"טו) ובדרך כלל, יש להבחין בהספירות ובפרצופין, בכל מקום שהם, את ג' בחינות הללו:
עצמותו ית', כלים ואורות.
אשר בעצמותו ית' לית מחשבה תפיסא בו כלל,
ובכלים יש תמיד ב' הבחנות הפכים זה לזה, שהם העלמה וגילוי, כי ענין הכלי מתחילתו הוא מעלים," הכלי בשינו צורה הופכי "על עצמותו ית', באופן שאלו העשרה כלים" ד' הבחינות ושורשן "שבע"ס הם עשר מדרגות של העלמות. אמנם אחר שהנשמות מקבלים להכלים הללו בכל התנאים" באו"ח "שבהם הנה אז נעשים אלו ההעלמות לבחי' של גילויים להשגות" אורות "הנשמות. הרי שהכלים כוללים ב' הבחנות הפכיות זו לזו שהם אחת, כי מדת הגילוי שבכלי הוא ממש כפי מדת ההעלמה שבהכלי וכל שהכלי יותר עב, דהיינו שהוא יותר מעלים" שהרצל"ק שבו מפריד יותר "על עצמותו ית' הוא מגלה קומה יותר גדולה" באו"ח "הרי שב' הפכים הללו הם" מטרתם "אחת.
וענין האורות שבהספירות פירושן, אותו שיעור קומה" אור "הראוי" לפי המדרגה "להתגלות להשגת הנשמות.
כי מתוך שהכל נמשך מעצמותו ית' ועם זה אין השגה בו רק" באורות לפי "בתכונתם של הכלים כנ"ל, ע"כ יש בהכרח עשרה אורות בעשרה כלים הללו, דהיינו עשר מדרגות של גילוים אל המקבלים בתכונת אותם הכלים. באופן שאין להבדיל בין אורו ית' לעצמותו ית' רק בזה, אשר בעצמותו ית' לית השגה תפיסא ביה כלל זולת המגיע אלינו ממנו ית' דרך התלבשותו בהכלים של הע"ס, ומבחינה זו כל הבא בהשגה" /הבנות בפנימיות התורה "אנו מכנים בשם אורות."
