פורום הקבוצה המחוברת

ולכן נשאל מתוך הלימוד מהו בקירוב לקומת עליונו ? ועכשיו נתאפק מאוד ולא נענה מדעתנו, נגדיל את החיסרון, נסבול/נרגיש את הריקנות, חוסר הידיעה.
נהפוך בשאלה ונגדיל אותה נרחיב את הכלי החיסרון.
עד שבעל הסולם יענה. אם בנינו כלי/חסרון אמיתי נראה את התשובה/האור.

אהבתי!!!

מה) וע"ד שנתבארו ב' הקומות זכר ונקבה בראש דפרצוף ע"ב, ממש על אותו דרך יוצאים ב' הללו גם בראש הס"ג, אלא שם קומת הזכר הוא בקירוב לבחינת חכמה, משום שהוא מהרשימו דהתלבשות דבחי"ג בהתכללות העביות דבחי"ב. וקומת הנקבה היא בקומת בינה דהיינו מהעביות דבחי"ב. וגם כאן נקרא הפרצוף רק על שם קומת הנקבה, משום שהזכר הוא ראש בלי גוף. ועד"ז בפרצוף מ"ה דא"ק, ושם קומת הזכר הוא בקירוב לקומת בינה, המכונה קומת ישסו"ת, להיותו מרשימו דבחי"ב דהתלבשות בהתכללות עביות מבחי"א, וקומת הנקבה היא קומת ז"א לבד, כי היא רק בחי"א דעביות, וגם כאן אין הפרצוף נקרא אלא על שם הנקבה, דהיינו פרצוף מ"ה או פרצוף ו"ק, משום שהזכר הוא ראש בלי גוף. ועד"ז תשכיל בכל הפרצופין.

"מג) וההשארה של הרשימו דהתלבשות מהבחינה אחרונה, שנשארה בכל מסך, גרם ליציאת ב' קומות" קומת כתר בקירוב בזיווג על התלבשות ד, וקומת חכמה בזיווג על עביות ג. ונבחנים לקומות "זכר ונקבה, בראשים דכל הפרצופים, החל מע"ב דא"ק וכן בס"ג דא"ק וכן במ"ה וב"ן דא"ק ובכל פרצופי אצילות.
כי בפרצוף ע"ב דא"ק, שאין שם" רשימו דעביות דבחי"ד "במסך אלא רשימו דעביות דבחי"ג, המוציא ע"ס בקומת חכמה, הנה הרשימו דהתלבשות מבחי"ד הנשארת שם במסך, ש" היא ללא עביות ולכן "אינה ראויה כלל לזווג עם אור העליון, משום זכותה כנ"ל, הנה היא נכללת עם העביות דבחי"ג ונעשת לרשימו אחת, ואז קנתה הרשימו דהתלבשות כח להזדווגות" לבקשת קבלת או"י ,על מדרגתה כתר בקירוב "עם אור העליון, וע"כ יצא עליה זווג דהכאה עם אור העליון, המוציא" קומת "ע"ס בקירוב לקומת כתר, והוא מטעם היות בה בחי' התלבשות דבחי"ד. והתכללות זה נקרא התכללות הנקבה בזכר, כי הרשימו דעביות מבחי"ג נק' נקבה, להיותה הנושא לבחי' העביות, והרשימו דהתלבשות דבחי"ד נק' זכר, משום שבא מקומה גבוה ממנה, ומשום שהוא זך מעביות. ולפיכך הגם שהרשימו דזכר בלבד אינו מספיק לזווג דהכאה, אמנם ע"י התכללות הנקבה בו, נעשה גם הוא ראוי לזווג דהכאה."

"מב) ונתבאר היטב הטעם של ירידות הקומות" מיחידה/כתר שיצא בזיווג על בחי"ד "זו למטה מזו עד" נפש בזיווג על בחינת שורש "בעת השתלשלות הפרצופין זה מזה, שהוא משום שהביטוש דאו"מ באו"פ הנוהג בכל פרצוף מאביד תמיד שם את הבחינה אחרונה דרשימו דעביות אשר שם" במסך דטבור שעלה/נזדכך." ויש לדעת אמנם שבאלו הרשימות הנשארות במסך לאחר הזדככותו יש בהם ב' בחינות: הא' נק' רשימו דעביות," רשימו מכח ההתגברות על העביות  "והב' נקרא רשימו דהתלבשות"  רשימו מהאו"פ שהסתלק תוצאת איבוד כח ההתגברות. "למשל, אחר שנזדכך המסך דגוף דפרצוף הא' דא"ק, אמרנו שהבחינה האחרונה דרשימות דעביות, שהיא הרשימו דבחי"ד, נאבדה ממנו," שהבין שאינו יכול לקבל בעל מנת להשפיע על בחי"ד, תוצאת הביטוש "ולא נשאר במסך אלא הרשימו דעביות דבחי"ג," ג שב ד "אמנם הרשימו דבחי"ד כוללת ב' בחינות כנ"ל: דהתלבשות ודעביות, ולא נאבד מהמסך בסבת ההזדככות ההיא רק הרשימו דעביות דבחי"ד," אבד הכח להתגבר שלא לקבל בבחי"ד "אבל הרשימו דהתלבשות דבחי"ד," הזיכרון שהיה לו הכח להתגבר באו"ח ולקבל או"פ "נשארה במסך" דטבור שעלה"ההוא ולא נאבד ממנו. ופירושו של הרשימו דהתלבשות הוא בחינה זכה מאד מהרשימו" דעביות " דבחי"ד, שאין בה עביות מספיק לזווג דהכאה עם אור העליון. ורשימו זו" מהאו"פ שהיה מלובש בו "נשארה מהבחינה אחרונה שבכל פרצוף בעת הזדככותו, ומה שאמרנו שהבחינה אחרונה נאבדה מכל פרצוף בעת הזדככותו הוא רק הרשימו דעביות שבה בלבד." ונותר במסך רשימו דעביות בחי"ג ורשימו דהתלבשות דבחי"ד.

בחינה אחרונה דעביות אינה מנחת רשימו.
(איבד- שמבין שאינו יכול למשוך אור רק בעל מנת להשפיע בניגוד למחשבת הבריאה , בכך שהסכים עם האו"מ הבוטש.
כי האו"מ עניינו לקיים מחשבת הבריאה, שהנברא יקבל כל האור. והאו"פ הוא מצד הנברא, לקבל רק בעל מנת להשפיע.)

ב רשימות נשארות במסך אחר הזדככותו/עלית המסך לפה דראש(מלכות דראש)
1 - רשימה/זיכרון מכח התגברות בעביות ד שהיה במסך, לפני הביטוש.
     ועתה שאבד ככח התגברות בעביות ד נותר במסך רשימו דעביות דבחי"ג. וכו'
2 - רשימו דהתלבשות, זכרון מהאור שנמשך על עביות דבחי"ד לפני הביטוש.
     רשימו מהאור שהתפשט לגוף, ונסתלק עם הזדככות המסך ועליתו לראש.
     כי היה לו האו"פ ועכשיו שנסתלק האו"פ מרגיש חסרונו,
     הרגש חסרון האור וההשתוקקות למילוי שוב נקרא כלי. ראה אות ד   
אשר התפשטות האור והסתלקותו הוא עושה את הכלי רצוי לתפקידו

"מ) ויש עוד דבר נוסף בהבדל מהתחתון לעליון. והוא כי כל תחתון יוצא מבחינת שיעור קומה" בזיווג על עביות "אחרת שבה' בחינות שבמסך, כנ"ל באות כ"ב וכ"ד, וכל תחתון חסר הבחינה העליונה של האורות דעליון והבחינה התחתונה של הכלים דעליון. והטעם הוא, כי מטבע הביטוש דאו"מ במסך, להאביד” לזכך העביות כולל רשימו דעביות "מהמסך את בחינה אחרונה דעביות שלו, ולמשל, בפרצוף הא' דא"ק" גלגלתא, "שהמסך יש לו כל ה' בחינות עביות שלו, דהיינו עד לבחי"ד, הנה ע"י הביטוש דאו"מ במסך דגוף, מזכך את העביות דבחי"ד לגמרי" כולל הרשימו,"ואינו מניח ממנו אפי' רשימו של העביות ההיא, ורק הרשימות מהעביות דבחי"ג ולמעלה נשארים במסך. ולפיכך כשהמסך ההוא נכלל" בזיווג "בראש ומקבל שם זווג דהכאה על העביות שנשאר בהרשימות שלו מהגוף, נמצא הזווג יוצא רק על בחי"ג דעביות שבמסך בלבד, כי הרשימה דעביות דבחי"ד" כח התגברות לקבל או"פ בבחי"ד "נאבדה ואינה שם" בכח המסך, "וע"כ הקומה שיוצאת על המסך הזה הוא בשיעור קומת חכמה לבד, הנק' הוי"ה דע"ב דא"ק, או פרצוף ע"ב דא"ק. ונתבאר לעיל אות כ"ב, אשר קומת חכמה היוצאת על המסך דבחי"ג חסרה המלכות דכלים ובחינת אור יחידה מהאורות, שהוא אור הכתר, ע"ש. הרי שפרצוף הע"ב חסר הבחינה אחרונה דכלים" בחי"ד "דעליון והבחינה עליונה דאורות" כתר "דעליון. ומשום שינוי הצורה הרחוקה הזו, נבחן התחתון לפרצוף נבדל מהעליון."

ההבדל פרצוף תחתון מעליון - שיצא ממסך דגוף דעליון(אות לט)
הבדל נוסף מתחתון לעליון - שחסר הבחינה אחרונה דכלים דעליון והבחינה עליונה דאורות דעליון.