91
העולמות העליונים / בעניין: הקדמה לפתיחה לחוכמת הקבלה
« הודעה אחרונה על ידי נסין ב- December 08, 2020, 00:41 »ו) והנה בהבורא ית' לית מחשבה תפיסא ביה כלל וכלל, ואין לנו בו ח"ו שום הגה או מלה. אמנם מבחינת ממעשיך הכרנוך, יש לנו להבין בו ית', שהוא בבחי' רצון להשפיע, שהרי ברא הכל בכדי להנות לנבראיו, ולהשפיע לנו מטובו ית'. ולפי"ז נמצאים הנשמות בבחינת הפכיות הצורה אליו ית' שהרי הוא כולו רק להשפיע ואין בו ח"ו רצון לקבל משהו, והנשמות נטבעו ברצון לקבל לעצמם, כנ"ל, שאין הפכיות הצורה רחוקה מזו. ונמצא אם היו הנשמות נשארים בפועל בבחינת הרצון לקבל, היו נשארים נפרדים ממנו ית' ח"ו לעולמי עד.
"ו) והנה בהבורא ית' לית מחשבה תפיסא ביה כלל וכלל, ואין לנו בו ח"ו שום הגה או מלה." לאחוזים ברצל"ק הבורא אינו מושג/קיים, כל מילה שנרצה לומר בו נגועה/מוטה לקבלה עצמית "אמנם מבחינת ממעשיך הכרנוך," כשמתבוננים על עוה"ז שהוא רצל"ק "יש לנו" הדעת מחייבת "להבין בו ית', שהוא" הסיבה לרצל"ק "בבחי' רצון להשפיע," ומכך "שהרי ברא הכל בכדי להנות לנבראיו, ולהשפיע לנו מטובו ית'. ולפי"ז נמצאים הנשמות" הרצל"ק ראה אות ג "בבחינת" שינוי עד "הפכיות הצורה אליו ית' שהרי הוא כולו רק להשפיע ואין בו ח"ו רצון לקבל משהו, והנשמות נטבעו ברצון לקבל לעצמם, כנ"ל," באות ג "שאין הפכיות" שינוי "הצורה רחוקה מזו. ונמצא אם היו הנשמות נשארים בפועל בבחינת הרצון לקבל, היו נשארים נפרדים ממנו ית' ח"ו לעולמי עד." ולכן מתחייב שיש להפוך שינוי הצורה לשיווי צורה, ומלאכה זו מוכרחת על האדם להשלים מרצונו את מחשבת הבריאה.
"ו) והנה בהבורא ית' לית מחשבה תפיסא ביה כלל וכלל, ואין לנו בו ח"ו שום הגה או מלה." לאחוזים ברצל"ק הבורא אינו מושג/קיים, כל מילה שנרצה לומר בו נגועה/מוטה לקבלה עצמית "אמנם מבחינת ממעשיך הכרנוך," כשמתבוננים על עוה"ז שהוא רצל"ק "יש לנו" הדעת מחייבת "להבין בו ית', שהוא" הסיבה לרצל"ק "בבחי' רצון להשפיע," ומכך "שהרי ברא הכל בכדי להנות לנבראיו, ולהשפיע לנו מטובו ית'. ולפי"ז נמצאים הנשמות" הרצל"ק ראה אות ג "בבחינת" שינוי עד "הפכיות הצורה אליו ית' שהרי הוא כולו רק להשפיע ואין בו ח"ו רצון לקבל משהו, והנשמות נטבעו ברצון לקבל לעצמם, כנ"ל," באות ג "שאין הפכיות" שינוי "הצורה רחוקה מזו. ונמצא אם היו הנשמות נשארים בפועל בבחינת הרצון לקבל, היו נשארים נפרדים ממנו ית' ח"ו לעולמי עד." ולכן מתחייב שיש להפוך שינוי הצורה לשיווי צורה, ומלאכה זו מוכרחת על האדם להשלים מרצונו את מחשבת הבריאה.