צהריים טובים אחי הענק!
האמת אני לא עד כדי כך בקי כדי לענות אבל אשתדל, לפחות ממה שהבנתי מהלימוד שלנו ביחד
"אור" זה התענוג שמגיע מהבורא.
"כלי" זה הרצון להנות שהאור ממלא אותו.
מה זאת אומרת שאין אור בלי כלי?
נגיד עכשיו אני צריך ללמוד עם החברים קבלה כי קבענו שנלמד איזה דף או שניים
אם אני מגיע ללימוד רק כי קבענו, ואין לי חשק ממש, ואני לא בדיוק משתוקק לזה, ולא יודע מה יצא לי מזה, אז לא תהייה לי הנאה ורווח. כי לא הכנתי חסרון / כלי.
אבל אם אני שואף להתרומם מהעולם הזה ואני רוצה להרגיש משהו אחר, תענוג גבוה ומיוחד ומהנה יותר ממה שיש בעולם הזה,
והבנתי שזה תלוי בכמה שאני אשתנה מאגואיסט שדואג רק לטובת עצמו, לאדם שחושב ופועל למען טובת הזולת,
ואני מבין שהחברים שלי שאני רוצה להתחבר איתם, הם רוצים את אותו הדבר, אז אני מגיע ללימוד מוכן עם בקשה פנימית, עם חסרון, עם רצון והשתוקקות שהלימוד יתן לי את הדבר שאני חפץ בו, שאוכל להגיע להשתוות הצורה עם הבורא (כמו שהוא רחום, אף אני רחום, כמו שהוא טוב ומטיב לכולם, כך אני, וכו' וכו')
ואז יכול להגיע האור העליון, שזה נקרא "המאור המחזיר למוטב" שנמצא בתורה, שהוא יתקן אותי ויקרב אותי לגילוי הרוחניות, שמתגלה בתכונת האהבה והנתינה ברובד הגבוה שלה.
אז בגלל שצריך שיהיה רצון, כדי לקבל לתוכו את המילוי הרוחני, זה נקרא שאין אור בלי כלי.
וזה כמו לדוגמא שאם אין לי השתוקקות למאכל מסויים ואם אני יאכל אותו אז לא ארגיש הנאה, אבל אם אני ממש רעב אז אהנה מהארוחה. אז ככה בערך, רק ברוחניות, ושם התענוגים גדולים ועצומים, המקובלים אומרים שזה נקרא להרגיש נצחיות ושלמות!
מקווה שהצלחתי לענות לך אחי היקר! לפחות מנקודת המבט שלי, ותודה רבה על השאלה כי הבירור הזה הועיל מאוד
מאחל שתהיה לנו שבת שלום וסוף שבוע טוב ומטיב
