריאה, עכ"ז" עם כל זה "הוא נעשה עי"ז" על ידי זה, הרצון לקבל "נפרד לגמרי מהמאציל, כי יש שינוי צורה עד למדת הפכיות בינו לבין המאציל. כי המאציל הוא כולו להשפיע, ואין בו מנצוצי קבלה אפילו משהו ח"ו. והוא" הנברא "כולו לקבל, ואין בו מנצוצי השפעה אף משהו. הרי אין לך הפכיות הצורה רחוקה יותר מזה. ונמצא ע"כ בהכרח כי הפכיות הצורה הזו מפרידה אותו מהמאציל.

מחשבת הבריאה להטיב לנבראיו, בראה בהכרח בנברא רצון לקבל את ההטבה.
טבעו של הנברא הרצון לקבל. על פי חוק שיווי ושינוי צורה, מפריד את הנברא מהבורא שהוא כולו להטיב להשפיע.

(בן מילות בעל הסולם, קבלנו גם הגדרה למושג אהבה, ואפשר שנשכיל מכך גם למטרת אהבת חברים.)

מנותק נסין

  • Full Member
  • ***
  • הודעות: 143
    • ראה פרופיל
בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
« Reply #24 ב- : October 21, 2020, 12:20 »
יד) ובכדי להציל את הנבראים מגודל הפירוד הרחוק הזה, נעשה סוד הצמצום הא', שענינו הוא, שהפריד הבחי"ד הנ"ל מן כל פרצופי הקדושה, באופן שמדת גדלות הקבלה ההיא, נשארה בבחינת חלל פנוי וריקן מכל אור. כי כל פרצופי הקדושה יצאו בבחינת מסך מתוקן בכלי מלכות שלהם, שלא יקבלו אור בבחי"ד הזו, ואז בעת שהאור העליון נמשך ונתפשט אל הנאצל, והמסך הזה דוחה אותו לאחוריו, הנה זה נבחן כמו הכאה בין אור העליון ובין המסך, המעלה אור חוזר ממטה למעלה ומלביש הע"ס דאור העליון, כי אותו חלק האור הנדחה לאחוריו נק' אור חוזר, ובהלבשתו לאור העליון נעשה אח"כ כלי קבלה על האור העליון במקום הבחי"ד, כי אח"ז התרחבה כלי המלכות באותו שיעור האו"ח, שהוא אור הנדחה שעלה והלביש לאור העליון ממטה למעלה, והתפשטה גם ממעלה למטה, שבזה נתלבשו האורות בהכלים, דהיינו בתוך אור חוזר ההוא. וה"ס ראש וגוף שבכל מדרגה, כי הזווג דהכאה מאור העליון במסך, מעלה אור חוזר ממטה למעלה, ומלביש הע"ס דאור העליון בבחינת ע"ס דראש, שפירושו שרשי כלים, כי שם עוד לא יכול להיות הלבשה ממש, ואח"ז כשהמלכות מתפשטת עם האו"ח ההוא ממעלה למטה, אז נגמר האור חוזר ונעשה לבחינת כלים על אור העליון, ואז נעשה התלבשות האורות בכלים, ונקרא גוף של מדרגה ההיא, שפירושו כלים גמורים.

מנותק נסין

  • Full Member
  • ***
  • הודעות: 143
    • ראה פרופיל
בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
« Reply #25 ב- : October 21, 2020, 13:05 »
"יד) ובכדי להציל את הנבראים מגודל הפירוד הרחוק הזה" שינו הצורה "נעשה סוד הצמצום הא', שענינו הוא, שהפריד הבחי"ד הנ"ל מן כל פרצופי הקדושה" קדושה-שאינו רוצה לקבל ברצון לקבל המפריד שבו "באופן שמדת גדלות הקבלה ההיא," בחי"ד "נשארה בבחינת חלל פנוי וריקן מכל אור. כי כל פרצופי הקדושה יצאו בבחינת מסך מתוקן בכלי מלכות שלהם, שלא יקבלו אור בבחי"ד הזו, ואז בעת שהאור העליון נמשך" גורם ונמשך, כמו סיבה ומסובב בסדר ד' הבחינות "ונתפשט אל הנאצל, והמסך הזה דוחה אותו לאחוריו," מתגבר/אינו רוצה לקבל ברצון לקבל המפריד שבו "הנה זה נבחן כמו הכאה"רצונות מנוגדים "בין אור העליון ובין המסך, המעלה אור חוזר ממטה למעלה" שרצונו להשפיע ולא לקבל בפירוד "ומלביש" כבגד המסתיר את הלובש הוא הרצון לקבל "הע"ס דאור העליון, כי אותו חלק האור הנדחה לאחוריו" החלק שהיה צריך להתקבל בבחי"ד "נק' אור חוזר, ובהלבשתו" ברצון להשפיע "לאור העליון נעשה אח"כ כלי קבלה על האור העליון במקום הבחי"ד," שמקבל הנאה מיכולתו להמנע מקבלה לעצמו/מדבקות בהשפעה/בבורא "כי אח"ז התרחבה כלי המלכות" מקבל בבחי"ד ברצון לקבל(הרי אין לו כלי קבלה אחר) "באותו שיעור האו"ח" האור חוזר "שהוא אור הנדחה שעלה והלביש לאור העליון ממטה למעלה," שרצונו להשפיע/מתרחק מקבלה-ממטה למעלה "והתפשטה" הבחי"ד/המלכות "גם ממעלה למטה," לקבל, רק במידה שמשפיע, ולא לעצמו-רק בבחינות א ב ג ולא ב בחי"ד  "שבזה נתלבשו האורות בהכלים, דהיינו בתוך אור חוזר" הם כליי הקבלה החדשים "ההוא. וה"ס ראש וגוף שבכל מדרגה, כי הזווג דהכאה מאור העליון במסך, מעלה אור חוזר ממטה למעלה," שמתרחק מקבלה "ומלביש הע"ס דאור העליון בבחינת ע"ס דראש, שפירושו שרשי כלים, כי שם עוד לא יכול להיות הלבשה ממש," בראש אין קבלה בפועל רק תכנון כמה יכול לקבל בהשפעה "ואח"ז כשהמלכות מתפשטת עם האו"ח ההוא ממעלה למטה," לקבל, בכליי השפעה "אז נגמר האור חוזר ונעשה לבחינת כלים על אור העליון, ואז נעשה התלבשות האורות בכלים, ונקרא גוף של מדרגה ההיא," נתלבש האור בכליי ההשפעה בתוך הבחי"ד "שפירושו כלים גמורים."

צמצום א – רצונו בקדושה ולכן לא מסכים לקבל האור בבחי"ד/ברצון לקבל, ורוצה לקבל רק בבחי"א, בחי"ב, בחי"ג, שבו שהם בחינות השפעה.
בחינות שורש א' ב' ג' הם למעשה ט' ראשונות בהם לאחר הצמצום יכול להתקבל אור ראה מאמר שמעתי "לאחר הצמצום נעשה הט' ראשונות למקום קדושה, והמלכות, שעליה היה הצמצום, נעשה מקום להעולמות'
« עריכה אחרונה: October 30, 2020, 17:15 על ידי נסין »

מנותק נסין

  • Full Member
  • ***
  • הודעות: 143
    • ראה פרופיל
בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
« Reply #26 ב- : October 21, 2020, 13:52 »
פרצופין דקדושה - הנברא למרות שמשתוקק מאוד לקבל, מעכב/מצמצם את רצונו, יוצא בבחינת מסך מתוקן שלא לקבל האור בבחי"ד שבו, ואז בעת שהאור העליון נמשך ונתפשט אל הנאצל מכה במסך ומעלה אור חוזר המשמש כליי קבלה במקום הבחי"ד.

כאן מדבר בעולם א"ק ויש לזכור שאפילו באצילות אין לנו השגה כמובא באות ו 
"וכבר ידעת שבחי"א של הכלי אינה ניכרת כלל לכלי וכולה בטלה להאור, וז"ס הנאמר בעולם אצילות שכולו אלקיות גמור"

חלק ד  תלמוד עשר הספירות  פרק א מתוך אות ב
וז"ש הרב שמה שמדבר גם כאן בדרך משל ודמיון, אינו אלא כדי לשכך האזן. כלומר, ליתן לנו אחיזה באפס מה, כדי שיוכל להראות לנו השרשים של עולם האצילות. באופן שמתחילה יש להבין את הענף, ביחסו לשרשו שבאצילות, ואח"כ, אפשר ליחס את השורש הזה לשורשו המוקדם, אשר בעולמות הקודמים לאצילות.

ולכן אין להשיג שיש מקום/אפשרות לקדושה זו בעולם הזה.   
« עריכה אחרונה: October 23, 2020, 14:14 על ידי נסין »

מנותק איל

  • Full Member
  • ***
  • הודעות: 216
    • ראה פרופיל
בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
« Reply #27 ב- : October 23, 2020, 05:31 »
יד. מוסבר על תהליך זיווג דהכאה, שבו ע"י דחיית האור שנקרא אור חוזר, ממטה למעלה, שנקרא גוף המדרגה, מתמלא הכלי באור חזרה מהמאציל, שזה גוף המדרגה.

טו) הרי שנעשו בחינת כלים חדשים בפרצופין דקדושה במקום בחי"ד אחר הצמצום א', שהם נעשו מאור חוזר של זווג דהכאה בהמסך. ויש אמנם להבין את אור חוזר הזה, איך הוא נעשה לבחינת כלי קבלה, אחר שהוא מתחילתו רק אור נדחה מקבלה ונמצא שמשמש תפקיד הפוך מענינו עצמו, ואסביר לך במשל מהויות דהאי עלמא, כי מטבע האדם לחבב ולהוקיר מדת ההשפעה, ומאוס ושפל בעיניו מדת הקבלה מחברו, ולפיכך הבא לבית חברו והוא מבקשו שיאכל אצלו, הרי אפילו בעת שהוא רעב ביותר יסרב לאכול, כי נבזה ושפל בעיניו להיות מקבל מתנה מחברו, אכן בעת שחברו מרבה להפציר בו בשיעור מספיק, דהיינו עד שיהיה גלוי לו לעינים, שיעשה לחברו טובה גדולה עם אכילתו זו, הנה אז מתרצה ואוכל אצלו, כי כבר אינו מרגיש את עצמו למקבל מתנה, ואת חברו להמשפיע, אלא להיפך, כי הוא המשפיע ועושה טובה לחברו ע"י קבלתו ממנו את הטובה הזאת. והנך מוצא, שהגם שהרעב והתאבון הוא כלי קבלה המיוחד לאכילה, והאדם ההוא היה לו רעבון ותאבון במדה מספקת לקבל סעודת חברו, עכ"ז לא היה יכול לטעום אצלו אף משהו מחמת הבושה, אלא כשחברו מתחיל להפציר בו, והוא הולך ודוחה אותו, הרי אז התחיל להתרקם בו כלי קבלה חדשים על האכילה, כי כחות ההפצרה של חברו וכחות הדחיה שלו בעת שהולכים ומתרבים, סופם להצטרף לשיעור מספיק המהפכים לו מדת הקבלה למדת השפעה, עד שיוכל לצייר בעיניו שיעשה טובה ונחת רוח גדולה לחברו עם אכילתו, אשר אז נולדו לו כלי קבלה על סעודת חבירו. ונבחן עתה, שכח הדחיה שלו נעשה לעיקר כלי קבלה על הסעודה, ולא הרעב והתאבון, אע"פ שהם באמת כלי קבלה הרגילים.


טו. מסביר במשל את תהליך זיווג דהכאה ואור החוזר. כאשר אנו דוחים את האור, אז כנגד הדחייה ניתן לקבל את האור ללא בושה כמו שהוסבר במשל בעל הבית והאורח.


מנותק נסין

  • Full Member
  • ***
  • הודעות: 143
    • ראה פרופיל
בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
« Reply #28 ב- : October 23, 2020, 14:26 »
טז) ומדמיון הנ"ל בין אדם לחברו, אפשר להבין ענין הזווג דהכאה הנ"ל, ואת האו"ח העולה על ידו, שהוא נעשה כלי קבלה חדשים על אור העליון במקום בחי"ד. כי ענין ההכאה של אור העליון המכה בהמסך ורוצה להתפשט אל בחי"ד, יש לדמותו לענין ההפצרה לאכול אצלו, כי כמו שהוא רוצה מאד שחברו יקבל את סעודתו, כן אור העליון רוצה להתפשט למקבל. וענין המסך המכה באור ומחזירו לאחוריו, יש לדמותו לדבר הדחיה והסירוב של חברו לקבל את סעודתו, כי דוחה את טובתו לאחור. וכמו שתמצא כאן אשר דוקא הסירוב והדחיה נתהפכו ונעשו לכלי קבלה נכונים לקבל את סעודת חברו, כן תוכל לדמות לך, כי האו"ח, העולה ע"י הכאת המסך ודחיתו את אור העליון, הוא שנעשה לכלי קבלה חדשים על אור העליון, במקום הבחי"ד ששמשה לכלי קבלה מטרם הצמצום א'. אמנם זה נתקן רק בפרצופי הקדושה דאבי"ע, אבל לא בפרצופי הקליפות ובעוה"ז, שבהם משמשת הבחי"ד עצמה לכלי קבלה. וע"כ הם נפרדים מאור העליון, כי השינוי צורה של הבחי"ד מפריד אותם, וע"כ נבחנים הקלי' וכן הרשעים, למתים, כי הם נפרדים מחי החיים ע"י הרצון לקבל שבהם. כנ"ל באות י"ג עש"ה, ודוק בזה, כי אי אפשר להסביר יותר.

אותיות טו טז במשל הסעודה מתחיל לבאר איך כחות הדחיה/האור חוזר הופך לכליי קבלה חדשים המאפשרים קבלה בלהשפיע בבחי"ד, שלאחר הצמצום.

מנותק איל

  • Full Member
  • ***
  • הודעות: 216
    • ראה פרופיל
בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
« Reply #29 ב- : October 26, 2020, 04:20 »
טז. משל האורח ובעל הבית מתייחס לתיקון בעולמות דקדושה בלבד, בעולם הזה ובעולמות הקליפות בחינה ד' נשארת כלי קבלה ללא תיקון הנפרד מהאור העליון.


יז) והנה נתבאר עד הנה ג' יסודות הראשונים שבחכמה: הא', ענין אור וכלי, שהאור הוא המשכה ישרה מעצמותו ית', והכלי הוא בחינת הרצון לקבל הכלול בהכרח באור ההוא, שבשיעור הרצון הזה יצא מכלל מאציל לנאצל. והרצון לקבל הזה היא בחינת המלכות הנבחנת באור העליון, וע"כ נק' מלכות, שמו, בסוד הוא ושמו אחד, כי שמו בגימטריא רצון.

ענין הב', הוא ביאור הע"ס וד' עולמות אבי"ע, שהם ד' מדרגות זו למטה מזו, שהרצון לקבל מחויב להשתלשל על ידיהן עד לקביעות כלי על תוכנו.

ענין הג', הוא ענין הצמצום ומסך שנעשה על כלי הקבלה הזה שהוא בחי"ד, ותמורתו נתהוו כלי קבלה חדשים בע"ס הנק' אור חוזר. והבן ושנן היטב אלו הג' יסודות הם ונימוקיהם כפי שנתבארו לפניך, כי זולתם אין הבנה אף במלה אחת בחכמה הזו.



יז. מבאר את ג' יסודות הראשונים שבחכמה שנתבארו עד כאן.