פורום הקבוצה המחוברת

לימוד משותף מכתבי מקור => העולמות העליונים => נושא נשלח על ידי: איל על September 30, 2020, 00:47

כותרת: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: איל על September 30, 2020, 00:47: כללי לימוד לפוסט זה:

כל חבר יכול להצטרף ללימוד ולהגיב ללא כל התחייבות.

החברים שהתחייבו לערבות בלימוד פוסט זה מפרסמים לפי הסדר כל פעם חבר שבתור מפרסם את הקטע הבא במאמר וכמובן קורא אותו.
כל אחד מהחברים הלומדים מגיב לפוסט בתגובה שקרא או התיחסות כלשהי אחרת, ואז הבא בתור מפרסם את הקטע הבא וכן הלאה.

טקסט המקור יודגש בשחור

********************************************************

פתיחה לחכמת הקבלה

א) "רבי חנניא בן עקשיא אומר: רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר" (מכות כ"ג ע"ב). ונודע שזכות הוא מלשון הזדככות. והוא ע"ד שאמרו ז"ל "לא נתנו מצות אלא לצרף בהן את ישראל" (ב"ר רפמ"ד). ויש להבין ענין הזכות הזה, שאנו משיגים ע"י תורה ומצות. וכן מהי העביות שבנו, שאנו צריכים לזכותה ע"י התורה ומצות.
וכבר דברנו מזה בספרי "פנים מסבירות" ו"תלמוד עשר הספירות". ונחזור כאן בקיצור, כי מחשבת הבריאה היתה כדי להנות לנבראים, כפי מתנת ידו הרחבה ית' וית'. ומכאן הוטבע בהנשמות רצון וחשק גדול לקבל את שפעו ית'. כי הרצון לקבל הוא הכלי על מדת התענוג שבהשפע, כי לפי מדת גדלו ותוקפו של הרצון לקבל את השפע, כן הוא מדת התענוג והחמדה שבשפע. לא פחות ולא יותר. והם מקושרים זה בזה, עד שאין לחלק ביניהם. זולת בהיחס, שהתענוג מיוחס להשפע, והרצון הגדול לקבל את השפע מיוחס לנברא המקבל.
ובהכרח ב' אלה נמשכים מהבורא ית'. ובאו בהכרח במחשבת הבריאה. אלא שיש לחלק בהם על דרך הנזכר, אשר השפע הוא מעצמותו ית', כלומר שהוא נמשך יש מיש, והרצון לקבל הכלול שם, הוא השורש של הנבראים, כלומר הוא השורש של חידוש, שפירושו יציאת יש מאין. כי בעצמותו ית' ודאי שאין שם בחינת הרצון לקבל ח"ו.
וע"כ נבחן שהרצון לקבל האמור, הוא כל חומר של הבריאה, מראשה עד סופה. עד שכל מיני הבריות המרובות ומקריהן, שאין להן שיעור, ודרכי הנהגתן, שכבר נתגלו והעתידים להתגלות, אינם רק שיעורים ושינוי ערכים של הרצון לקבל. וכל מה שיש בהן באותן הבריות, דהיינו כל מה שמקובל ברצון לקבל המוטבע בהן, כל זה הוא נמשך מעצמותו ית' יש מיש, ואינו כלום מבחינת הבריאה המחודשת יש מאין, כי אינו מחודש כלל. והוא נמשך מנצחיותו ית' יש מיש.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: איל על September 30, 2020, 00:47: קראתי thb-pray2
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על September 30, 2020, 14:19: א) רבי חנניא בן עקשיא אומר: רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר" (מכות כ"ג ע"ב). ונודע שזכות הוא מלשון הזדככות. והוא ע"ד" על דרך "שאמרו ז"ל "לא נתנו מצות אלא לצרף בהן את ישראל" (ב"ר" בראשית רבה עמוד "רפמ"ד). "ויש להבין ענין הזכות הזה, שאנו משיגים ע"י" לימוד "תורה" להשגת הצוותא/החיבור "ומצות. וכן מהי העביות שבנו, שאנו צריכים לזכותה ע"י התורה ומצות."
"וכבר דברנו מזה בספרי "פנים מסבירות" ו"תלמוד עשר הספירות". ונחזור כאן בקיצור, כי מחשבת הבריאה היתה כדי להנות לנבראים, כפי מתנת ידו הרחבה ית' וית'." יתברך ויתעלה "ומכאן" ולכן "הוטבע בהנשמות רצון וחשק גדול לקבל את שפעו ית'. כי הרצון לקבל הוא הכלי על מדת התענוג שבהשפע, כי לפי מדת גדלו ותוקפו של הרצון לקבל את השפע, כן הוא מדת התענוג והחמדה שבשפע. לא פחות ולא יותר. והם מקושרים זה בזה, עד שאין לחלק ביניהם. זולת בהיחס, שהתענוג מיוחס להשפע," התענוג שמקבל הנברא, מתקבל מהבורא/המשפיע "והרצון הגדול לקבל את השפע מיוחס לנברא המקבל." הנברא יהיה רצון לקבל ההנאה.(אך כאן מדבר על הרצון שבהנשמות, לפני ההתגשמות בעוה"ז.ראה אות ב)
"ובהכרח ב' אלה"השפע והרצון לקבל את השפע "נמשכים מהבורא ית'. ובאו בהכרח במחשבת הבריאה. אלא שיש לחלק בהם על דרך הנזכר, אשר השפע הוא מעצמותו ית', כלומר שהוא נמשך יש מיש, והרצון לקבל הכלול שם, הוא השורש של הנבראים, כלומר הוא השורש של חידוש," הרצון לקבל/חסרון אינו קיים בבורא "שפירושו יציאת יש מאין. כי בעצמותו ית' ודאי שאין שם בחינת הרצון לקבל ח"ו." חס וחלילה."וע"כ נבחן שהרצון לקבל האמור, הוא כל חומר"תיקון הרצון לקבל הוא סיבה/עילה/גורם(מצד הנברא)"של" אל "הבריאה, מראשה עד סופה. עד שכל מיני הבריות המרובות ומקריהן, שאין להן שיעור, ודרכי הנהגתן, שכבר נתגלו והעתידים להתגלות, אינם רק שיעורים ושינוי ערכים של הרצון לקבל. וכל מה שיש בהן באותן הבריות, דהיינו כל מה שמקובל ברצון לקבל המוטבע בהן, כל זה הוא נמשך מעצמותו ית' יש מיש, ואינו כלום מבחינת הבריאה המחודשת יש מאין, כי אינו מחודש כלל. והוא נמשך מנצחיותו ית' יש מיש."

מחשבת הבריאה להנות לנבראיו - לכן בהכרח בראה בנבראים רצון לקבל הנאה.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על September 30, 2020, 18:37: "ב) וכפי האמור, כלול הרצון לקבל בהכרח תכף במחשבת הבריאה, בכל ריבוי ערכים שבו, ביחד עם השפע הגדול שחשב להנותם ולהעניקם. ותדע שז"ס אור וכלי, שאנו מבחינים בעולמות עליונים. כי הם באים בהכרח כרוכים יחד, ומשתלשלים יחד ממדרגה למדרגה. ובשיעור שהמדרגות יורדות מאת אור פניו ומתרחקות ממנו ית', כן הוא שיעור ההתגשמות של הרצון לקבל הכלול בשפע.
וכן אפשר לומר להיפך, אשר כפי שיעור התגשמות של הרצון לקבל בשפע, כן הולך ויורד ממדרגה למדרגה. עד המקום הנמוך מכולם, דהיינו שהרצון לקבל מתגשם שם בכל שיעורו הראוי. נבחן המקום ההוא בשם "עולם העשיה". והרצון לקבל נבחן לבחינת "גופו של אדם". והשפע שמקבל נבחן למדת תוכנו של "החיים שבגוף" ההוא.
ועד"ז גם בשאר בריות שבעוה"ז. באופן, שכל ההבחן שבין העולמות העליונים לעוה"ז הוא, כי כל עוד שהרצון לקבל הכלול בשפעו ית' לא נתגשם בצורתו הסופית, נבחן שעודו נמצא בעולמות הרוחנים, העליונים מעוה"ז, ואחר שהרצון לקבל נתגשם בצורתו הסופית, הוא נבחן שכבר הוא מצוי בעוה"ז."
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על September 30, 2020, 18:51: "ב) וכפי האמור, כלול הרצון לקבל בהכרח תכף במחשבת הבריאה, בכל ריבוי ערכים שבו," כל הרצונות לקבל העתידים להתגלות(כאשר הנברא דקדושה יצמצם עצמו שלא לקבל השפע מצד הרצון לקבל לעצמו, לרצון לקבל על מנת להשפיע לזולתו) "ביחד עם השפע הגדול שחשב להנותם ולהעניקם. ותדע שז"ס אור וכלי," אור/שפע - כלי/רצון לקבל/חיסרון "שאנו מבחינים בעולמות עליונים." שהנברא רוצה לתקן הרצון לקבל נבחן שעולה בעולמות "כי הם באים" האור, והכלי/השפע, והרצון לקבל את השפע "בהכרח כרוכים יחד, ומשתלשלים יחד ממדרגה למדרגה. ובשיעור שהמדרגות יורדות מאת אור פניו ומתרחקות ממנו ית'," שינוי הצורה מהשפעה עד לרצון לקבל "כן הוא שיעור ההתגשמות של הרצון לקבל הכלול בשפע."
"וכן אפשר לומר להיפך, אשר כפי שיעור התגשמות של הרצון לקבל בשפע, כן הולך ויורד ממדרגה למדרגה. עד המקום הנמוך מכולם, דהיינו שהרצון לקבל מתגשם שם בכל שיעורו הראוי. נבחן המקום ההוא בשם "עולם העשיה". והרצון לקבל נבחן לבחינת "גופו של אדם"." כמו בגמרא לגופו של עניין, עיקרו של הנברא "והשפע שמקבל" ההנאה שמקבל "נבחן למדת תוכנו של "החיים שבגוף" ההוא." שנפעל למילוי חסרונו/רצונו נבחן ש חי. אך יש הבדל אם נפעל מרצון לקבל או מרצון להשפיע. כאשר נפעל מרצון לקבל נחשב למת " כי לא חפצתי במות המת" " רשעים בחייהם נקראים מתים".
"ועד"ז גם בשאר בריות" כל הנבראים נמלה וכו'(גם רצון לקבל הגורם לאלקטרון/פרוטון לנוע סביב הגרעין, פעם בהרכב היוצר ברזל או הרכב היוצר חומר אחר, לפי הרצון המוטבע ממחשבת הבריאה) "שבעוה"ז. באופן, שכל ההבחן שבין העולמות העליונים לעוה"ז הוא, כי כל עוד שהרצון לקבל הכלול בשפעו ית' לא נתגשם" לא נתעלם בו כל רצון להשפיע "בצורתו הסופית, נבחן שעודו נמצא בעולמות הרוחנים," שיש בו מידת רצון להשפיע "העליונים מעוה"ז" עולם הזה ", ואחר שהרצון לקבל נתגשם בצורתו הסופית, הוא נבחן שכבר הוא מצוי בעוה"ז."

מחשבת הבריאה להנות לנבראיו כוללת כל המציאות.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: איל על October 01, 2020, 12:06: ב. קראתי

ג) וסדר השתלשלות האמור עד להביא את הרצון לקבל על צורתו הסופית שבעוה"ז, הוא על סדר ד' בחינות שיש בד' אותיות של השם בן ד'. כי ד' אותיות הוי"ה שבשמו ית' כוללות את כל המציאות כולה מבלי יוצא ממנה אף משהו מן המשהו. ומבחינת הכלל, הן מתבארות בהע"ס: חכמה, בינה, ת"ת, מלכות, ושרשם. והם עשר ספירות, כי ספירת התפארת כוללת בעצמה שש ספירות הנקראות חג"ת נה"י. והשורש נקרא כתר, אמנם בעיקרם הם נקראים חו"ב תו"מ. וזכור זה. והן ד' עולמות הנק': אצילות, בריאה, יצירה, עשיה. ועולם העשיה כולל בתוכו גם את עוה"ז. באופן, שאין לך בריה בעוה"ז שלא תהיה מחודשת מא"ס ב"ה, דהיינו במחשבת הבריאה, שהיא בכדי להנות לנבראיו, כנ"ל. והיא בהכרח כלולה תיכף מאור וכלי, כלומר מאיזה שיעור של שפע עם בחינת רצון לקבל את השפע ההוא, אשר שיעור השפע הוא נמשך מעצמותו ית' יש מיש, והרצון לקבל השפע הוא מחודש יש מאין, כנ"ל. ובכדי שהרצון לקבל ההוא יבא על תכונתו הסופית, הוא מחויב להשתלשל עם השפע שבו דרך הד' עולמות: אצילות, בריאה, יצירה, עשיה, ואז נגמרת הבריה באור וכלי, הנקרא גוף ואור החיים שבו.

ג. למדתי
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על October 02, 2020, 14:49: "ג)וסדר השתלשלות האמור עד להביא את הרצון לקבל על צורתו הסופית שבעוה"ז, הוא על סדר ד' בחינות שיש בד' אותיות של השם בן ד'. כי ד' אותיות הוי"ה שבשמו ית' " ד האותיות הוראתן תהליך ההתפשטות רצון הנשמות לתיקון הרצון לקבל "כוללות את כל המציאות כולה מבלי יוצא ממנה אף משהו מן המשהו." כל המציאות כלולה במחשבת הבריאה "ומבחינת הכלל, הן מתבארות בהע"ס: חכמה, בינה, ת"ת," תפארת "מלכות, ושרשם." כתר "והם עשר ספירות," 10 ולא 4 "כי ספירת התפארת כוללת בעצמה שש ספירות הנקראות חג"ת נה"י. " חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד "והשורש נקרא כתר," מיוצג בקוצו של יוד של השם הוי"ה "אמנם בעיקרם הם נקראים חו"ב תו"מ." חכמה ובינה תפארת ומלכות "וזכור זה. והן ד' עולמות הנק': אצילות," חכמה "בריאה," בינה "יצירה," תפארת "עשיה" מלכות. "ועולם העשיה כולל בתוכו גם את עוה"ז. באופן, שאין לך בריה בעוה"ז שלא תהיה מחודשת מא"ס ב"ה," אין סוף ברוך הוא(הנשמות באחדות בסוד ברוך הוא וברוך שמו. ויתבאר) "דהיינו במחשבת הבריאה, שהיא בכדי להנות לנבראיו, כנ"ל. והיא בהכרח כלולה תיכף מאור וכלי, כלומר מאיזה שיעור של שפע עם בחינת רצון לקבל את השפע ההוא, אשר שיעור השפע הוא נמשך מעצמותו ית' יש מיש, והרצון לקבל השפע הוא מחודש יש מאין, כנ"ל. ובכדי שהרצון לקבל ההוא יבא על תכונתו הסופית," כלי המרגיש חסרון האור/שפע, ולכן רוצה לקבל את האור, שבכך תצא מחשבת הבריאה לפועל "הוא מחויב להשתלשל עם השפע שבו דרך הד' עולמות: אצילות, בריאה, יצירה, עשיה, ואז נגמרת הבריה באור וכלי, הנקרא גוף" גוף/כלי/רצון לקבל-רצל"ק "ואור החיים שבו."השפע שמקבל לפי שיעור/מידת רצונו ההולך וגודל.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על October 04, 2020, 14:22: ד) והצורך להשתלשלות הרצון לקבל על ד' בחינות האמורות שבאבי"ע, הוא מפני שיש כלל גדול בענין הכלים, אשר התפשטות האור והסתלקותו הוא עושה את הכלי רצוי לתפקידו, פי', כי כל עוד שהכלי לא נפרד פעם מהאור שלו, הרי הוא נכלל עם האור ובטל אליו כנר בפני האבוקה. וענין הביטול הזה הוא, מפני שיש הפכיות ביניהם הרחוקה מקצה אל הקצה, כי האור הוא שפע הנמשך מעצמותו ית' יש מיש, ומבחינת מחשבת הבריאה שבא"ס ית', הוא כולו להשפיע ואין בו מבחינת רצון לקבל אף משהו, והפכי אליו הוא הכלי, שהוא הרצון הגדול לקבל את השפע ההוא, שהוא כל שורשו של הנברא המחודש, הנה אין בו ענין של השפעה כלום. ולפיכך בהיותם כרוכים זה בזה יחד, מתבטל הרצון לקבל באור שבו. ואינו יכול לקבוע את צורתו אלא אחר הסתלקות האור ממנו פעם אחת, כי אחר הסתלקות האור ממנו הוא מתחיל להשתוקק מאד אחריו, והשתוקקות הזאת קובעת ומחליטה את צורת הרצון לקבל כראוי, ואח"ז כשהאור חוזר ומתלבש בו הוא נבחן מעתה לב' ענינים נבדלים, כלי ואור, או גוף וחיים. ושים כאן עיניך כי הוא עמוק מכל עמוק.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על October 04, 2020, 14:34: התפשטות האור והסתלקותו הוא עושה את הכלי רצוי לתפקידו

"ד) והצורך להשתלשלות" שמקבל לפי שיעור/מידת רצונו ההולך וגודל עם התפשטות הבחינות אחת מהשניה "הרצון לקבל על ד' בחינות האמורות שבאבי"ע, הוא מפני שיש כלל גדול בענין הכלים, אשר התפשטות האור והסתלקותו הוא עושה את הכלי רצוי לתפקידו, פי', כי כל עוד שהכלי לא נפרד פעם מהאור שלו," הכלי/הרצון, מלא/אין חיסרון "הרי הוא נכלל עם האור ובטל אליו" הרצון בטל " כנר בפני האבוקה." כמו שאור הנר לא ניכר/מבוטל מול לפיד/אור גדול "וענין הביטול הזה הוא, מפני שיש הפכיות ביניהם הרחוקה מקצה אל הקצה, כי האור הוא שפע הנמשך מעצמותו ית' יש מיש, ומבחינת מחשבת הבריאה שבא"ס ית', הוא כולו להשפיע ואין בו מבחינת רצון לקבל אף משהו, והפכי אליו הוא הכלי, שהוא הרצון הגדול לקבל את השפע ההוא, שהוא כל שורשו של הנברא המחודש, הנה אין בו ענין של השפעה כלום. ולפיכך בהיותם כרוכים זה בזה יחד," הכלי מלא באור/שפע/אין מקום לחוסר "מתבטל הרצון לקבל באור שבו. ואינו יכול לקבוע את צורתו" של הכלי "אלא אחר הסתלקות האור ממנו פעם אחת, כי אחר הסתלקות האור ממנו" מרגיש את חסרון האור/שפע/הנאה. ולכן "הוא מתחיל להשתוקק מאד אחריו, והשתוקקות הזאת קובעת ומחליטה את צורת הרצון לקבל כראוי," שמרגיש חסרון האור ורוצה לקבל האור מרצונו עצמו. "ואח"ז כשהאור חוזר ומתלבש בו" אין כפייה ברוחניים, רוצה לקבל האור יקבל. אך "הוא נבחן מעתה לב' ענינים נבדלים," בתחילה היה הכלי בטל באור, ועכשיו למרות שחזר האור לא התבטל הכלי ומרגיש גם את ה "כלי" וגם את "ואור, או גוף וחיים." גוף-רצון לקבל את האור/השפע/חיים "ושים כאן עיניך כי הוא עמוק מכל עמוק."
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: איל על October 04, 2020, 22:10: ד. למדתי

ה.ולפיכך, צריכים לד' בחינות שבשם הוי"ה, הנקראות חכמה בינה ת"ת מלכות. כי בחי"א הנק' חכמה, היא באמת כל כללותו של הנאצל אור וכלי, כי בו הרצון לקבל הגדול, עם כל כללות האור שבו הנק' אור החכמה, או אור החיה, כי הוא כל אור החיים שבנאצל המלובש בהכלי שלו, אמנם בחינה הא' הזו, נבחנת לכלו אור, והכלי שבו כמעט שאינו ניכר, כי הוא מעורב עם האור ובטל בו כנר בפני האבוקה. ואחריה באה בחי"ב, והוא כי כלי החכמה בסופו הוא מתגבר בהשואת הצורה לאור העליון שבו, דהיינו שמתעורר בו רצון להשפיע אל המאציל. כטבע האור שבתוכו שהוא כולו להשפיע, ואז ע"י הרצון הזה שנתעורר בו, נמשך אליו מהמאציל אור חדש הנקרא אור חסדים, ומשום זה כמעט שנפרש לגמרי מאור החכמה שהשפיע בו המאציל, כי אין אור החכמה מקובל רק בהכלי שלו, שהוא הרצון לקבל הגדול בכל שיעורו, כנ"ל. באופן שהאור וכלי שבבחי"ב משונים לגמרי מבחי"א כי הכלי שבה הוא הרצון להשפיע והאור שבה נבחן לאור החסדים, שפירושו אור הנמשך מכח הדבקות של הנאצל בהמאציל. כי הרצון להשפיע גורם לו השואת הצורה למאציל, והשואת הצורה ברוחניות היא דבקות, כמ"ש להלן. ואחריה באה בחינה ג'. והוא כי אחר שנתמעט האור שבנאצל לבחינת אור חסדים בלי חכמה כלל, ונודע, שאור החכמה הוא עיקר חיותו של הנאצל, ע"כ הבחי"ב בסופה התעוררה והמשיכה בקרבה שיעור מאור החכמה, להאיר תוך אור החסדים שבה. והנה התעוררות הזו המשיכה מחדש שיעור מסוים מהרצון לקבל שהוא צורת כלי חדש הנקראת בחינה ג' או ת"ת, ובחי' האור שבה נק' אור חסדים בהארת חכמה כי עיקר האור הזה הוא אור חסדים ומיעוטו הוא אור חכמה. ואחריה באה בחינה ד', והוא כי גם הכלי דבחי"ג בסופו התעורר להמשיך אור חכמה במילואו כמו שהיה בבחי"א, ונמצא התעוררות הזו היא בחינת השתוקקות בשיעור הרצון לקבל שבבחי"א, ונוסף עליו, כי עתה כבר נפרד מאור ההוא, כי עתה אין אור החכמה מלובש בו אלא שמשתוקק אחריו, ע"כ נקבע צורת הרצון לקבל על כל שלימותו, כי אחר התפשטות האור והסתלקותו משם, נקבע הכלי, כנ"ל, וכשיחזור אח"כ ויקבל בחזרה את האור, נמצא הכלי מוקדם להאור. וע"כ נבחנת בחינה ד' הזאת לגמר כלי. והיא נק' מלכות.

ה. תיאור השתלשלות 4 הבחינות דאור ישר כד לגמר הכלי שהוא בחינה ד' הנקראת מלכות.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על October 07, 2020, 13:29: "ה) ולפיכך," לקיים הכלל, התפשטות האור והסתלקותו הוא עושה את הכלי רצוי לתפקידו "צריכים לד' בחינות שבשם הוי"ה, הנקראות חכמה בינה ת"ת מלכות. כי בחי"א" בחינה א' "הנק' חכמה, היא באמת כל כללותו של הנאצל אור וכלי, כי בו הרצון לקבל הגדול, עם כל כללות האור שבו הנק' אור החכמה, או אור החיה, כי הוא כל אור החיים שבנאצל המלובש בהכלי שלו, אמנם בחינה הא' הזו, נבחנת לכלו אור, והכלי שבו כמעט שאינו ניכר," הכלי/הרצון לקבל אינו בא לידי ביטוי בפני עצמו "כי הוא מעורב עם האור ובטל בו כנר בפני האבוקה. ואחריה באה בחי"ב, והוא כי כלי החכמה בסופו הוא מתגבר בהשואת הצורה לאור העליון שבו, דהיינו שמתעורר בו רצון להשפיע אל המאציל. כטבע האור שבתוכו שהוא כולו להשפיע," וזו כבר בחינה ב' תוצאה מ בחי"א ונקראת בשם חדש כי יש בה שינו צורה מבחי"א "ואז ע"י הרצון הזה שנתעורר בו, נמשך אליו מהמאציל אור חדש הנקרא אור חסדים," הכלי של בחי"ב הוא רצון להשפיע, האור המתקבל ברצון זה נקרא אור חסדים "ומשום זה כמעט שנפרש לגמרי מאור החכמה שהשפיע בו המאציל," כי נשתנתה צורתו מרצון לקבל לרצון להשפיע "כי אין אור החכמה מקובל רק בהכלי שלו, שהוא הרצון לקבל הגדול בכל שיעורו, כנ"ל. באופן שהאור וכלי שבבחי"ב משונים לגמרי מבחי''א כי הכלי שבה הוא הרצון להשפיע והאור שבה נבחן לאור החסדים, שפירושו אור הנמשך מכח הדבקות של הנאצל בהמאציל." כי רצונה להשפיע כמו המאציל "כי הרצון להשפיע גורם לו השואת הצורה למאציל, והשואת הצורה ברוחניות היא דבקות, כמ"ש להלן. ואחריה" מסובב מבחי"ב "באה בחינה ג'. והוא כי אחר שנתמעט האור שבנאצל לבחינת אור חסדים בלי חכמה כלל, ונודע, שאור החכמה הוא עיקר חיותו של הנאצל, ע"כ הבחי"ב בסופה התעוררה והמשיכה בקרבה שיעור מאור החכמה," כדי חיותו "להאיר תוך אור החסדים שבה. והנה התעוררות הזו המשיכה מחדש שיעור מסוים מהרצון לקבל שהוא צורת כלי חדש" צורה כלי שונה שרובו רצון להשפיע ומעוטו רצון לקבל כדי חיותו " הנקראת בחינה ג' או ת"ת," תפארת "ובחי' האור שבה נק' אור חסדים בהארת חכמה כי עיקר האור הזה הוא אור חסדים ומיעוטו הוא אור חכמה. ואחריה באה בחינה ד', והוא כי גם הכלי דבחי"ג בסופו התעורר להמשיך אור חכמה במילואו כמו שהיה בבחי"א," שמרגיש שחסר לו אור החכמה "ונמצא התעוררות הזו היא בחינת השתוקקות בשיעור הרצון לקבל שבבחי"א, ונוסף עליו, כי עתה כבר נפרד מאור ההוא, כי עתה אין אור החכמה מלובש בו אלא שמשתוקק אחריו, ע"כ נקבע צורת הרצון לקבל על כל שלימותו," רצון לקבל אור חכמה "כי אחר התפשטות האור והסתלקותו" ב בחי"ב "משם, נקבע הכלי, כנ"ל, וכשיחזור אח"כ ויקבל בחזרה את האור, נמצא הכלי" הרצון לקבל "מוקדם להאור. וע"כ נבחנת בחינה ד' הזאת לגמר כלי. והיא נק' מלכות.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: איל על October 07, 2020, 21:52: thb-like
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על October 09, 2020, 14:53: ד' בחינות דאור ישר
שורש - מחשבת הבריאה להטיב/להשפיע לנבראיו "רצון" להשפעה.
בחינה א - בחי"א – חכמה, רצון לקבל הבטל באור, מתבטל כי מלא באור, לא מורגש חיסרון.
בחינה ב - בחי"ב – בינה, רצון להשפיע, תחילתו של רצון עצמאי מצד הנאצל. [(עברית. לשון הקודש, התבוננה והבינה)]
בחינה ג - בחי"ג – תפארת, אור חסדים בהארת חכמה, רובו רצון להשפיע ומעוטו רצון לקבל.
בחינה ד - בחי"ד – מלכות, גמר כלי, רצון לקבל, לאחר שהרגיש חסרון האור ומשתקק לקבלו
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על October 09, 2020, 14:56: ו) ואלו ד' ההבחנות הנ"ל ה"ס עשר ספירות הנבחנות בכל נאצל וכל נברא, הן בכלל כולו שהן ד' העולמות, והן בפרט קטן ביותר שבמציאות. ובחי"א, נקראת חכמה, או עולם האצילות. ובחי"ב נק' בינה, או עולם הבריאה. ובחי"ג נק' תפארת, או עולם היצירה. ובחי"ד נק' מלכות, או עולם העשיה. ונבאר את הד' בחינות הנוהגות בכל נשמה, כי כשהנשמה נמשכת מא"ס ב"ה ובאה לעולם האצילות, היא בחי"א של הנשמה. ושם עוד אינה נבחנת בשם הזה, כי השם נשמה יורה שיש בה איזה הפרש מהמאציל ב"ה, שע"י ההפרש הזה יצאה מבחינת א"ס ובאה לאיזה גילוי לרשות בפני עצמה, וכל עוד שאין בה צורת כלי, אין מה שיפריד אותה מעצמותו ית', עד שתהיה ראויה להקרא בשם בפני עצמה. וכבר ידעת שבחי"א של הכלי אינה ניכרת כלל לכלי וכולה בטלה להאור, וז"ס הנאמר בעולם אצילות שכולו אלקיות גמור, בסוד איהו וחיוהי וגרמוהי חד בהון. ואפילו נשמות שאר בעלי החיים בהיותם עוברים את עולם אצילות נחשבים כעודם דבוקים בעצמותו ית'.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על October 09, 2020, 15:03: "ו) ואלו ד' ההבחנות הנ"ל ה"ס עשר ספירות הנבחנות בכל נאצל וכל נברא, הן בכלל כולו שהן ד' העולמות, והן בפרט קטן ביותר שבמציאות. ובחי"א, נקראת חכמה, או עולם האצילות. ובחי"ב נק' בינה, או עולם הבריאה. ובחי"ג נק' תפארת, או עולם היצירה. ובחי"ד נק' מלכות, או עולם העשיה. ונבאר את הד' בחינות הנוהגות בכל נשמה, כי כשהנשמה נמשכת מא"ס ב"ה" נפרדת מכלל נשמות העולם "ובאה לעולם האצילות, היא" נמצאת ברצון של "בחי"א של הנשמה. ושם עוד אינה נבחנת בשם הזה," כי הכלי דבחי"א אינו ניכר/בטל באור "כי השם נשמה יורה שיש בה איזה הפרש מהמאציל ב"ה, שע"י ההפרש" שינוי צורה "הזה יצאה מבחינת א"ס ובאה לאיזה גילוי לרשות בפני עצמה, וכל עוד שאין בה צורת כלי," רק בבחי"ב מתחיל רצון/כלי מצד הנברא "אין מה שיפריד אותה מעצמותו ית', עד שתהיה ראויה להקרא בשם בפני עצמה. וכבר ידעת שבחי"א של הכלי אינה ניכרת כלל לכלי וכולה בטלה להאור, וז"ס הנאמר בעולם אצילות שכולו אלקיות גמור, בסוד איהו וחיוהי וגרמוהי חד בהון." איהו-הוא(עצמותו),חיוהי-אור חיה, גרמוהי-הכלי שבאצילות, אחד הם ואפילו נשמות שאר בעלי החיים בהיותם עוברים את עולם אצילות נחשבים כעודם דבוקים בעצמותו ית'.

עולם-העלם-הסתר "ואנכי הסתר אסתיר פני" דברים לא "כמשגיח מן החלונות מציץ מן החרכים"שיר השירים ב
מהעלם ליתר העלם, מאצילות לבריאה ליצירה לעשיה בו העולם הזה, משתלשלת ומתגשמת בפועל מחשבת הבריאה.
תורת ישראל הקדושה מוסתרת באלגוריות(שיש משמעות מעבר לתוכן הגלוי והמפורש שמצוי בה)אם ננסה לפרש המשמעות שבכאן אפשר לומר, ככול שהנברא מרגיש עצמו רחוק מהחיבור בו היה ב מלכות דא"ס(כלל נשמות העולם, כאחד מקבלות את השפע שבמחשבת הבריאה להנות לנבראיו) כך הוא אחוז יותר ברצון לקבל לעצמו, מידת האנוכי המפרידה אתו מכלל הנבראים לאדם אחד שמרגיש רק את חסרונו עצמו. ובפנימיותו בהסתר, הרגש עמום רחוק, מההעלם הבטל באור באצילות, בתחילת ההשתלשלות.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: איל על October 11, 2020, 17:15: ציטוט של: נסין על October 09, 2020, 14:53
ד' בחינות דאור ישר
שורש - מחשבת הבריאה להטיב/להשפיע לנבראיו "רצון" להשפעה.
בחינה א - בחי"א – חכמה, רצון לקבל הבטל באור, מתבטל כי מלא באור, לא מורגש חיסרון.
בחינה ב - בחי"ב – בינה, רצון להשפיע, תחילתו של רצון עצמאי מצד הנאצל. [(עברית. לשון הקודש, התבוננה והבינה)]
בחינה ג - בחי"ג – תפארת, אור חסדים בהארת חכמה, רובו רצון להשפיע ומעוטו רצון לקבל.
בחינה ד - בחי"ד – מלכות, גמר כלי, רצון לקבל, לאחר שהרגיש חסרון האור ומשתקק לקבלו

תודה נסין, זכרתי את הקטע הזה וקיוויתי שתפרסם אותו שוב.
thb-drink
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: איל על October 11, 2020, 17:48: ו. בעולם אצילות אין הבחן לכלי ולכן הוא לא קיים עדיין, רק מעולמות ה בי"ע הכלי קיים.

הבחנות מוסתרות בתורה בהתאם לדרגת השתוות הצורה של הלומד יכול הלומד לגלות אותם בעצמו.

ז) ובעולם הבריאה כבר שולטת בחינה הב' הנ"ל, דהיינו בחינת הכלי של הרצון להשפיע, וע"כ כשהנשמה משתלשלת ובאה לעולם הבריאה ומשגת בחינת הכלי ההוא אשר שם, אז נבחנת בשם נשמה, דהיינו שכבר יצאה ונתפרדה מבחינת עצמותו ית' והיא עולה בשם בפני עצמה להקרא נשמה. אמנם כלי זה זך מאוד, להיותו בהשואת הצורה למאציל, וע"כ נחשבת לרוחניות גמורה.

ח) ובעולם היצירה כבר שולטת בחינה הג' הנ"ל, שהיא כלולה מעט מצורת הרצון לקבל, וע"כ כשהנשמה משתלשלת ובאה לעולם היצירה ומשגת הכלי ההוא, יצאה מבחינת הרוחניות של הנשמה, ונקראת בשם רוח, כי כאן הכלי שלו כבר מעורב בעביות מועטת, דהיינו מעט הרצון לקבל שיש בו. אמנם עדיין נבחנת לרוחני, כי אין שיעור עביות זאת מספקת להבדילו לגמרי מן עצמותו ית' להקרא בשם גוף עומד ברשות עצמו.

ט) ובעולם עשיה כבר שולטת בחינה הד', שהיא גמר הכלי של הרצון לקבל הגדול, כנ"ל. וע"כ משגת בחינת גוף נפרד ונבדל לגמרי מעצמותו ית', העומד ברשות עצמו. והאור שבו נקרא נפש, המורה על אור בלי תנועה מעצמו. ותדע שאין לך פרט קטן בהמציאות שלא יהיה כלול מכל האבי"ע.

ז. בעולם הבריאה נחשבת לכלי השפעה שנקרא נשמה במצב של רוחניות גמורה.

ח. בעולם יצירה הנשמה כבר לא רוחניות גמורה ולכן נקראת רוח, עדיין במצב רוחני, אבל מעורב בעוביות של רצון לקבל מעטה שלא שולטת בכלי ההשפעה.

ט. בעולם עשייה שולטת בחינה ד' הכלי קבלה הגדול ולכן נחשבת שם לגוף נבדל מהבורא.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על October 14, 2020, 14:18: "ט) ובעולם עשיה כבר שולטת בחינה הד', שהיא גמר הכלי של הרצון לקבל הגדול, כנ"ל. וע"כ משגת בחינת גוף נפרד ונבדל לגמרי מעצמותו ית', העומד ברשות עצמו. והאור שבו נקרא נפש," נפישה/נופש "המורה על אור בלי תנועה מעצמו." כאן עדיין מתייחס לעשיה דקדושה, מסובב ממנו העולם הזה בו הרצון לקבל לעצמו/הכלי המניע בעולמות דטומאה, והאור שבו נמצא כנקודה בפנימיותו ללא תנועה "ותדע שאין לך פרט קטן בהמציאות שלא יהיה כלול מכל האבי"ע
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על October 14, 2020, 14:28: י) והנך מוצא איך שהנפש הזאת שהוא אור החיים המלובש בהגוף, נמשכת יש מיש מעצמותו ית' ממש, ובעברה דרך ד' עולמות אבי"ע, כן היא הולכת ומתרחקת מאור פניו ית', עד שבאה בכלי המיוחד לה הנקרא גוף, ואז נבחן הכלי לגמר צורתו הרצוי. ואם אמנם גם האור שבה נתמעט מאד עד שאין ניכר בו עוד שורש מוצאו, עכ"ז ע"י העסק בתורה ומצות ע"מ להשפיע נחת רוח ליוצרו, הוא הולך ומזכך את הכלי שלו הנקרא גוף, עד שנעשה ראוי לקבל את השפע הגדול בכל השיעור הכלול במחשבת הבריאה בעת שבראה. וזה שאמר ר' חנניא בן עקשיא רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות.

"י) והנך מוצא איך שהנפש הזאת שהוא אור החיים המלובש בהגוף, נמשכת יש מיש מעצמותו ית' ממש, ובעברה דרך ד' עולמות אבי"ע, כן היא הולכת ומתרחקת מאור פניו ית'," שינוי הצורה מהשפעה לקבלה גורם לריחוק עד לפרוד "עד שבאה בכלי המיוחד לה הנקרא גוף, ואז נבחן הכלי לגמר צורתו הרצוי." רצון לקבל הנאה "ואם אמנם גם האור שבה נתמעט מאד עד שאין ניכר בו עוד שורש מוצאו," מוצאו השפעה "עכ"ז ע"י" עם כל זה על ידי "העסק בתורה ומצות ע"מ" על מנת "להשפיע נחת רוח ליוצרו, הוא הולך ומזכך את הכלי שלו הנקרא גוף," רצון לקבל על מנת לקבל "עד שנעשה ראוי לקבל" השווה צורתו ללקבל על מנת להשפיע "את השפע הגדול בכל השיעור הכלול במחשבת הבריאה בעת שבראה. וזה שאמר ר' חנניא בן עקשיא רצה הקב"ה לזכות" לזכך מהרצון לקבל "את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות." לימוד תורה להשגת הצוותא/החיבור/האחדות, שמשווה בכך צורתו לבורא.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: איל על October 16, 2020, 13:22: י. הנשמה מתגלגלת עד לבחינה הד' ששם הריחוק הגדול ביותר מהבורא, ובעזרת תורה ומצוות בכוונה להגיע לעל מנת להשפיע נחת לבורא, היא מזכחת את הכלי קבלה שלה ובכך מתחילה לקבל שוב את אור הבורא.

יא) ועם זה תבין גדר האמתי להבחין בין רוחניות לגשמיות, כי כל שיש בו רצון לקבל מושלם בכל בחינותיו, שהוא בחי"ד, הוא נקרא גשמי והוא נמצא בפרטי כל המציאות הערוך לעינינו בעוה"ז. וכל שהוא למעלה משיעור הגדול הזה של הרצון לקבל, נבחן בשם רוחניות, שהם העולמות אבי"ע הגבוהים מעוה"ז, הם וכל המציאות שבהם. ובזה תבין שכל ענין עליות וירידות האמורות בעולמות העליונים אינן בבחינת מקום מדומה ח"ו, רק בענין ד' הבחינות שברצון לקבל, כי כל הרחוק ביותר מבחי"ד נבחן למקום יותר גבוה, וכל המתקרב אל בחינה ד' נבחן למקום יותר תחתון.

רוחניות וגשמיות נבדלים זה מזה בהתאם לקרבה או ריחוק מהבחינה ד' הרצון לקבל השלם, ככל שיותר קרובים לבחינד ד' זה בחינת גשמיות, וככל שיותר רחוקים מהבחינה ד' זה בחינת רוחניות, העולמות הגבוהים.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על October 16, 2020, 15:13: "יא) ועם זה תבין גדר האמתי להבחין בין רוחניות לגשמיות, כי כל שיש בו רצון לקבל מושלם בכל בחינותיו, שהוא בחי"ד, הוא נקרא גשמי" שמתרחק מלמעלה למטה בסדר סיבה ומסובב "והוא נמצא בפרטי כל המציאות הערוך לעינינו בעוה"ז." העולם הזה נגלה לעינינו כ כולו לקבל לעצמו/גשמי/חומר "וכל שהוא למעלה" שיעורים/מדרגות, להשפעה "משיעור הגדול הזה של הרצון לקבל, נבחן בשם רוחניות" שמקבל חיותו מרצון להשפיע "שהם העולמות אבי"ע הגבוהים מ" למעלה בסדר סיבה ומסובב עד "עוה"ז, הם וכל המציאות שבהם. ובזה תבין שכל ענין עליות" רצונו להשפיע/זך/עליון "וירידות" רצונו לקבל עב/תחתון "האמורות בעולמות העליונים אינן בבחינת מקום מדומה ח"ו, רק בענין ד' הבחינות שברצון לקבל, כי כל הרחוק ביותר מבחי"ד" רחוק מרצון לקבל "נבחן למקום יותר גבוה" רצונו לקבל כדי חיות גופו הפיזי, והיתר לקבל רק על מנת להשפיע "וכל המתקרב אל בחינה ד' נבחן למקום יותר תחתון" אחוז ברצון לקבל/מקבל חיותו מהרצון לקבל לעצמו. ואם על חשבון הנחתת וביזוי הזולת מרגיש עצמו יותר גבוה מהזולת, הרי שאחוז יותר בעולמות דטומאה. ב' מערכות הנ"ל זה לעומת זה (https://torathahibur.co.il/HakvutzaHamehuberet/index.php?topic=84.msg150#msg150://ב' מערכות הנ"ל זה לעומת זה)
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על October 16, 2020, 15:39: יב) אמנם יש להבין, כיון שכל עיקרו של הנברא ושל כל הבריאה בכללה, הוא רק הרצון לקבל בלבד, ומה שיותר מזה אינו לגמרי בכלל בריאה, אלא נמשך יש מיש מעצמותו ית', א"כ למה אנו מבחינים את הרצון לקבל הזה לעביות ועכירות, ואנו מצווים לזכות אותו על ידי תורה ומצות, עד שזולת זה לא נגיע אל המטרה הנעלה של מחשבת הבריאה.

"יב) אמנם יש להבין, כיון שכל עיקרו של הנברא ושל כל הבריאה בכללה, הוא רק הרצון לקבל בלבד, ומה שיותר מזה" השפע/הנאה/אור "אינו לגמרי בכלל בריאה, אלא נמשך יש מיש מעצמותו ית', א"כ למה אנו מבחינים את הרצון לקבל הזה לעביות ועכירות," עביות-לקבל לעצמו. עכור-לא זך "ואנו מצווים לזכות"לזכך-זכות-נקי מרצון לקבל לעצמו, שמקבל חיותו מרצון להשפיע "אותו" את הרצון לקבל "על ידי תורה ומצות, עד שזולת זה לא נגיע אל המטרה הנעלה של מחשבת הבריאה."
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: איל על October 18, 2020, 02:51: יב. כל הנברא והבריאה היא הרצון לקבל לעצמו, מעבר לזה יש שפע המושפע מהבורא. הרצון לקבל מובחן בדרגת עוביות ואכירות, וע"י תורה ומצוות עלינו לזכותו להפוך אותו ליותר זך.

יג) והענין הוא, כי כמו שהגשמיים נפרדים זה מזה ע"י ריחוק מקום, כן נפרדים הרוחנים זה מזה ע"י שינוי הצורה שבהם. ותמצא זה גם בעוה"ז, למשל ב' בני אדם הקרובים בדעתם זה לזה, הם אוהבים זה את זה, ואין ריחוק מקום פועל עליהם שיתרחקו זה מזה. ובהפך כשהם רחוקים זה מזה בדעותיהם, הרי הם שונאים זה את זה, וקרבת המקום לא יקרב אותם במאומה. הרי ששינוי הצורה שבדעתם מרחקם זה מזה וקרבת הצורה שבדעתם מקרבם זה אל זה. ואם למשל טבעו של האחד הוא הפוך בכל בחינותיו כנגד טבעו של השני, הרי הם רחוקים זה מזה כרחוק מזרח ממערב. ועד"ז תשכיל ברוחניות, שכל הענינים של התרחקות והתקרבות, וזווג ויחוד הנבחנים בהם, הם משקלים של שינוי צורה בלבד, שלפי מדת שינוי הצורה הם מתפרדים זמ"ז, ולפי מדת השואת הצורה הם מתדבקים זה בזה. ועם זה תבין שהגם שהרצון לקבל הוא חוק מחויב בהנברא, כי הוא כל בחינת נברא שבו, והוא הכלי הראוי לקבל המטרה שבמחשבת הבריאה. עכ"ז הוא נעשה עי"ז נפרד לגמרי מהמאציל, כי יש שינוי צורה עד למדת הפכיות בינו לבין המאציל, כי המאציל הוא כולו להשפיע ואין בו מנצוצי קבלה אפילו משהו ח"ו, והוא, כולו לקבל ואין בו מנצוצי השפעה אף משהו. הרי אין לך הפכיות הצורה רחוקה יותר מזה, ונמצא ע"כ בהכרח, כי הפכיות הצורה הזו מפרידה אותו מהמאציל.

מה שמקרב בין שני גופים הוא מידת השתוות צורת דעותיהם, ולפי השינוי כך הם מתרחקים זה מזה.
מכיוון שהנברא הרצון לקבל הפוך לגמרי מהמאציל הרצון להשפיע הם במרחק רב והפרדה מלאה, הכל ביחס לרצון לקבל, מצד הבורא אין פירוד.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על October 19, 2020, 13:18: החוק הרוחני-שיווי ושינו צורה. שיווי צורה מדביק הרוחניים לאחד. ושינוי צורה מפריד הרוחניים.

"יג) והענין הוא," עונה על "למה אנו מבחינים את הרצון לקבל, לעביות ועכירות" "כי כמו שהגשמיים נפרדים זה מזה ע"י" על ידי "ריחוק מקום, כן נפרדים הרוחנים זה מזה ע"י שינוי הצורה שבהם. ותמצא זה גם בעוה"ז. למשל שני בני אדם, הקרובים בדעתם זה לזה," שווים בצורת מחשבתם/למטרתם, ולכן מוגדר ש "הם אוהבים זה את זה. ואין ריחוק מקום פועל עליהם," ריחוק פיזי אינו משנה אהבתם/מטרתם הזהה "שיתרחקו זה מזה" בדעתם. "ובהפך, כשהם רחוקים זה מזה בדעותיהם, הרי הם שונאים זה את זה, וקרבת המקום לא תקרב אותם במאומה. הרי ששינוי הצורה שבדעתם, מרחקם זה מזה, וקרבת הצורה שבדעתם, מקרבם זה אל זה. ואם למשל, טבעו של האחד הוא הפוך בכל בחינותיו כנגד טבעו של השני, הרי הם רחוקים" שונים בצורתם/רצונם שונה "זה מזה כרחוק המזרח ממערב." אפילו שקרובים פיזית "ועד"ז" ועל דרך זה "תשכיל ברוחניות, שכל הענינים של התרחקות והתקרבות וזווג ויחוד, הנבחנים בהם, הם משקלים של שינוי צורה בלבד." קרובים ומתיחדים רק בחלק מדעתם "שלפי מדת שינוי הצורה, הם מתפרדים זה מי זה, ולפי מדת השואת הצורה, הם מתדבקים זה בזה." נחשבים לאחד, רק בחלק מדעתם. "ועם זה תבין, שהגם שהרצון לקבל הוא חוק מחויב בהנברא," מצד מחשבת הבריאה "כי הוא כל בחינת נברא שבו, והוא הכלי הראוי לקבל המטרה שבמחשבת הבריאה, עכ"ז" עם כל זה "הוא נעשה עי"ז" על ידי זה, הרצון לקבל "נפרד לגמרי מהמאציל, כי יש שינוי צורה עד למדת הפכיות בינו לבין המאציל. כי המאציל הוא כולו להשפיע, ואין בו מנצוצי קבלה אפילו משהו ח"ו. והוא" הנברא "כולו לקבל, ואין בו מנצוצי השפעה אף משהו. הרי אין לך הפכיות הצורה רחוקה יותר מזה. ונמצא ע"כ בהכרח כי הפכיות הצורה הזו מפרידה אותו מהמאציל.

מחשבת הבריאה להטיב לנבראיו, בראה בהכרח בנברא רצון לקבל את ההטבה.
טבעו של הנברא הרצון לקבל. על פי חוק שיווי ושינוי צורה, מפריד את הנברא מהבורא שהוא כולו להטיב להשפיע.

(בן מילות בעל הסולם, קבלנו גם הגדרה למושג אהבה, ואפשר שנשכיל מכך גם למטרת אהבת חברים.)
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על October 21, 2020, 12:20: יד) ובכדי להציל את הנבראים מגודל הפירוד הרחוק הזה, נעשה סוד הצמצום הא', שענינו הוא, שהפריד הבחי"ד הנ"ל מן כל פרצופי הקדושה, באופן שמדת גדלות הקבלה ההיא, נשארה בבחינת חלל פנוי וריקן מכל אור. כי כל פרצופי הקדושה יצאו בבחינת מסך מתוקן בכלי מלכות שלהם, שלא יקבלו אור בבחי"ד הזו, ואז בעת שהאור העליון נמשך ונתפשט אל הנאצל, והמסך הזה דוחה אותו לאחוריו, הנה זה נבחן כמו הכאה בין אור העליון ובין המסך, המעלה אור חוזר ממטה למעלה ומלביש הע"ס דאור העליון, כי אותו חלק האור הנדחה לאחוריו נק' אור חוזר, ובהלבשתו לאור העליון נעשה אח"כ כלי קבלה על האור העליון במקום הבחי"ד, כי אח"ז התרחבה כלי המלכות באותו שיעור האו"ח, שהוא אור הנדחה שעלה והלביש לאור העליון ממטה למעלה, והתפשטה גם ממעלה למטה, שבזה נתלבשו האורות בהכלים, דהיינו בתוך אור חוזר ההוא. וה"ס ראש וגוף שבכל מדרגה, כי הזווג דהכאה מאור העליון במסך, מעלה אור חוזר ממטה למעלה, ומלביש הע"ס דאור העליון בבחינת ע"ס דראש, שפירושו שרשי כלים, כי שם עוד לא יכול להיות הלבשה ממש, ואח"ז כשהמלכות מתפשטת עם האו"ח ההוא ממעלה למטה, אז נגמר האור חוזר ונעשה לבחינת כלים על אור העליון, ואז נעשה התלבשות האורות בכלים, ונקרא גוף של מדרגה ההיא, שפירושו כלים גמורים.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על October 21, 2020, 13:05: "יד) ובכדי להציל את הנבראים מגודל הפירוד הרחוק הזה" שינו הצורה "נעשה סוד הצמצום הא', שענינו הוא, שהפריד הבחי"ד הנ"ל מן כל פרצופי הקדושה" קדושה-שאינו רוצה לקבל ברצון לקבל המפריד שבו "באופן שמדת גדלות הקבלה ההיא," בחי"ד "נשארה בבחינת חלל פנוי וריקן מכל אור. כי כל פרצופי הקדושה יצאו בבחינת מסך מתוקן בכלי מלכות שלהם, שלא יקבלו אור בבחי"ד הזו, ואז בעת שהאור העליון נמשך" גורם ונמשך, כמו סיבה ומסובב בסדר ד' הבחינות "ונתפשט אל הנאצל, והמסך הזה דוחה אותו לאחוריו," מתגבר/אינו רוצה לקבל ברצון לקבל המפריד שבו "הנה זה נבחן כמו הכאה"רצונות מנוגדים "בין אור העליון ובין המסך, המעלה אור חוזר ממטה למעלה" שרצונו להשפיע ולא לקבל בפירוד "ומלביש" כבגד המסתיר את הלובש הוא הרצון לקבל "הע"ס דאור העליון, כי אותו חלק האור הנדחה לאחוריו" החלק שהיה צריך להתקבל בבחי"ד "נק' אור חוזר, ובהלבשתו" ברצון להשפיע "לאור העליון נעשה אח"כ כלי קבלה על האור העליון במקום הבחי"ד," שמקבל הנאה מיכולתו להמנע מקבלה לעצמו/מדבקות בהשפעה/בבורא "כי אח"ז התרחבה כלי המלכות" מקבל בבחי"ד ברצון לקבל(הרי אין לו כלי קבלה אחר) "באותו שיעור האו"ח" האור חוזר "שהוא אור הנדחה שעלה והלביש לאור העליון ממטה למעלה," שרצונו להשפיע/מתרחק מקבלה-ממטה למעלה "והתפשטה" הבחי"ד/המלכות "גם ממעלה למטה," לקבל, רק במידה שמשפיע, ולא לעצמו-רק בבחינות א ב ג ולא ב בחי"ד "שבזה נתלבשו האורות בהכלים, דהיינו בתוך אור חוזר" הם כליי הקבלה החדשים "ההוא. וה"ס ראש וגוף שבכל מדרגה, כי הזווג דהכאה מאור העליון במסך, מעלה אור חוזר ממטה למעלה," שמתרחק מקבלה "ומלביש הע"ס דאור העליון בבחינת ע"ס דראש, שפירושו שרשי כלים, כי שם עוד לא יכול להיות הלבשה ממש," בראש אין קבלה בפועל רק תכנון כמה יכול לקבל בהשפעה "ואח"ז כשהמלכות מתפשטת עם האו"ח ההוא ממעלה למטה," לקבל, בכליי השפעה "אז נגמר האור חוזר ונעשה לבחינת כלים על אור העליון, ואז נעשה התלבשות האורות בכלים, ונקרא גוף של מדרגה ההיא," נתלבש האור בכליי ההשפעה בתוך הבחי"ד "שפירושו כלים גמורים."

צמצום א – רצונו בקדושה ולכן לא מסכים לקבל האור בבחי"ד/ברצון לקבל, ורוצה לקבל רק בבחי"א, בחי"ב, בחי"ג, שבו שהם בחינות השפעה.
בחינות שורש א' ב' ג' הם למעשה ט' ראשונות בהם לאחר הצמצום יכול להתקבל אור ראה מאמר שמעתי (https://torathahibur.co.il/HakvutzaHamehuberet/index.php?topic=112.msg491#msg491) "לאחר הצמצום נעשה הט' ראשונות למקום קדושה, והמלכות, שעליה היה הצמצום, נעשה מקום להעולמות'
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על October 21, 2020, 13:52: פרצופין דקדושה - הנברא למרות שמשתוקק מאוד לקבל, מעכב/מצמצם את רצונו, יוצא בבחינת מסך מתוקן שלא לקבל האור בבחי"ד שבו, ואז בעת שהאור העליון נמשך ונתפשט אל הנאצל מכה במסך ומעלה אור חוזר המשמש כליי קבלה במקום הבחי"ד.

כאן מדבר בעולם א"ק ויש לזכור שאפילו באצילות אין לנו השגה כמובא באות ו (https://torathahibur.co.il/HakvutzaHamehuberet/index.php?topic=118.msg532#msg532)
"וכבר ידעת שבחי"א של הכלי אינה ניכרת כלל לכלי וכולה בטלה להאור, וז"ס הנאמר בעולם אצילות שכולו אלקיות גמור"

חלק ד תלמוד עשר הספירות פרק א מתוך אות ב
וז"ש הרב שמה שמדבר גם כאן בדרך משל ודמיון, אינו אלא כדי לשכך האזן. כלומר, ליתן לנו אחיזה באפס מה, כדי שיוכל להראות לנו השרשים של עולם האצילות. באופן שמתחילה יש להבין את הענף, ביחסו לשרשו שבאצילות, ואח"כ, אפשר ליחס את השורש הזה לשורשו המוקדם, אשר בעולמות הקודמים לאצילות.
ולכן אין להשיג שיש מקום/אפשרות לקדושה זו בעולם הזה.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: איל על October 23, 2020, 05:31: יד. מוסבר על תהליך זיווג דהכאה, שבו ע"י דחיית האור שנקרא אור חוזר, ממטה למעלה, שנקרא גוף המדרגה, מתמלא הכלי באור חזרה מהמאציל, שזה גוף המדרגה.

טו) הרי שנעשו בחינת כלים חדשים בפרצופין דקדושה במקום בחי"ד אחר הצמצום א', שהם נעשו מאור חוזר של זווג דהכאה בהמסך. ויש אמנם להבין את אור חוזר הזה, איך הוא נעשה לבחינת כלי קבלה, אחר שהוא מתחילתו רק אור נדחה מקבלה ונמצא שמשמש תפקיד הפוך מענינו עצמו, ואסביר לך במשל מהויות דהאי עלמא, כי מטבע האדם לחבב ולהוקיר מדת ההשפעה, ומאוס ושפל בעיניו מדת הקבלה מחברו, ולפיכך הבא לבית חברו והוא מבקשו שיאכל אצלו, הרי אפילו בעת שהוא רעב ביותר יסרב לאכול, כי נבזה ושפל בעיניו להיות מקבל מתנה מחברו, אכן בעת שחברו מרבה להפציר בו בשיעור מספיק, דהיינו עד שיהיה גלוי לו לעינים, שיעשה לחברו טובה גדולה עם אכילתו זו, הנה אז מתרצה ואוכל אצלו, כי כבר אינו מרגיש את עצמו למקבל מתנה, ואת חברו להמשפיע, אלא להיפך, כי הוא המשפיע ועושה טובה לחברו ע"י קבלתו ממנו את הטובה הזאת. והנך מוצא, שהגם שהרעב והתאבון הוא כלי קבלה המיוחד לאכילה, והאדם ההוא היה לו רעבון ותאבון במדה מספקת לקבל סעודת חברו, עכ"ז לא היה יכול לטעום אצלו אף משהו מחמת הבושה, אלא כשחברו מתחיל להפציר בו, והוא הולך ודוחה אותו, הרי אז התחיל להתרקם בו כלי קבלה חדשים על האכילה, כי כחות ההפצרה של חברו וכחות הדחיה שלו בעת שהולכים ומתרבים, סופם להצטרף לשיעור מספיק המהפכים לו מדת הקבלה למדת השפעה, עד שיוכל לצייר בעיניו שיעשה טובה ונחת רוח גדולה לחברו עם אכילתו, אשר אז נולדו לו כלי קבלה על סעודת חבירו. ונבחן עתה, שכח הדחיה שלו נעשה לעיקר כלי קבלה על הסעודה, ולא הרעב והתאבון, אע"פ שהם באמת כלי קבלה הרגילים.

טו. מסביר במשל את תהליך זיווג דהכאה ואור החוזר. כאשר אנו דוחים את האור, אז כנגד הדחייה ניתן לקבל את האור ללא בושה כמו שהוסבר במשל בעל הבית והאורח.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על October 23, 2020, 14:26: טז) ומדמיון הנ"ל בין אדם לחברו, אפשר להבין ענין הזווג דהכאה הנ"ל, ואת האו"ח העולה על ידו, שהוא נעשה כלי קבלה חדשים על אור העליון במקום בחי"ד. כי ענין ההכאה של אור העליון המכה בהמסך ורוצה להתפשט אל בחי"ד, יש לדמותו לענין ההפצרה לאכול אצלו, כי כמו שהוא רוצה מאד שחברו יקבל את סעודתו, כן אור העליון רוצה להתפשט למקבל. וענין המסך המכה באור ומחזירו לאחוריו, יש לדמותו לדבר הדחיה והסירוב של חברו לקבל את סעודתו, כי דוחה את טובתו לאחור. וכמו שתמצא כאן אשר דוקא הסירוב והדחיה נתהפכו ונעשו לכלי קבלה נכונים לקבל את סעודת חברו, כן תוכל לדמות לך, כי האו"ח, העולה ע"י הכאת המסך ודחיתו את אור העליון, הוא שנעשה לכלי קבלה חדשים על אור העליון, במקום הבחי"ד ששמשה לכלי קבלה מטרם הצמצום א'. אמנם זה נתקן רק בפרצופי הקדושה דאבי"ע, אבל לא בפרצופי הקליפות ובעוה"ז, שבהם משמשת הבחי"ד עצמה לכלי קבלה. וע"כ הם נפרדים מאור העליון, כי השינוי צורה של הבחי"ד מפריד אותם, וע"כ נבחנים הקלי' וכן הרשעים, למתים, כי הם נפרדים מחי החיים ע"י הרצון לקבל שבהם. כנ"ל באות י"ג עש"ה, ודוק בזה, כי אי אפשר להסביר יותר.

אותיות טו טז במשל הסעודה מתחיל לבאר איך כחות הדחיה/האור חוזר הופך לכליי קבלה חדשים המאפשרים קבלה בלהשפיע בבחי"ד, שלאחר הצמצום.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: איל על October 26, 2020, 04:20: טז. משל האורח ובעל הבית מתייחס לתיקון בעולמות דקדושה בלבד, בעולם הזה ובעולמות הקליפות בחינה ד' נשארת כלי קבלה ללא תיקון הנפרד מהאור העליון.

יז) והנה נתבאר עד הנה ג' יסודות הראשונים שבחכמה: הא', ענין אור וכלי, שהאור הוא המשכה ישרה מעצמותו ית', והכלי הוא בחינת הרצון לקבל הכלול בהכרח באור ההוא, שבשיעור הרצון הזה יצא מכלל מאציל לנאצל. והרצון לקבל הזה היא בחינת המלכות הנבחנת באור העליון, וע"כ נק' מלכות, שמו, בסוד הוא ושמו אחד, כי שמו בגימטריא רצון.

ענין הב', הוא ביאור הע"ס וד' עולמות אבי"ע, שהם ד' מדרגות זו למטה מזו, שהרצון לקבל מחויב להשתלשל על ידיהן עד לקביעות כלי על תוכנו.

ענין הג', הוא ענין הצמצום ומסך שנעשה על כלי הקבלה הזה שהוא בחי"ד, ותמורתו נתהוו כלי קבלה חדשים בע"ס הנק' אור חוזר. והבן ושנן היטב אלו הג' יסודות הם ונימוקיהם כפי שנתבארו לפניך, כי זולתם אין הבנה אף במלה אחת בחכמה הזו.

יז. מבאר את ג' יסודות הראשונים שבחכמה שנתבארו עד כאן.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על October 26, 2020, 14:05: "יז) והנה נתבאר עד הנה ג' יסודות הראשונים שבחכמה: הא', ענין אור וכלי, שהאור הוא המשכה ישרה מעצמותו ית', והכלי הוא בחינת הרצון לקבל הכלול בהכרח באור ההוא, שבשיעור הרצון הזה יצא מכלל מאציל לנאצל. והרצון לקבל הזה" נשתלשל בסדר ד הבחינות לבחי"ד "היא בחינת המלכות הנבחנת באור העליון," מלכות שבאין סוף לפני הצמצום "וע"כ נק' מלכות, שמו, בסוד הוא ושמו אחד, כי שמו בגימטריא רצון." הוא/עצמותו/האור האין סופי, על שם שמתקבל במלכות/שמו/בחי"ד דא"ס ללא סוף, כלומר לפני הצמצום. ברוך הוא וברוך שמו.
"ענין הב', הוא ביאור הע"ס וד' עולמות אבי"ע, שהם ד' מדרגות" הבחינות לאחר הצמצום "זו למטה מזו, שהרצון לקבל מחויב להשתלשל על ידיהן עד" לעה"ז "לקביעות כלי על תוכנו."
"ענין הג', הוא ענין הצמצום ומסך שנעשה על כלי הקבלה הזה שהוא בחי"ד," בחי"ד לאחר הצמצום "ותמורתו נתהוו כלי קבלה חדשים בע"ס הנק' אור חוזר. והבן ושנן היטב אלו הג' יסודות הם ונימוקיהם כפי שנתבארו לפניך, כי זולתם אין הבנה אף במלה אחת בחכמה הזו."
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על October 26, 2020, 14:53: רצונו להטיב לנבראיו, התפשט על פי סדר 4 הבחינות דאור ישר ראה אות ה (https://torathahibur.co.il/HakvutzaHamehuberet/index.php?topic=118.msg528#msg528) עד לרצון לקבל ב בחי"ד, הנקראת מלכות דא"ס על שם שאין בה סוף על קבלת האור(כמו שיש בפרצופי הקדושה ראש תוך וסוף). מלכות דא"ס במצב זה(מצב ה א' בהקדמה לספר הזוהר) (https://torathahibur.co.il/HakvutzaHamehuberet/index.php?topic=84.msg154#msg154)מקבלת את האור לפני הצמצום.
לפי שטבעו של הנברא מלכות דא"ס הוא רצון לקבל, ועל פי חוק שיווי ושינוי צורה, רצון לקבל זה מפריד את הנברא מהבורא שהוא כולו להטיב להשפיע, נעשה הצמצום א.
כאן באות יד (https://torathahibur.co.il/HakvutzaHamehuberet/index.php?topic=118.msg546#msg546) מביא הסיבה לצמצום מצד מחשבת הבריאה "ובכדי להציל את הנבראים מגודל הפירוד הרחוק הזה נעשה סוד הצמצום הא'"(במקומות אחרים מביא הסיבה לצמצום מצד מלכות דא"ס).
יש להבחין במלכות שלפני הצמצום (מצב ה א'). והמלכות שלאחר הצמצום (מצב ה ב'). כמוגדר בהקדמה לספר הזוהר אותיות יג' יד' (https://torathahibur.co.il/HakvutzaHamehuberet/index.php?topic=84.msg153#msg153)
וגם יש לדעת החוק הרוחני "דכל מה שהוא רצון במדרגה העליונה, הוא כח מחייב במדרגה תחתונה הנאצלת בסיבתה" כלומר הרצון בעליון/סיבה מלכות דא"ס שלא לקבל בבחי"ד, הוא כח מחייב בתחתון/פרצופי הקדושה ש"יצאו בבחינת מסך מתוקן בכלי מלכות שלהם שלא יקבלו אור בבחי"ד".
וזה המקום להביא החוק "אין העדר ברוחניות" כפשוטו, המלכות דא"ס במצב ה א' אינה משנה צורתה למצב ה ב' אלו 2 מצבים קיימים. התחתון אינו משיג את העליון, ואם יושג העליון, לפי תפיסתו של התחתון, הרי שלפי חוק שיווי צורה מתקיימת בתחתון צורה נוספת על צורתו עצמו, וזוכה בדבקות לפי מדרגתו. (ופשוט, ש בעליון כלולות כל הצורות שיצאו ממנו)
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: איל על October 26, 2020, 17:32: תודה נסין על ההסברים thb-like
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על October 28, 2020, 12:36: ה' בחינות שבמסך

יח) ועתה נבאר ה' בחינות שיש בהמסך, שעל פיהם משתנה שיעורי הקומה בעת הזווג דהכאה שעושה עם אור העליון. ויש להבין תחלה היטב, כי אע"פ שלאחר הצמצום נפסלה הבחי"ד מלהיות כלי קבלה על הע"ס, והאו"ח העולה מהמסך ע"י זווג דהכאה נעשה לכלי קבלה בתמורתה, עכ"ז היא מוכרחת להתלוות עם כח הקבלה שבה אל האו"ח, וזולת זה לא היה האו"ח מוכשר כלל להיות כלי קבלה, ותבין זה ג"כ מהמשל הנ"ל באות ט"ו. כי הוכחנו שם אשר כח הדחיה והסירוב לקבל הסעודה נעשה לכלי קבלה במקום הרעב והתאבון, כי הרעב והתאבון שהם כלי קבלה הרגילים, נפסלו כאן מלהיות כלי קבלה מחמת הבושה והבזיון להיות מקבל מתנה מחברו, ורק כחות הדחיה והסירוב נעשו במקומם לכלי קבלה, כי מתוך הדחיה והסירוב נתהפכה הקבלה להיות השפעה, והשיג על ידם כלי קבלה מוכשרים לקבל סעודת חברו. ועכ"ז אי אפשר לומר שעתה כבר אינו צריך לכלי הקבלה הרגילים שהם הרעב והתאבון, כי זה ברור שבלי תאבון לאכילה לא יוכל למלאות רצון חברו ולעשות לו נחת רוח עם אכילתו אצלו. אלא הענין הוא, כי הרעב והתאבון שנפסלו בצורתם הרגילה, נתגלגלו עתה מחמת כח הדחיה והסירוב, וקבלו צורה חדשה, שהיא קבלה ע"מ להשפיע, ועי"ז נהפך הבזיון להיות כבוד. הרי, אשר הכלי קבלה הרגילים עדיין פועלים עתה כמו תמיד, אלא שקבלו צורה חדשה. וכן תקיש בענינינו כאן, כי אמת הוא שבחי"ד נפסלה מלהיות כלי קבלה על הע"ס, שהוא מחמת העביות שבה, שפירושו שינוי הצורה כלפי המשפיע, המפריד מהמשפיע, כנ"ל, אמנם ע"י תיקון המסך בהבחי"ד. המכה על אור העליון ומחזירו לאחוריו, הנה נתגלגלה צורתה הקודמת הפסולה וקבלה צורה חדשה הנק' או"ח, בדומה לגלגול צורת הקבלה בצורת השפעה הנ"ל במשל, אשר התוכן של צורה הראשונה לא נשתנה שם, כי גם עתה אינו אוכל בלי תאבון. כן גם כאן, כל העביות, שהיא כח הקבלה, שהיה בבחי"ד, נתגלגל ובא תוך האו"ח, וע"כ נעשה האו"ח מוכשר להיות כלי קבלה, ותשכיל זה היטב. ולפיכך יש להבחין תמיד בהמסך ב' כחות:
הא' קשיות, שהוא כח הדחיה שבו כלפי האור העליון,
הב', עביות, שהוא שיעור הרצון לקבל מבחי"ד הנכלל בהמסך, אשר ע"י זווג דהכאה מכח הקשיות שבו, נתהפכה העביות שבו להיות זכות, דהיינו התהפכות הקבלה להשפעה.
ואלו ב' הכחות שבמסך פועלים בה' בחינות, שהם ד' הבחינות חו"ב תו"מ הנ"ל, ושורשם הנק' כתר.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על October 28, 2020, 13:52: "יח) ועתה נבאר ה' בחינות שיש בהמסך, שעל פיהם משתנה שיעורי הקומה בעת הזווג דהכאה שעושה עם אור העליון. ויש להבין תחלה היטב, כי אע"פ שלאחר הצמצום נפסלה הבחי"ד מלהיות כלי קבלה על הע"ס, והאו"ח העולה מהמסך ע"י זווג דהכאה נעשה לכלי קבלה בתמורתה, עכ"ז היא מוכרחת להתלוות עם כח הקבלה שבה אל האו"ח," הנאצל מושך/רצל"ק/עביות את האור לפי יכולתו לקבל בהשפעה "וזולת זה לא היה האו"ח" הרצון לקבל רק על מנת להשפיע "מוכשר כלל להיות כלי קבלה, ותבין זה ג"כ מהמשל הנ"ל באות ט"ו. כי הוכחנו שם אשר כח הדחיה והסירוב לקבל הסעודה נעשה לכלי קבלה במקום הרעב והתאבון, כי הרעב והתאבון שהם כלי קבלה הרגילים, נפסלו כאן מלהיות כלי קבלה מחמת הבושה והבזיון להיות מקבל מתנה מחברו, ורק כחות הדחיה והסירוב" הרצון לקבל רק על מנת להשפיע "נעשו במקומם לכלי קבלה, כי מתוך הדחיה והסירוב נתהפכה הקבלה להיות השפעה, והשיג על ידם כלי קבלה" להשפיע "מוכשרים לקבל סעודת חברו. ועכ"ז אי אפשר לומר שעתה כבר אינו צריך לכלי הקבלה הרגילים שהם הרעב והתאבון, כי זה ברור שבלי תאבון לאכילה לא יוכל למלאות רצון חברו ולעשות לו נחת רוח עם אכילתו אצלו." שחייב להנות "אלא הענין הוא, כי הרעב והתאבון שנפסלו בצורתם הרגילה, נתגלגלו עתה מחמת כח הדחיה והסירוב, וקבלו צורה חדשה, שהיא קבלה ע"מ להשפיע, ועי"ז נהפך הבזיון להיות כבוד. הרי, אשר הכלי קבלה הרגילים" רצונו להנות מהאוכל "עדיין פועלים עתה כמו תמיד, אלא שקבלו צורה חדשה. וכן תקיש בענינינו כאן, כי אמת הוא שבחי"ד נפסלה מלהיות כלי קבלה על הע"ס, שהוא מחמת העביות שבה, שפירושו שינוי הצורה כלפי המשפיע, המפריד מהמשפיע, כנ"ל, אמנם ע"י תיקון המסך בהבחי"ד. המכה על אור העליון ומחזירו לאחוריו, הנה נתגלגלה צורתה הקודמת הפסולה וקבלה צורה חדשה הנק' או"ח, בדומה לגלגול צורת הקבלה בצורת השפעה הנ"ל במשל, אשר התוכן של צורה הראשונה" רצל"ק "לא נשתנה שם, כי גם עתה אינו אוכל בלי תאבון. כן גם כאן, כל העביות, שהיא כח הקבלה, שהיה בבחי"ד, נתגלגל ובא תוך האו"ח, וע"כ נעשה האו"ח מוכשר להיות כלי קבלה, ותשכיל זה היטב. ולפיכך יש להבחין תמיד בהמסך ב' כחות: הא' קשיות, שהוא כח הדחיה שבו כלפי האור העליון, הב', עביות, שהוא שיעור הרצון לקבל מבחי"ד הנכלל בהמסך, אשר ע"י זווג דהכאה מכח הקשיות שבו," התגברתו שלא לקבל "נתהפכה העביות שבו להיות זכות, דהיינו התהפכות הקבלה להשפעה. ואלו ב' הכחות שבמסך פועלים בה' בחינות, שהם ד' הבחינות חו"ב תו"מ הנ"ל, ושורשם הנק' כתר."

צורת הנאצל מצד מחשבת הבריאה, היא רצון לקבל לעצמו. ונוספה עלייה בתחתון צורת הרצון לקבל רק על מנת להשפיע.
אות קב' "כי כל הכחות שישנם בעליונים, הכרח הוא שיהיו גם בתחתונים, אלא בתחתון נתוספים ענינים על העליון."
וההיתי אולי מעיז להוסיף "בתחתון נתוספים/מתגלים ענינים על העליון" כלומר שעניינים אלו אפשר להשיגים רק בצורת התחתון ?
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: איל על October 29, 2020, 21:41: יח, מסביר את קשיות ועביות, המקבילים במשל לכח הדחייה ולרצון לקבל אוכל בתאבון. שיש לנו כלי קבלה שאסור לקבל בו עקב צמצום א' אבל בכח הקושיות של המסך כח הדחייה אנו יכולים להפך את כוונת השימוש בכלי הקבלה לכוונת השפעה ואז ניתן להשתמש בכלי קבלה אבל זה עבור השפעה ולא עבור קבלה עצמית.

נסין רשם:
צורת הנאצל מצד מחשבת הבריאה, היא רצון לקבל לעצמו. ונוספה עלייה בתחתון צורת הרצון לקבל רק על מנת להשפיע.
אות קב' "כי כל הכחות שישנם בעליונים, הכרח הוא שיהיו גם בתחתונים, אלא בתחתון נתוספים ענינים על העליון."
וההיתי אולי מעיז להוסיף "בתחתון נתוספים/מתגלים ענינים על העליון" כלומר שעניינים אלו אפשר להשיגים רק בצורת התחתון ?

אני חושב שהכוונה אולי שבתחתון יש את הכלי קבלה בעל מנת לקבל שלא קיים בעליון.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: איל על October 29, 2020, 22:29: יט) כי הגם שביארנו שג' בחינות הראשונות אינן נחשבות עוד לבחינת כלי, אלא רק הבחי"ד לבדה נחשבת לכלי, כנ"ל באות ה'. עכ"ז מתוך שג' בחינות הראשונות הן סבות וגורמות להשלמת הבחי"ד, באופן שהבחי"ד אחר שנשלמה נתרשמו בה ד' שעורים במדת הקבלה שבה, החל מבחי"א שהוא שיעור היותר קלוש שבה ממדת הקבלה, ואח"כ בחי"ב שהיא משהו עב ביותר מבחי"א במדת הקבלה שבה, ואח"כ בחי"ג העבה יותר מבחי"ב במדת הקבלה שבה, ולבסוף בחי"ד שהיא בחינתה עצמה העבה יותר מכולם, שמדת הקבלה שלה מושלמת בכל תוכנה. גם יש להבחין בה עוד, אשר גם השורש של הד' בחינות כלול בה, שהוא הזך מכולם. ואלו הן ה' בחינות הקבלה הכלולות בבחי"ד, ונק' ג"כ בשמות הע"ס כח"ב תו"מ הכלולות בבחי"ד, כי הד' בחינות הם חו"ב תו"מ כנ"ל באות ה'. והשורש נקרא כתר.

יט. מסביר את הד' בחינות איך כל בחינה היא יותר עבה מקודמתה עד הבחינה הד' שהיא העבה ביותר, ומוסיף שגם השורש כלול בה ולכן בחינה ד' כלולה מ ה' בחינות כ חו"ב תו"מ.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על October 30, 2020, 16:31: "יט) כי הגם שביארנו שג' בחינות הראשונות אינן נחשבות עוד לבחינת כלי, אלא רק הבחי"ד לבדה נחשבת לכלי, כנ"ל באות ה'. עכ"ז מתוך שג' בחינות הראשונות הן סבות" סיבה ומסובב "וגורמות" גורם ונמשך "להשלמת הבחי"ד, באופן שהבחי"ד אחר שנשלמה נתרשמו בה ד' שעורים במדת הקבלה שבה, החל מבחי"א שהוא שיעור היותר קלוש" כלי זך "שבה ממדת הקבלה, ואח"כ בחי"ב שהיא משהו עב ביותר מבחי"א במדת הקבלה שבה, ואח"כ בחי"ג העבה יותר מבחי"ב במדת הקבלה שבה, ולבסוף בחי"ד שהיא בחינתה עצמה העבה יותר מכולם, שמדת הקבלה שלה מושלמת בכל תוכנה. גם יש להבחין בה עוד, אשר גם השורש" סיבה ראשונה/עצמותו/להטיב לנבראיו "של הד' בחינות כלול בה, שהוא הזך מכולם. ואלו הן ה' בחינות הקבלה הכלולות בבחי"ד, ונק' ג"כ בשמות הע"ס כח"ב תו"מ" כלים/שעורים ברצון לקבל "הכלולות בבחי"ד, כי הד' בחינות הם חו"ב תו"מ כנ"ל באות ה'. והשורש נקרא כתר."

הבחי"ד אחר שנשלמה(לפני הצמצום, ב ד בחינות דאור ישר) נתרשמו בה ה' שעורים במדת הקבלה שבה(כח"ב תו"מ שבבחי"ד)
לכן לאחר הצמצום המסך(כח הקשיות להתגבר על העביות/הרצ"ל)המותקן על הבחי"ד פועל גם ב ה' בחינות/שעורים כמובא באות יח "ואלו ב' הכחות קשיות ועביות שבמסך פועלים בה' בחינות, שהם ד' הבחינות חו"ב תו"מ הנ"ל, ושורשם הנק' כתר."
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על October 30, 2020, 17:18: כ) ומה שה' בחינות הקבלה שבבחי"ד נק' בשם הספירות כח"ב תו"מ, הוא, כי הבחי"ד מטרם הצמצום, דהיינו בעוד שהבחי"ד היתה הכלי קבלה על הע"ס הכלולות באור העליון בסוד הוא אחד ושמו אחד, כי כל העולמות נכללים שם כמ"ש בתע"ס חלק א'. נבחן שם הלבשתה להע"ס ע"פ אותן ה' הבחינות הנ"ל, שכל בחינה מה' הבחינות שבה הלבישה הבחינה שכנגדה בהע"ס שבאור העליון, כי בחינת השורש שבבחינה ד' הלבישה לאור הכתר שבע"ס, ובחי"א שבבחי"ד הלבישה לאור החכמה שבעשר ספי', ובחי"ב שבה הלבישה לאור הבינה, ובחי"ג שבה הלבישה לאור הת"ת, ובחינתה עצמה הלבישה לאור המלכות. ולפיכך גם עתה אחר הצמצום א', אחר שהבחי"ד נפסלה מלהיות עוד כלי קבלה, נק' ג"כ ה' בחינות העביות שבה על שם ה' הספירות כח"ב תו"מ.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על October 30, 2020, 18:05: "כ) ומה שה' בחינות הקבלה שבבחי"ד נק' בשם הספירות כח"ב תו"מ, הוא, כי הבחי"ד" מלכות דא"ס(ראה אות יז') (https://torathahibur.co.il/HakvutzaHamehuberet/index.php?topic=118.msg552#msg552) "מטרם הצמצום, דהיינו בעוד שהבחי"ד היתה הכלי קבלה על הע"ס הכלולות באור העליון בסוד הוא אחד ושמו אחד, כי כל העולמות נכללים שם כמ"ש בתע"ס חלק א'. נבחן שם" בא"ס הלבשתה" ד הבחינות דאור ישר מלובשים בבחי"ד(בע"ס ובכך התחתונים יכלו להשיגו, אחר הצמצום) "להע"ס ע"פ אותן ה' הבחינות הנ"ל, שכל בחינה מה' הבחינות שבה הלבישה" ד הבחינות ושורשם/ ד בח' הנודעות (https://torathahibur.co.il/HakvutzaHamehuberet/index.php?topic=118.msg530#msg530) "הבחינה שכנגדה בהע"ס שבאור העליון, כי בחינת השורש שבבחינה ד' הלבישה לאור הכתר שבע"ס, ובחי"א שבבחי"ד הלבישה לאור החכמה שבעשר ספי', ובחי"ב שבה הלבישה לאור הבינה, ובחי"ג שבה הלבישה לאור הת"ת, ובחינתה עצמה הלבישה לאור המלכות. ולפיכך גם עתה אחר הצמצום א', אחר שהבחי"ד נפסלה מלהיות עוד כלי קבלה, נק' ג"כ ה' בחינות העביות שבה על שם ה' הספירות כח"ב תו"מ."

ד הבחינות דאור ישר מלובשים בבחי"ד בא"ס מטרם הצמצום
ולכן לאחר הצמצום נתרשמו במלכות ה הבחינות ונקראים כח"ב תו"מ.
וכאשר נתפשטה המלכות לראש וגוף (https://torathahibur.co.il/HakvutzaHamehuberet/index.php?topic=118.msg546#msg546) גם בה כח"ב תו"מ. (ויש להבחין ב כל מצב של המלכות)
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על October 30, 2020, 19:01: ציטוט של: איל על October 29, 2020, 21:41
נסין רשם:
צורת הנאצל מצד מחשבת הבריאה, היא רצון לקבל לעצמו. ונוספה עלייה בתחתון צורת הרצון לקבל רק על מנת להשפיע.
אות קב' "כי כל הכחות שישנם בעליונים, הכרח הוא שיהיו גם בתחתונים, אלא בתחתון נתוספים ענינים על העליון."
וההיתי אולי מעיז להוסיף "בתחתון נתוספים/מתגלים ענינים על העליון" כלומר שעניינים אלו אפשר להשיגים רק בצורת התחתון ?

אני חושב שהכוונה אולי שבתחתון יש את הכלי קבלה בעל מנת לקבל שלא קיים בעליון.
באות כ נראה שקיים כלי קבלה בעליון "דהיינו בעוד שהבחי"ד היתה הכלי קבלה על הע"ס" נכון "בסוד הוא אחד ושמו אחד" כפי שמוזכר באות יז (https://torathahibur.co.il/HakvutzaHamehuberet/index.php?topic=118.msg552#msg552). הוא אחד ושמו אחד מבאר בהרחבה בתע"ס חלק א אות ל

"ועתה תבין את סוד הוא ושמו אחד הנזכר לעיל, וענין האחדות הפשוטה שאנו מדייקים כל כך בא"ס ב"ה, כי האחדות הזו היא מפליאות כל יכלתו ית'. כי הנה נתבאר לעיל באו"פ (אות ו') ההבדל בין המאציל לנאצל שנתהוה מחמת הצורה של "הרצון לקבל" שישנה בנאצל ואינה במאציל, אשר מסיבת שינוי הצורה ההוא, נבדל הנאצל מהמאציל, וקנה לו שם בפני עצמו להקרא נאצל ולא מאציל, עש"ה.
ולפי המבואר הנה יש מקום לטעות ולחשוב, שאור א"ס המכונה "הוא", אינו דבוק לגמרי ח"ו בא"ס המכונה "שמו", דהיינו "הרצון לקבל" את השפע והאור הנקרא "הוא", שהרי אור העליון הנמשך מעצמותו ית' המכונה "הוא", הנה כל תכונתו רק להשפיע, ואין בו מצורת הרצון לקבל ולא כלום, כמבואר שם. משא"כ אין סוף המכונה "שמו", שיש בו הרצון לקבל, המשונה משום זה מן אור העליון, שאין בו ח"ו שום רצון לקבל, כמבואר, ונודע ששינוי הצורה עושה פירוד ח"ו. וזה משמיענו "הפד"א" והרב לקמן, שאינו כן ח"ו, אלא הוא ושמו אחד באחדות פשוטה, שאין ביניהם שום הבדל. ואע"פ שיש ביניהם: בין "הוא" ובין "שמו" איזה שינוי צורה בהכרח, כמבואר, מ"מ אין זה פועל שם כלל וכלל. ואע"פ שאין אנו מבינים זאת, מ"מ כן הוא בלי שום ספק. וע"ז אמרו, שבא"ס ב"ה לית שום מחשבה תפיסא ביה כלל וכלל, להיות ענין זה למעלה משכלנו"

נמצא, יש כלי קבלה במלכות ד א"ס בסוד הוא ושמו אחד. וכלי קבלה זה מתגלה בפועל מציאותו רק בתחתון לאחר הצמצום. ולפני הצמצום בא"ס, כלי זה היה באחדות עם מחשבת הבריאה, ולא היה גורם לפרוד.
כאן בפתיחה נוהג דרך קיצור כדי להקל, ולתת למעיין באפס מה אחיזה בכל 6 כרכי התע"ס, כתמונה ראשונית עלייה יוכל המעיין להלביש אח"כ הפרטים בתע"ס, ובזוהר.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: איל על November 01, 2020, 21:33: ציטוט של: נסין על October 30, 2020, 19:01
ציטוט של: איל על October 29, 2020, 21:41
נסין רשם:
צורת הנאצל מצד מחשבת הבריאה, היא רצון לקבל לעצמו. ונוספה עלייה בתחתון צורת הרצון לקבל רק על מנת להשפיע.
אות קב' "כי כל הכחות שישנם בעליונים, הכרח הוא שיהיו גם בתחתונים, אלא בתחתון נתוספים ענינים על העליון."
וההיתי אולי מעיז להוסיף "בתחתון נתוספים/מתגלים ענינים על העליון" כלומר שעניינים אלו אפשר להשיגים רק בצורת התחתון ?

אני חושב שהכוונה אולי שבתחתון יש את הכלי קבלה בעל מנת לקבל שלא קיים בעליון.
באות כ נראה שקיים כלי קבלה בעליון "דהיינו בעוד שהבחי"ד היתה הכלי קבלה על הע"ס" נכון "בסוד הוא אחד ושמו אחד" כפי שמוזכר באות יז (https://torathahibur.co.il/HakvutzaHamehuberet/index.php?topic=118.msg552#msg552). הוא אחד ושמו אחד מבאר בהרחבה בתע"ס חלק א אות ל

"ועתה תבין את סוד הוא ושמו אחד הנזכר לעיל, וענין האחדות הפשוטה שאנו מדייקים כל כך בא"ס ב"ה, כי האחדות הזו היא מפליאות כל יכלתו ית'. כי הנה נתבאר לעיל באו"פ (אות ו') ההבדל בין המאציל לנאצל שנתהוה מחמת הצורה של "הרצון לקבל" שישנה בנאצל ואינה במאציל, אשר מסיבת שינוי הצורה ההוא, נבדל הנאצל מהמאציל, וקנה לו שם בפני עצמו להקרא נאצל ולא מאציל, עש"ה.
ולפי המבואר הנה יש מקום לטעות ולחשוב, שאור א"ס המכונה "הוא", אינו דבוק לגמרי ח"ו בא"ס המכונה "שמו", דהיינו "הרצון לקבל" את השפע והאור הנקרא "הוא", שהרי אור העליון הנמשך מעצמותו ית' המכונה "הוא", הנה כל תכונתו רק להשפיע, ואין בו מצורת הרצון לקבל ולא כלום, כמבואר שם. משא"כ אין סוף המכונה "שמו", שיש בו הרצון לקבל, המשונה משום זה מן אור העליון, שאין בו ח"ו שום רצון לקבל, כמבואר, ונודע ששינוי הצורה עושה פירוד ח"ו. וזה משמיענו "הפד"א" והרב לקמן, שאינו כן ח"ו, אלא הוא ושמו אחד באחדות פשוטה, שאין ביניהם שום הבדל. ואע"פ שיש ביניהם: בין "הוא" ובין "שמו" איזה שינוי צורה בהכרח, כמבואר, מ"מ אין זה פועל שם כלל וכלל. ואע"פ שאין אנו מבינים זאת, מ"מ כן הוא בלי שום ספק. וע"ז אמרו, שבא"ס ב"ה לית שום מחשבה תפיסא ביה כלל וכלל, להיות ענין זה למעלה משכלנו"

נמצא, יש כלי קבלה במלכות ד א"ס בסוד הוא ושמו אחד. וכלי קבלה זה מתגלה בפועל מציאותו רק בתחתון לאחר הצמצום. ולפני הצמצום בא"ס, כלי זה היה באחדות עם מחשבת הבריאה, ולא היה גורם לפרוד.
כאן בפתיחה נוהג דרך קיצור כדי להקל, ולתת למעיין באפס מה אחיזה בכל 6 כרכי התע"ס, כתמונה ראשונית עלייה יוכל המעיין להלביש אח"כ הפרטים בתע"ס, ובזוהר.

לא הכל ברור לי כאן, אבל מסכים שהעליון מתגלה בתחתון לפי השתוות הצורה לאחר הצמצום.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: איל על November 01, 2020, 21:50: כ. ה' הבחינות שבבחינה ד' כנגד עשר הספירות נחשבות ל ה' לדרגות העוביות שבבחינה ד' לאחר הצמצום.

כא) וכבר ידעת שחומר המסך בכללו מתבאר בשם קשיות, שפירושו כמו דבר קשה מאד, שאינו מניח למי שהוא לדחוק במשהו תוך גבולו, כן המסך אינו מניח משהו מאור העליון לעבור דרכו אל המלכות, שהיא בחי"ד, שעם זה נבחן, שכל שיעור האור הראוי להתלבש בכלי המלכות, מעכב עליו המסך ומחזירו לאחוריו. גם נתבאר שאותן ה' בחינות העביות שבבחי"ד נכללות ובאות במסך ומתחברות במדת הקשיות שבו.
ולפיכך נבחנים בהמסך ה' מינים של זווגים דהכאה ע"פ ה' שיעורי עביות שבו:
שזווג דהכאה על מסך שלם מכל ה' בחינות העביות, מעלה או"ח המספיק להלביש הע"ס כולן, דהיינו עד קומת כתר.
וזווג דהכאה על מסך החסר מעביות דבחי"ד, שאין בו רק עביות דבחי"ג, הנה האו"ח שהוא מעלה, מספיק להלביש הע"ס רק עד קומת חכמה, וחסר מכתר.
ואם אין בו אלא עביות דבחי"ב, הנה או"ח שלו קטן יותר ואינו מספיק להלביש הע"ס רק עד קומת בינה, וחסר מכתר חכמה.
ואם אין בו אלא עביות דבחי"א, הנה האו"ח שלו מוקטן יותר, ומספיק להלביש רק עד לקומת ת"ת, וחסר מכח"ב.
ואם הוא חסר גם מעביות דבחי"א, ולא נשאר בו אלא עביות דבחינת שורש, הנה ההכאה שלו קלושה מאוד, ומספיק להלביש רק לקומת מלכות בלבדה, וחסר מט"ס הראשונות, שהם כח"ב ות"ת.

כא. מסביר על תכונת הקשיות של המסך שדוחה חזרה את האור והיא מידת קשיות המסך, ולפי כך יש לנו ה' זיווגי דהכאה לפי דרגת קושיות המסך.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על November 03, 2020, 19:26: כא)וכבר ידעת שחומר" צורת הנברא שנוסף בו המסך "המסך בכללו מתבאר בשם קשיות, שפירושו כמו דבר קשה מאד, שאינו מניח למי שהוא לדחוק במשהו תוך גבולו, כן המסך" המותקן בנברא "אינו מניח משהו מאור העליון לעבור דרכו אל המלכות, שהיא בחי"ד," מצמצם רצונו שלא לקבל בבחי"ד שבו "שעם זה נבחן, שכל שיעור האור הראוי להתלבש בכלי המלכות," בבחי"ד שבו "מעכב עליו המסך ומחזירו לאחוריו, גם נתבאר שאותן ה' בחינות העביות שבבחי"ד נכללות ובאות במסך ומתחברות במדת הקשיות שבו. ולפיכך נבחנים בהמסך ה' מינים של זווגים דהכאה ע"פ ה' שיעורי עביות שבו, שזווג דהכאה על מסך שלם מכל ה' בחינות העביות," התגברות שלא לקבל בבחי"ד "מעלה או"ח המספיק להלביש הע"ס כולן, דהיינו עד קומת כתר. וזווג דהכאה על מסך החסר מעביות דבחי"ד, שאין בו רק" שיש בו רק עביות דבחי"ג(מטבע לשון קדום) "עביות דבחי"ג, הנה האו"ח שהוא מעלה, מספיק להלביש הע"ס רק עד קומת חכמה," יכול להשפיע רק בהתגברות על רצון של בחי"ג "וחסר מכתר. ואם אין בו אלא עביות דבחי"ב, הנה או"ח שלו קטן יותר ואינו מספיק להלביש הע"ס רק עד קומת בינה, וחסר מכתר חכמה. ואם אין בו אלא עביות דבחי"א, הנה האו"ח שלו מוקטן יותר, ומספיק להלביש רק עד לקומת ת"ת, וחסר מכח"ב. ואם הוא חסר גם מעביות דבחי"א, ולא נשאר בו אלא עביות דבחינת שורש, הנה ההכאה שלו קלושה מאוד, ומספיק להלביש רק לקומת מלכות בלבדה, וחסר מט"ס הראשונות, שהם כח"ב ות"ת.

עביות ד' שבבחי"ד עליה מותקן כוח הקשיות שמסך שלא לקבל בבחי"ד, מעלה או"ח להלביש עד כתר.
עביות ג' שבבחי"ד עליה מותקן כוח הקשיות שמסך שלא לקבל בבחי"ג מעלה או"ח להלביש עד חכמה.
עביות ב' שבבחי"ד עליה מותקן כוח הקשיות שמסך שלא לקבל בבחי"ב מעלה או"ח להלביש עד בינה. וכו'
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על November 04, 2020, 14:37: כב) והנך רואה איך ה' שיעורי קומות של ע"ס יוצאים ע"י ה' מיני זווג דהכאה של המסך, המשוערים על ה' בחינות עביות שבו. ועתה אודיעך טעם הדברים, כי נודע שאין אור מושג בלי כלי, גם ידעת שה' בחינות עביות הללו באות מה' בחינות העביות שבבחי"ד, שמטרם הצמצום היו ה' כלים בבחי"ד שהלבישו להע"ס כח"ב תו"מ, כנ"ל באות י"ח, ואחר הצמצום א' נכללו בה' בחינות של המסך, אשר עם האו"ח שהוא מעלה, הם חוזרים להיות ה' כלים מבחינת או"ח על הע"ס כח"ב תו"מ, במקום הה' כלים שבבחי"ד עצמה שמטרם הצמצום. ועל פי זה מובן מאליו שאם יש במסך כל ה' בחינות עביות הללו, אז יש בו ה' כלים להלבשת הע"ס, אבל בעת שאין בו כל הה' בחינות, כי חסר לו העביות דבחי"ד, הרי אין בו אלא ד' כלים, וע"כ אינו יכול להלביש רק ד' אורות חו"ב תו"מ, והוא חסר מאור אחד שהוא אור הכתר, כמו שחסר לו כלי אחד שהוא העביות דבחי"ד. וכמו כן, בעת שחסר בו גם בחי"ג שאין בהמסך רק ג' בחינות עביות דהיינו רק עד בחי"ב, הרי אז אין בו רק ג' כלים וע"כ אינו יכול להלביש רק ג' אורות, שהם בינה ת"ת ומלכות, והקומה חסרה אז מב' האורות כתר וחכמה, כמו שחסרה מב' הכלים בחי"ג ובחי"ד. ובעת שאין במסך רק ב' בחינות עביות דהיינו מבחינת שורש ומבחי"א, הרי אין בו אלא ב' כלים, וע"כ אינו מלביש רק ב' אורות שהם אור ת"ת ואור מלכות, ונמצאת הקומה חסרה מג' אורות כח"ב, כמו שחסרה ג' הכלים שהם בחי"ב ובחי"ג ובחי"ד. ובעת שאין במסך רק בחינה אחת דעביות, שהוא בחינת שורש העביות לבד, הרי אין לו אלא כלי אחד, לכן אינו יכול להלביש רק אור אחד, שהוא אור המלכות, וקומה זו חסרה מד' אורות כח"ב ות"ת, כמו שחסרה מד' הכלים שהם עביות דבחי"ד ודבחי"ג ודבחי"ב ודבחי"א. הרי ששיעור הקומה של כל פרצוף תלוי בדיוק נמרץ בשיעור העביות שיש במסך, שהמסך דבחי"ד מוציא קומת כתר, ודבחי"ג מוציא קומת חכמה ודבחי"ב מוציא קומת בינה, ודבחי"א מוציא קומת ת"ת, ודבחינת שורש מוציא קומת מלכות.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על November 04, 2020, 15:04: "כב) והנך רואה איך ה' שיעורי קומות של ע"ס יוצאים ע"י ה' מיני זווג דהכאה של המסך, המשוערים על ה' בחינות עביות שבו. ועתה אודיעך טעם הדברים," (1) "כי נודע שאין אור מושג בלי כלי," בלי כיסוי והלבשה על בחינת הרצון לקבל שבו(לאחר הצמצום אפשר לקבל רק בהשפעה/בהתגברות על הרצון לקבל) "גם ידעת שה' בחינות עביות הללו" שבנברא לאחר הצמצום "באות מה' בחינות העביות שבבחי"ד, שמטרם הצמצום היו ה' כלים בבחי"ד" ד' בחינות ושורשן "שהלבישו להע"ס כח"ב תו"מ, כנ"ל באות י"ח, ואחר הצמצום א' נכללו בה' בחינות של המסך," עביות/רצון/השתוקקות למשוך האור "אשר עם האו"ח שהוא מעלה," בכח הקשיות/התגברות שלא לקבל לעצמו "הם חוזרים להיות ה' כלים מבחינת או"ח על הע"ס כח"ב תו"מ, במקום הה' כלים שבבחי"ד עצמה שמטרם הצמצום. ועל פי זה מובן מאליו שאם יש במסך כל ה' בחינות עביות הללו," רצון לקבל עליו יכול התגבר "אז יש בו ה' כלים להלבשת הע"ס, אבל בעת שאין בו" חסר בו רצון שיוכל להתגבר עליו "כל הה' בחינות, כי חסר לו העביות דבחי"ד," רצון לקבל דבחי"ד, (ויתבאר בהמשך למה ואיך חסר) "הרי אין בו אלא ד' כלים, וע"כ אינו יכול להלביש" באו"ח. יכול "רק ד' אורות" המשויכים לכלים "חו"ב תו"מ, והוא חסר מאור אחד שהוא אור" שהיה צריך להתקבל ב "הכתר, כמו שחסר לו כלי אחד שהוא העביות דבחי"ד. וכמו כן, בעת שחסר בו גם בחי"ג" רצון לקבל דבחי"ג, (ולא מסביר כאן איך חסר, וכו') "שאין בהמסך רק ג' בחינות עביות דהיינו רק עד בחי"ב, הרי אז אין בו רק ג' כלים וע"כ אינו יכול להלביש רק ג' אורות, שהם בינה ת"ת ומלכות, והקומה חסרה אז מב' האורות כתר וחכמה, כמו שחסרה מב' הכלים בחי"ג ובחי"ד. ובעת שאין במסך רק ב' בחינות עביות דהיינו מבחינת שורש ומבחי"א, הרי אין בו אלא ב' כלים, וע"כ אינו מלביש רק ב' אורות שהם אור ת"ת ואור מלכות, ונמצאת הקומה חסרה מג' אורות בח"ב, כמו שחסרה ג' הכלים שהם בחי"ב ובחי"ג ובחי"ד. ובעת שאין במסך רק בחינה אחת דעביות, שהוא בחינת שורש העביות לבד, הרי אין לו אלא כלי אחד, לכן אינו יכול להלביש רק אור אחד, שהוא אור המלכות, וקומה זו חסרה מד' אורות כח"ב ות"ת, כמו שחסרה מד' הכלים שהם עביות דבחי"ד ודבחי"ג ודבחי"ב ודבחי"א. הרי ששיעור הקומה" קומת האור "של כל פרצוף תלוי בדיוק נמרץ בשיעור " בהתגברות על "העביות שיש במסך, שהמסך דבחי"ד מוציא קומת כתר, ודבחי"ג מוציא קומת חכמה ודבחי"ב מוציא קומת בינה, ודבחי"א מוציא קומת ת"ת, ודבחינת שורש מוציא קומת מלכות."

1 – שיטת הלימוד. קודם מפרט מבלי להסביר(אולי אפשר לומר פרוט השתלשלות טכנית/שלב אחר שלב)ואח"כ "טעם הדברים" ויש/אפשר להבין בטעם הדברים סיבה שאינה טכנית.
"ע"ד מתחילה למגמר והדר למיסבר" קודם גומר לפרט ואח"כ מסביר. (לעניות דעתי שיטה זו היא כעין חרב בכניסה ללימוד, שמי שרוצה/מורגל להבין עכשיו/לקבל לעצמו עכשיו, ואפילו, כל הרוצה להבין בשכלו, שכל של רצון לקבל, ולא לרכוש קודם המושגים הטכניים כשפה חדשה עד שיזכה לשיווי צורה לשכלו של בעל הסולם, יעמוד מולו, הרצון לקבל שלו, כחרב המתהפכת... במילים אחרות ההבנה אינה שכלית, יש לשנן/לרכוש צורת מחשבת הבריאה.)

"אין אור בלי כלי" – אפשר לקבל אור רק בכלי השפעה.
מגדיל רצונו לקבל, להשתמש בו רק על מנת להשפיע, נבחן שעולה בעולמות דקדושה. ככול שמשפיע יותר מקבל גם האור/הידע העובר דרכו.
מגדיל רצונו לקבל, להשתמש בו לקבל לעצמו, נבחן שנמצא בעולמות דטומאה. שתמיד ירגיש חסרון גדול יותר ויותר.

ושוב נזכיר האדם בעולם הזה לא יצא ממצב זה של פרצופין דקדושה, צמצום א הנחשב לדין, ויתבאר עוד בהמשך.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: איל על November 04, 2020, 22:17: תודה נסין אחי,

כב. מסביר שכל דרגת עביות מאפשרת לקבל דרך המסך כלי המולבש בתוכו האור המתאים, ומסביר איך חיסרון של דרגות העביות מראה על חיסרון הכלים לקבלת האור בבחינה ד'.

כג) אמנם עוד נשאר לבאר, למה בחוסר כלי מלכות במסך שהוא בחי"ד, הוא נחסר מאור הכתר ובחוסר גם כלי הת"ת נחסר מאור חכמה וכו', ולכאורה היה צריך להיות בהיפך, שבחוסר כלי מלכות במסך שהיא בחי"ד, יחסר בקומה רק אור מלכות, ויהיה בו ד' אורות לכח"ב ות"ת. וכן בחוסר ב' כלים בחי"ג ובחי"ד, יחסרו האורות מת"ת ומלכות, ויהיה בקומה ג' אורות לכח"ב. וכו' עד"ז. (עי' לעיל אות כ').

כג. אני חושב שהוא מדבר כאן על ערך הפוך כלים ואורות. הבחינה העבה ביותר חסרה את האור הגדול ביותר.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על November 06, 2020, 13:05: הפכיות כלים ואורות

"כג) אמנם עוד נשאר לבאר, למה בחוסר כלי מלכות במסך שהוא בחי"ד" מסך על כלי מלכות שחסר בו עביות ד=זיווג דהכאה על עביות בחי"ג "הוא נחסר מאור הכתר ובחוסר גם כלי הת"ת" זיווג דהכאה על עביות בחי"ב "נחסר מאור חכמה וכו', ולכאורה היה צריך להיות בהיפך, שבחוסר כלי מלכות במסך שהיא בחי"ד, יחסר בקומה רק אור מלכות, ויהיה בו ד' אורות לכח"ב ות"ת. וכן בחוסר ב' כלים בחי"ג ובחי"ד, יחסרו האורות מת"ת ומלכות, ויהיה בקומה ג' אורות לכח"ב. וכו' עד"ז. (עי' לעיל אות כ')."
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על November 06, 2020, 13:09: כד) והתשובה היא, כי יש תמיד ערך הפכי בין אורות לכלים, כי מדרך הכלים הוא שהכלים העליונים נגדלים תחילה בפרצוף, שמתחלה נגדל הכתר ואחריו הכלי דחכמה וכו' עד שכלי המלכות נגדל באחרונה. וע"כ אנו מכנים לכלים בסדר כח"ב תו"מ מלמעלה למטה, כי כן טבע גידולם. והפכי אליהם האורות, כי באורות, האורות התחתונים נכנסים תחלה בפרצוף, כי מתחילה נכנס הנפש שהוא אור המלכות, ואח"כ הרוח שהוא אור הז"א וכו' עד שאור היחידה נכנס באחרונה. וע"כ אנו מכנים לאורות בסדר נרנח"י ממטה למעלה, כי כן סדר כניסתם מתתא לעילא. באופן, בעת שעוד לא נגדל בפרצוף רק כלי אחד, שהוא בהכרח כלי העליון כתר, כנ"ל, הנה אז לא נכנס בפרצוף אור היחידה המיוחס לכלי ההוא, אלא רק אור התחתון מכולם, שהוא אור הנפש, ואור הנפש מתלבש בכלי דכתר. וכשנגדלו ב' כלים בפרצוף שהם ב' העליונים כתר וחכמה, הנה אז נכנס בו גם אור הרוח ויורד אז אור הנפש מכלי דכתר אל כלי דחכמה ואור הרוח מתלבש בכלי דכתר. וכן כשנגדל כלי ג' בפרצוף שהוא כלי הבינה, אז נכנס בו אור נשמה, ואז יורד אור הנפש מכלי דחכמה לכלי דבינה, ואור הרוח לכלי דחכמה ואור הנשמה מתלבש בכלי דכתר. וכשנגדל בפרצוף כלי ד' שהוא כלי דת"ת, הנה נכנס בפרצוף אור החיה, ואז יורד אור הנפש מכלי דבינה לכלי דת"ת ואור הרוח לכלי דבינה ואור הנשמה לכלי דחכמה ואור החיה בכלי דכתר. וכשנגדל כלי חמישי בפרצוף, שהוא כלי מלכות, נכנס בו אור היחידה. ואז באים כל האורות בכלים המיוחסים להם, כי אור הנפש יורד מהכלי דת"ת לכלי דמלכות, ואור הרוח לכלי דת"ת ואור הנשמה לכלי דבינה, ואור החיה לכלי דחכמה, ואור היחידה לכלי דכתר.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על November 06, 2020, 13:16: "כד) והתשובה היא, כי יש תמיד ערך הפכי בין אורות לכלים, כי מדרך הכלים הוא שהכלים העליונים נגדלים תחילה בפרצוף" כמו ביציאת ד' בחינות דאו"י (https://torathahibur.co.il/HakvutzaHamehuberet/index.php?topic=118.msg530#msg530) "שמתחלה נגדל הכתר ואחריו הכלי דחכמה וכו' עד שכלי המלכות נגדל באחרונה. וע"כ אנו מכנים לכלים בסדר כח"ב תו"מ מלמעלה למטה, כי כן טבע גידולם. והפכי אליהם האורות, כי באורות, האורות התחתונים נכנסים תחלה בפרצוף, כי מתחילה נכנס הנפש שהוא אור המלכות, ואח"כ הרוח שהוא אור הז"א וכו' עד שאור היחידה נכנס באחרונה. וע"כ אנו מכנים לאורות בסדר נרנח"י" נפש רוח נשמה חיה יחידה "ממטה למעלה, כי כן סדר כניסתם מתתא לעילא" ממטה למעלה. "באופן, בעת שעוד לא נגדל בפרצוף רק כלי אחד” כי נעשה זיווג דהכאה בבחי"ד "שהוא בהכרח כלי העליון כתר, כנ"ל, הנה אז לא נכנס בפרצוף אור היחידה המיוחס לכלי ההוא, אלא רק אור התחתון מכולם, שהוא אור הנפש, ואור הנפש מתלבש בכלי דכתר. וכשנגדלו ב' כלים בפרצוף שהם ב' העליונים כתר וחכמה" זיווג דהכאה בבחי"ג "הנה אז נכנס בו גם אור הרוח ויורד אז אור הנפש מכלי דכתר אל כלי דחכמה ואור הרוח מתלבש בכלי דכתר. וכן כשנגדל" זיווג דהכאה בבחי"ב "כלי ג' בפרצוף שהוא כלי הבינה, אז נכנס בו אור נשמה, ואז יורד אור הנפש מכלי דחכמה לכלי דבינה, ואור הרוח לכלי דחכמה ואור הנשמה מתלבש בכלי דכתר. וכשנגדל" זיווג דהכאה בבחי"א "בפרצוף כלי ד' שהוא כלי דת"ת, הנה נכנס בפרצוף אור החיה, ואז יורד אור הנפש מכלי דבינה לכלי דת"ת ואור הרוח לכלי דבינה ואור הנשמה לכלי דחכמה ואור החיה בכלי דכתר. וכשנגדל כלי חמישי" זיווג דהכאה על בחינת שורש "בפרצוף, שהוא כלי מלכות, נכנס בו אור היחידה. ואז באים כל האורות בכלים המיוחסים להם, כי אור הנפש יורד מהכלי דת"ת לכלי דמלכות, ואור הרוח לכלי דת"ת ואור הנשמה לכלי דבינה, ואור החיה לכלי דחכמה, ואור היחידה לכלי דכתר."
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על November 06, 2020, 13:26: זיווג דהכאה על ד' שבבחי"ד עליה מותקן כוח הקשיות שמסך שלא לקבל בבחי"ד, מעלה או"ח להלביש עד כתר.
ובהתגברותו זו שלא לקבל בבחי"ד, השיג כלי ראשון, כתר, ונכנס אור נפש בכלי כתר.

יחידה
חיה
נשמה
רוח
כתר נפש
חכמה
בינה
ת"ת
מלכות
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על November 06, 2020, 13:33: זיווג דהכאה על עביות ג' שבבחי"ד עליה מותקן כוח הקשיות שמסך שלא לקבל בבחי"ג, מעלה או"ח להלביש עד חכמה.
ובהתגברותו זו שלא לקבל בבחי"ג השיג כלי שני, חכמה, , ויורד אור נפש בכלי חכמה, נכנס ורוח בכתר.

יחידה
חיה
נשמה
כתר רוח
חכמה נפש
בינה
ת"ת
מלכות
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על November 06, 2020, 13:43: זיווג דהכאה על עביות ב' שבבחי"ד עליה מותקן כוח הקשיות שמסך שלא לקבל בבחי"ב, מעלה או"ח להלביש עד בינה.
בהתגברותו זו שלא לקבל בבחי"ב, השיג כלי שלישי, בינה, יורד אור נפש לכלי בינה, ויורד ורוח לחכמה, ונכנס נשמה בכתר.

יחידה
חיה
כתר נשמה
חכמה רוח
בינה נפש
ת"ת
מלכות
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על November 06, 2020, 13:51: זיווג דהכאה על עביות א' שבבחי"ד עליה מותקן כוח הקשיות שמסך שלא לקבל בבחי"א, מעלה או"ח להלביש עד תפארת.
בהתגברותו זו שלא לקבל בבחי"א, השיג כלי ד, תפארת, יורד אור נפש לכלי ת"ת, ויורד ורוח לבינה, ויורד נשמה לחכמה, ונכנס חייה בכתר.

יחידה
כתר חייה
חכמה נשמה
בינה רוח
ת"ת נפש
מלכות
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על November 06, 2020, 14:05: זיווג דהכאה על עביות שורש שבבחי"ד עליה מותקן כוח הקשיות שמסך שלא לקבל בעביות שורש, מעלה או"ח להלביש עד מלכות.
בהתגברותו זו שלא לקבל בעביות שורש, השיג כלי ה, מלכות, יורד אור נפש לכלי מלכות, ויורד ורוח לתפארת, ויורד נשמה לבינה, ויורד חיה לחכמה, ונכנס יחידה בכתר.
"אז באים כל האורות בכלים המיוחסים להם, כי אור הנפש יורד מהכלי דת"ת לכלי דמלכות, ואור הרוח לכלי דת"ת ואור הנשמה לכלי דבינה, ואור החיה לכלי דחכמה, ואור היחידה לכלי דכתר."

כתר יחידה
חכמה חיה
בינה נשמה
ת"ת רוח
מלכות נפש
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: איל על November 08, 2020, 19:39: תודה נסין על ההסבר וההמחשה עוזר מאד להבין את הכתוב.

כה) הרי שכל עוד שלא נגדלו כל ה' הכלים כח"ב תו"מ בפרצוף, נמצאים האורות שלא במקומם המיוחס להם, ולא עוד אלא שהם בערך ההפכי, שבחוסר כלי מלכות חסר שם אור היחידה, ובחוסר ב' הכלים תו"מ חסרים שם יחידה חיה, וכו', שהוא מטעם שבכלים נגדלים העליונים תחילה, ובאורות נכנסים האחרונים תחילה, כנ"ל. גם תמצא שכל אור הבא מחדש הוא מתלבש רק בכלי דכתר, והוא מטעם שכל המקבל מחויב לקבל בכלי היותר זך שבו, שהוא הכלי דכתר. ומטעם זה מחויבים האורות שכבר מלובשים בפרצוף לרדת מדרגה אחת ממקומם בעת ביאת כל אור חדש, למשל בביאת אור הרוח, מחויב אור הנפש לירד מהכלי דכתר לכלי דחכמה, כדי לפנות מקום הכלי דכתר שיוכל לקבל את אור החדש, שהוא הרוח. וכן אם האור החדש הוא נשמה, מחויב גם הרוח לרדת מהכלי דכתר לכלי דחכמה לפנות מקומו דכתר לאור החדש שהוא נשמה, ומשום זה מחויב הנפש שהיה בכלי דחכמה לרדת לכלי דבינה, וכו' עד"ז. וכל זה הוא כדי לפנות הכלי דכתר בשביל אור החדש. ושמור הכלל הזה בידך, ותוכל להבחין תמיד בכל ענין אם מדברים בערך כלים ואם בערך אורות, ואז לא תתבלבל כי יש תמיד ערך הפכי ביניהם. והנה נתבאר היטב ענין ה' בחינות שבמסך, איך שעל ידיהן משתנים שיעורי הקומה זה למטה מזה.

כה. קיים ערך הפוך בין אורות לכלים, אך בהדרגה יורדים האורות מטה לכלים ומסתדרים בערך ישר ולא הפכי.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על November 09, 2020, 03:37: "כה) הרי שכל עוד שלא נגדלו כל ה' הכלים כח"ב תו"מ בפרצוף, נמצאים האורות שלא במקומם המיוחס להם, ולא עוד אלא שהם בערך ההפכי, שבחוסר כלי מלכות חסר שם אור היחידה, ובחוסר ב' הכלים תו"מ חסרים שם יחידה חיה, וכו', שהוא מטעם שבכלים נגדלים העליונים תחילה" כאמור באות כד' סדר יציאת ד בחינות דאו"י (https://torathahibur.co.il/HakvutzaHamehuberet/index.php?topic=118.msg530#msg530) "ובאורות נכנסים האחרונים תחילה" נפש ואח"כ רוח וכו' "כנ"ל. גם תמצא שכל אור הבא מחדש הוא מתלבש רק בכלי דכתר" חייב להתקיים שווי צורה בן האור לכלי "והוא מטעם שכל המקבל מחויב לקבל בכלי היותר זך שבו שהוא הכלי דכתר." הזך ושווה בצורתו לאור הנפש הנכנס "ומטעם זה מחויבים האורות שכבר מלובשים בפרצוף לרדת מדרגה אחת ממקומם בעת ביאת כל אור חדש, למשל בביאת אור הרוח," השווה יותר בצורתו לכתר, ולכן "מחויב אור הנפש לירד מהכלי דכתר לכלי דחכמה, כדי לפנות מקום" חסרון "הכלי דכתר שיוכל לקבל את אור החדש, שהוא הרוח. וכן אם האור החדש הוא נשמה, מחויב גם הרוח לרדת מהכלי דכתר לכלי דחכמה לפנות מקומו דכתר לאור החדש שהוא נשמה, ומשום זה מחויב הנפש שהיה בכלי דחכמה לרדת לכלי דבינה, וכו' עד"ז. וכל זה הוא כדי לפנות הכלי דכתר" המחשיב האור הנכנס הזך יותר, כי רצונו/חסרונו/המקום שבו הוא לאור יחידה "בשביל אור החדש. ושמור הכלל הזה בידך, ותוכל להבחין תמיד בכל ענין אם מדברים בערך כלים ואם בערך אורות, ואז לא תתבלבל כי יש תמיד ערך הפכי ביניהם. והנה נתבאר היטב ענין ה' בחינות שבמסך, איך שעל ידיהן משתנים שיעורי הקומה זה למטה מזה."

מתוך אור הבהיר-עליה וירידה
....וכללא הוא שכל המקבל מחוייב לקבל בדבר היותר זך שבתוכו, וכל המשפיע דרכו להשפיע רק בדבר היותר גס ויותר עב שבאפשרותו, כדהאר"י ז"ל. ולפיכך ענין הקבלה מכונה בשם עליה שפירושו זכות וחשיבות כי המקבל מחוייב אז להזדמן לפני אור העליון בכלים היותר זכים שבאפשרותו, דאם לא כן אינו מוכשר לקבלה ולא כלום כאמור....
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על November 09, 2020, 13:18: 1- עלה ברצונו להטיב לנבראיו, נתפשט רצונו בסדר ד בחינות דאו"י עד לבחי"ד/מלכות דא"ס, המקבלת האור בסוד הוא ושמו אחד.
כאן המקום להזכיר כי מלכות דא"ס היא כלל נשמות העולם באחדות בא"ס, לפני הצמצום. ראה אות י הקדמה לספר הזוהר. והבן (https://torathahibur.co.il/HakvutzaHamehuberet/index.php?topic=84.msg145#msg145)
2- הסיבה לצמצום מצד מלכות דא"ס. תלמוד עשר הספירות חלק א פרק א אור פנימי אות מ.

........ "כשעלה ברצונו הפשוט לברוא וכו'. עלה: פירושו שנתעלה בזיכוך ודביקות ע"י שהקטין וצמצם את שיעור הרצון לקבל הטבוע בו כדי להשוות צורתו לאור העליון, ואע"פ שהרצון לקבל שבא"ס, הנקרא מלכות דא"ס או "שמו" כנ"ל, לא היה לו שום חסרון בדביקות עם אור העליון מחמת שינוי הצורה שבו, כאמור, עכ"ז קישט את עצמו להשוות צורתו אל אור העליון, ולהסתלק עכ"פ מגדלות הרצון לקבל הזה הנקרא בחי"ד שבו, כדי להדבק יותר באור העליון. כי קירוב הצורה עושה דביקות, כנ"ל ד"ה אמנם, וזהו שמתבטא במלת "עלה", כלומר, שעלתה המלכות דא"ס, שה"ס "הרצון הפשוט", ונתדבקה אל האור העליון, דהיינו שמיעטה את הרצון לקבל שלה, כמבואר.
וז"ש הרב, והנה אז צמצם את עצמו וכו': כי כבר נתבאר (לעיל אות ו'), שכל מידת שפעו ואורו ושיעור קומתו של הנאצל נמדדים בשיעור הרצון לקבל שיש בו, עש"ה, ולפיכך, מאחר שהמלכות דא"ס הנ"ל צמצמה את עצמה, ומיעטה את הרצון לקבל שבה, הנה ממילא הסתלק האור והשפע מחמת מיעוט הרצון. וזה הוא ענין הצמצום. אשר התעלות הרצון גרמה להסתלקות האור והשפע משם."

3- עניין המסך . תע"ס הסתכלות פנימית חלק ב אות עט' "כל המשכה היא ע"י בחי"ד, ולכן צריכה למסך שלא יתפשט האור לבחי"ד."
"עט) וזה הכלל, כל המשכת אור מחויבת להיות רק בבחי"ד שבנאצל, ואע"פ שאין כונה להמשיך שם אור. והטעם הוא, שהעביות שהיא למעלה מבחינה ד', אינה ראויה להמשכה כנ"ל (הסת"פ ח"ב פרק ה' אות נ"ו ד"ה ודבר) ואפילו בחי"א שבבחי"ד, ראויה יותר להמשכה, מהבחינה הג' האמיתית, שהיא למעלה, כלומר, שהיא זכה, מכל הבחי"ד לגמרי. ולפיכך, אם כבר כלה כל בחינת העביות מבחי"ד, אין שם עוד, מי שימשיך אור מא"ס ב"ה, ונפסק שם האור לגמרי. ומתוך שההמשכה צריכה להיות עם בחי"ד, ויחד עם זה, צריכה לשמור על עצמה, שלא יתפשט האור לבחינתה, מחמת הצמצום הנעשה על בחי"ד, לכן התקינה בעצמה, את המסך השומר על דבר זה: כי בעת, שהאור מתפשט ומגיע לבחינה ד', מתעורר המסך, ומחזיר את חלק האור הזה, לאחוריו לשורשו ואותו החלק המוחזר לאחוריו, הוא אינו מתעלם, אלא נעשה לבחינת אור חוזר שפירושו, שממנו, בחינת כלי קבלה על האור העליון."

4 - או"ח הנדחה מקבלה, נעשה לכלי קבלה במקום הבחי"ד

"לענין המשכת האור, הבחי"ד והמסך הם כמו אחד."

"פ) באופן, שהבחי"ד והמסך שעליה, המה דבר אחד, לענין המשכת אור מא"ס ב"ה כי הקשיות של המסך שורה על העביות שבבחי"ד. ולפיכך, אין אנו מזכירים על פי רוב, רק את המסך בלבד, בדבר המשכת האור, אמנם הכונה בהכרח, על שניהם, כמבואר. וגם אנו, כדי לקצר הלשון, נכנה המשכת האור מא"ס, על שם המסך בלבד, וכן דבר יציאת המדרגות זו מזו, נכנה ג"כ, בשם "הזדככות העביות", אע"פ שהכונה היא על הקשיות שבמסך. ותזכור, שהכונה היא על שיעורי העביות שבבחינה ד' העושים ד' בחינות קשיות במסך."

"הכלים, אינם מזדככים לעולם מן עביותם" הקשיות שבמסך, הכח להתגבר, הוא שמזדכך(אך אין פרושו שהנאצל יקבל בבחי"ד עליה הצמצום. ויתבאר בהמשך)
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על November 09, 2020, 13:27: ה' פרצופי אדם קדמון
כו) אחר שנתבאר היטב ענין המסך שנתקן בכלי המלכות, שהיא הבחי"ד אחר שנצטמצמה, וענין ה' מיני זווג דהכאה אשר בו, המוציאים ה' קומות של ע"ס זו למטה מזו, נבאר עתה ה' פרצופי א"ק הקודמים לד' עולמות אבי"ע, וזאת כבר ידעת שהאו"ח הזה שעולה ע"י זווג דהכאה ממטה למעלה ומלביש הע"ס דאור העליון, הוא מספיק רק לשרשי כלים המכונים ע"ס דראש הפרצוף, ובכדי לגמור את הכלים, מתרחבת המלכות דראש מאותם הע"ס דאו"ח שהלבישו לע"ס דראש, והיא מתפשטת מינה ובה ממעלה למטה באותו שיעור קומה שבעשר ספירות דראש, ובהתפשטות הזו נגמרו הכלים, שהם נק' גוף הפרצוף. כנ"ל באות י"ד. באופן שב' בחינות של ע"ס יש להבחין תמיד בכל פרצוף: ראש, וגוף. וזכור זה.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על November 09, 2020, 13:59: "כו) אחר שנתבאר היטב ענין המסך שנתקן בכלי המלכות, שהיא הבחי"ד אחר שנצטמצמה, וענין ה' מיני זווג דהכאה אשר בו," במסך=כח ההתגברות "המוציאים ה' קומות של ע"ס זו למטה מזו," כמבואר, על כל עביות שבמסך יעשה זיוג דהכאה, ויצאו ה פרצופי א"ק "נבאר עתה ה' פרצופי א"ק" אדם קדמון "הקודמים לד' עולמות אבי"ע, וזאת כבר ידעת שהאו"ח הזה שעולה ע"י זווג דהכאה ממטה למעלה"מהמסובב המסך, אל הסיבה האור , ונקרא ראש, שמתרחק מקבלה לעצמו/פניו אל האור "ומלביש הע"ס דאור העליון, הוא מספיק רק לשרשי כלים" תכנון/מחשבה, כמה יכול לקבל ולא ליפול לקבלה לעצמו "המכונים ע"ס דראש הפרצוף, ובכדי לגמור את הכלים, מתרחבת המלכות דראש" לקבלה בגוף/בבחינות א, ב, ג "מאותם הע"ס דאו"ח שהלבישו לע"ס דראש, והיא מתפשטת מינה ובה" ממנה ובה " ממעלה למטה" מהמסך הוא עכשיו הסיבה, אל קבלה בגוף/אחוריו אל האור "באותו שיעור קומה, שבעשר ספירות דראש," שחישב בראש, כמה יכול לקבל בכלי/בבחינות השפעה שבו א, ב, ג, "ובהתפשטות הזו" לגוף "נגמרו הכלים," כלים דאו"ח בהם מלובש אור ישר "שהם נק' גוף הפרצוף. כנ"ל באות י"ד (https://torathahibur.co.il/HakvutzaHamehuberet/index.php?topic=118.msg546#msg546). באופן שב' בחינות של ע"ס יש להבחין תמיד בכל פרצוף: ראש, וגוף. וזכור זה."
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: איל על November 13, 2020, 09:59: כז) והנה תחילה יצא הפרצוף הראשון דא"ק, כי תיכף אחר צמצום א' אשר הבחי"ד נצטמצמה מלהיות כלי קבלה על אור העליון, והיא נתקנה במסך כנ"ל, הנה אז נמשך אור העליון להתלבש בכלי מלכות כדרכו, והמסך שבכלי מלכות עיכב עליו והחזיר את האור לאחוריו, וע"י הכאה זו שהיתה ממסך דבחי"ד, העלה או"ח עד קומת כתר שבאור העליון, ואותו או"ח נעשה ללבוש ובחינת שורשי כלים לע"ס שבאור העליון, הנקרא ע"ס דראש של הפרצוף הראשון דא"ק. ואח"ז התרחבה והתפשטה המלכות ההיא עם האו"ח, מכח ע"ס דראש, מינה ובה, לע"ס חדשות ממעלה למטה, ואז נגמרו הכלים בבחינת הגוף. וכל שיעור הקומה שיצא בע"ס דראש נתלבש ג"כ בע"ס דגוף. ובזה נגמר הפרצוף הא' דא"ק ראש וגוף.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על November 15, 2020, 14:15: "כז) והנה תחילה יצא הפרצוף הראשון דא"ק, כי תיכף אחר צמצום א' אשר הבחי"ד" שבפרצוף הראשון דא"ק, המסובב/תוצאה/רצונה של מלכות דא"ס "נצטמצמה מלהיות כלי קבלה על אור העליון," כי "והיא נתקנה במסך כנ"ל, הנה אז נמשך אור העליון" מחשבת הבריאה אינה משתנה עקב הצמצום שבנאצל "להתלבש בכלי מלכות כדרכו," כפי התפשטות ב ד' בחינות ד או"י "והמסך שבכלי מלכות" כח הקשיות שבמסך על עביות ד' ש ב ד' "עיכב עליו והחזיר את האור לאחוריו, וע"י הכאה זו שהיתה ממסך דבחי"ד, העלה או"ח עד קומת כתר שבאור העליון, ואותו או"ח נעשה ללבוש ובחינת שורשי כלים" שורש לכלים, שיצאו אח"כ בגוף "לע"ס שבאור העליון, הנקרא ע"ס דראש" מחשבה תכנון כמה יכול לקבל מבלי ליפול לקבלה לעצמו "של הפרצוף הראשון דא"ק. ואח"ז התרחבה והתפשטה המלכות" לגוף, לקבל, כמתוכנן בראש "ההיא עם האו"ח," כלי הקבלה במקום הבחי"ד בהם מלובש האו"י "מכח" תכנון "ע"ס דראש, מינה ובה," ממנה ובה, לקבלה בגוף "לע"ס חדשות ממעלה למטה, ואז נגמרו הכלים בבחינת הגוף. וכל שיעור הקומה שיצא בע"ס דראש נתלבש ג"כ בע"ס דגוף. ובזה נגמר הפרצוף הא' דא"ק ראש וגוף."

מחשבת הבריאה ממשיכה להתפשט(אני הויה לא שיניתי)אל הנאצל, ב ד בחינות דאו"י (אור ישר).
הנאצל(פרצופין דקדושה בעולם א"ק). שמעליונו(מלכות דא"ס)מוכרח עליו מסך שלא לקבל האור בבחינה ד שבו(ברצון לקבל)דוחה את האור כאשר האור מגיע לבחי"ד שבו, ונקרא זיוג דהכאה. האור המוחזר מקבלה נקרא או"ח. האו"ח נחשב לכלי קבלה חדשים במקום הבחי"ד ולכן היא יכולה לקבל בתוכה האור, שכן נחשב לקבלה על מנת להשפיע, ונחשב להשפעה כמובא במשל הסעודה והאורח.
הזיווג דהכאה נבחן לראש הפרצוף. כמו מחשבה בראש כמה יכול לקבל מבלי לקבל בבחי"ד שבו. לאחר שחישב בראש, כלומר גובה הקומה מאו"י שהלביש בראש, יכול לקבל בתוך הבחי"ד, או"ח ובו מלובש או"י( האו"ח הוא הכלים החדשים המלבישים האו"י) , קומת או"ח זו בה מלובש האו"י מתפשטת, כמתוכנן בראש, לגוף ונקראת גוף הפרצוף.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על November 15, 2020, 18:23: כח) ואח"ז חזר ונשנה אותו הזווג דהכאה על מסך המתוקן שבכלי מלכות שאין בו רק עביות דבחי"ג, ואז יצא עליו רק קומת חכמה ראש וגוף. כי מתוך שחסר במסך העביות דבחי"ד, אין בו רק ד' כלים כח"ב ת"ת. וע"כ אין מקום באו"ח להלביש רק ד' אורות לבד, שהם חנר"נ, וחסר בו אור היחידה, ונק' ע"ב דא"ק. ואח"כ חזר אותו הזווג דהכאה הנ"ל על מסך שבכלי מלכות שאין בו רק עביות דבחי"ב, ואז יצאו עליו ע"ס ראש וגוף בקומת בינה, והוא נקרא פרצוף ס"ג דא"ק, שחסרים בו ב' הכלים דז"א ומלכות וב' האורות דחיה יחידה, ואח"כ יצא הזווג דהכאה על מסך שאין בו רק עביות דבחי"א, ואז יצאו ע"ס ראש וגוף בקומת ת"ת, וחסרים בו ג' כלים בינה ז"א ומלכות, וג' אורות נשמה חיה יחידה, ואין בו אלא רוח ונפש מהאורות, המלובשים בכתר חכמה דכלים, והוא הנק' פרצוף מ"ה וב"ן דא"ק. וזכור כאן את ערך ההפכי שבין כלים לאורות כנ"ל באות כ"ד.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על November 15, 2020, 18:29: "כח) ואח"ז חזר ונשנה אותו" בראש ובגוף "הזווג דהכאה על מסך המתוקן שבכלי מלכות שאין בו רק עביות דבחי"ג," ג של בחי"ד "ואז יצא עליו רק קומת חכמה ראש וגוף. כי מתוך שחסר במסך העביות דבחי"ד, אין בו רק ד' כלים כח"ב ת"ת. וע"כ אין מקום באו"ח להלביש רק ד' אורות לבד, שהם חנר"נ," חיה נשמה רוח נפש "וחסר בו אור היחידה, ונק' ע"ב דא"ק. ואח"כ חזר אותו הזווג דהכאה הנ"ל על מסך שבכלי מלכות שאין בו רק עביות דבחי"ב, ואז יצאו עליו ע"ס ראש וגוף בקומת בינה, והוא נקרא פרצוף ס"ג דא"ק, שחסרים בו ב' הכלים דז"א ומלכות וב' האורות דחיה יחידה, ואח"כ יצא הזווג דהכאה על מסך שאין בו רק עביות דבחי"א, ואז יצאו ע"ס ראש וגוף בקומת ת"ת, וחסרים בו ג' כלים בינה ז"א ומלכות, וג' אורות נשמה חיה יחידה, ואין בו אלא רוח ונפש מהאורות, המלובשים בכתר חכמה דכלים, והוא הנק' פרצוף מ"ה וב"ן דא"ק. וזכור כאן את ערך ההפכי שבין כלים לאורות כנ"ל באות כ"ד. (https://torathahibur.co.il/HakvutzaHamehuberet/index.php?topic=118.msg571#msg571)"
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על November 15, 2020, 18:59: ויש לזכור באות כא (https://torathahibur.co.il/HakvutzaHamehuberet/index.php?topic=118.msg565#msg565)
"שאותן ה' בחינות העביות שבבחי"ד נכללות ובאות במסך ומתחברות במדת הקשיות שבו. ולפיכך נבחנים בהמסך ה' מינים של זווגים דהכאה ע"פ ה' שיעורי עביות שבו"
וגם יש להבין שהבחי"ד עצמה נכללת מ ד' בחינות ושורשן.
כלומר יש בה עביות שורש, עביות א' שבבחי"ד. עביות ב' שבבחי"ד. עביות ג' שבבחי"ד. עביות ד שבבחי"ד.
ולכן נעשים ה זיוגים עד אשר כל בחינות העביות שבבחי"ד מזדככות.
ומדוע ואיך נחסרת/מזדככת במסך עביות בכל זיוג, עדיין לא הסביר. (ואם אכן התחלנו להשיג שיווי צורה למחשבת הבריאה/למחשבתו של בעל הסולם אז תעלה בנו מפנימיותינו זו השאלה. אם יהיה בכחנו להמתין ולהתגבר עד שבעל הסולם יסביר, הרי שלא נפריע לעצמנו להבין סדר ההשתלשלות כפשוטו.) שעד כה הסביר לנו.
עלה ברצונו להטיב לנבראיו, נתפשט רצונו בסדר ד בחינות דאו"י עד לבחי"ד/מלכות דא"ס, המקבלת האור בסוד הוא ושמו אחד.
ונברא זה(כלל נשמות העולם)מלכות דא"ס, עלה ברצונה להתעלות בדבקות ולכן צמצמה את עצמה בבבחי"ד שבה.
וזו כבר צורה אחרת של נברא שמוכרח עליו מעליונו הצמצום כמובא באות יד' (https://torathahibur.co.il/HakvutzaHamehuberet/index.php?topic=118.msg546#msg546)
"כי כל פרצופי הקדושה יצאו בבחינת מסך מתוקן בכלי מלכות שלהם, שלא יקבלו אור בבחי"ד"
ובמסך המותקן בכלי מלכות למדנו, שפועלים ב כחות, עביות וקשיות.
ה בחינות עביות מצד הבחי"ד, המושכים את האור. ה בחינות הקשיות(כח ההתגברות)לקבל רק בהשפעה, באו"ח.
האור נמשך כדרכו אל הנאצל, והמסך דוחה את האור, ונקרא זיווג דהכאה.
שמצד אחד דוחה את האור, ומצד שני בכך מאפשר כניסת האור, בכלי השפעה לתוך הבחי"ד.(שורש ל ב' הפכים בנושא אחד)
הזיווג דכאה נחשב לשורשי כלים בראש, המתפשטים לכלים בגוף. ונמצא שיש קומת ע"ס בראש, וקומת ע"ס בגוף.
על ה' זיוגים, ב ה' בחינות שבמסך, יוצאים ה"פ א"ק הנק' גלגלתא ע"ב ס"ג מ"ה וב"ן בראש וגוף.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: איל על November 17, 2020, 15:03: כט) והנה נתבארו אופן יציאתם של ה"פ א"ק הנק' גלגלתא ע"ב ס"ג מ"ה וב"ן זה למטה מזה, שכל תחתון חסר בחינה עליונה של העליון שלו, כי לפרצוף ע"ב חסר אור יחידה, ובפרצוף ס"ג חסר גם אור החיה שיש להעליון שלו שהוא ע"ב. ובפרצוף מ"ה וב"ן חסר גם אור הנשמה שיש בהעליון שלו שהוא ס"ג. והוא מטעם שזה תלוי בשיעור העביות שבמסך שעליו נעשה הזווג דהכאה. כמבואר באות י"ח. אמנם צריכים להבין מי ומה גרם שהמסך ילך ויתמעט בחינה אחר בחינה משיעור עביותו, עד שיתחלק לה' שיעורי קומה שבה' מיני זווגים הללו.

קראתי.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על November 19, 2020, 18:30: "כט) והנה נתבארו אופן יציאתם של ה"פ א"ק הנק' גלגלתא ע"ב ס"ג מ"ה וב"ן זה למטה" למטה=עבה יותר "מזה, שכל תחתון חסר בחינה עליונה" קומת אור "של העליון שלו, כי לפרצוף ע"ב חסר אור יחידה, ובפרצוף ס"ג חסר גם אור החיה שיש להעליון שלו שהוא ע"ב. ובפרצוף מ"ה וב"ן חסר גם אור הנשמה שיש בהעליון שלו שהוא ס"ג. והוא מטעם שזה תלוי בשיעור העביות שבמסך שעליו נעשה הזווג דהכאה. כמבואר באות י"ח. אמנם צריכים להבין מי ומה גרם שהמסך ילך ויתמעט" יזדכך/ויחסר "בחינה אחר בחינה משיעור עביותו, עד שיתחלק לה' שיעורי קומה שבה' מיני זווגים הללו."

ה הפרצופים יוצאים זה למטה מזה.
גלגלתא - יצא על זיווג דהכאה בעביות ד, המעלה או"ח עד כתר, אור יחידה.
ע"ב - יצא על זיווג דהכאה בעביות ג, המעלה או"ח עד חכמה, אור חיה.
ס"ג - יצא על זיווג דהכאה בעביות ב, המעלה או"ח עד בינה, אור נשמה.
מ"ה על עביות א. וב"ן על עביות שורש.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על November 20, 2020, 11:12: הזדככות המסך לאצילות פרצוף
ל) בכדי להבין ענין השתלשלות המדרגות בה' שיעורי קומה זה למטה מזה שנתבאר בה' פרצופין דא"ק לעיל, וכן בכל המדרגות המתבארים בה"פ של כל עולם ועולם מד' העולמות אבי"ע עד המלכות דעשיה, צריכים להבין היטב ענין הזדככות המסך דגוף הנוהג בכל פרצוף מפרצופי א"ק ועולם הנקודים ובעולם התיקון.

הזדככות המסך לאצילות פרצוף
אין כוונתו עולם האצילות, אלה כוונתו שהאור אצלו, במקרה זה בפרצוף. {(לענ"ד, מכשול/חרב. לאותה מילה משמעות שונה לפי העניין.
צורת מחשבה המחויבת להמשך הלמוד, מאפשרת להבין הזולת מצד רצונו/תפיסתו, ולא להבינו כתפיסתי אני. "אל תדון את חברך לפני שתגיע למקומו" "ואהבת לרעך כמוך"

"ל) בכדי להבין" הגורם להזדככות המסך, ומכך "ענין השתלשלות המדרגות בה' שיעורי קומה זה למטה מזה שנתבאר בה' פרצופין דא"ק לעיל, וכן" יפעל גם "בכל המדרגות המתבארים בה"פ של כל עולם ועולם מד' העולמות אבי"ע עד המלכות דעשיה, צריכים להבין היטב ענין הזדככות המסך דגוף הנוהג בכל פרצוף מפרצופי א"ק ועולם הנקודים" יתבאר בהמשך "ובעולם התיקון" הוא עולם אצילות.

מסך דגוף, עד כה למדנו על מסך בראש, כאן מוסיף המושג, מסך דגוף, המונע מהאור להתפשט לבחי"ד בע"ס ספירות דגוף. ויתבאר עוד.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: איל על November 21, 2020, 19:45: לא) והענין הוא שאין לך פרצוף או איזה מדרגה שהיא, שלא יהיה לה ב' אורות הנק' אור מקיף ואור פנימי. ונבארם בא"ק, כי האור מקיף של פרצוף הא' דא"ק ה"ס אור א"ס ב"ה הממלא את כל המציאות, אשר לאחר הצמצום א' והמסך שנתקן במלכות, נעשה זווג דהכאה מאור הא"ס על המסך הזה, וע"י האו"ח שהעלה המסך חזר והמשיך אור העליון לעולם הצמצום, בבחינת ע"ס דראש וע"ס דגוף, כנ"ל אות כ"ה.

אמנם המשכה זו שבפרצוף א"ק מא"ס ב"ה אינה ממלאת את כל המציאות כמטרם הצמצום, אלא שנבחן בראש וסוף, הן מבחינת מלמעלה למטה, כי אורו נפסק על הנקודה דעוה"ז, שה"ס מלכות המסיימת בסו"ה ועמדו רגליו על הר הזיתים. והן מבחינת מבפנים לחוץ, כי כמו שיש ע"ס ממעלה למטה כח"ב תו"מ והמלכות מסיימת את הא"ק מלמטה, כן יש ע"ס כח"ב תו"מ מפנים לחוץ, המכונים מוחא עצמות גידין בשר ועור, אשר העור, שהוא סוד המלכות, מסיימת את הפרצוף מבחוץ, אשר בערך הזה נבחן פרצוף א"ק כלפי א"ס ב"ה הממלא את כל המציאות, רק כמו קו דק בלבד, כי פרצוף העור מסיימת אותו ומגבילה אותו סביב סביב מבחוץ, ואינו יכול להתרחב למלא את כל החלל שנצטמצם, ונשאר רק קו דק עומד באמצעו של החלל. והנה שיעור האור שנתקבל בא"ק, דהיינו קו הדק, נקרא אור פנימי. וכל ההפרש הגדול הזה שבין האו"פ שבא"ק ובין אור א"ס ב"ה שמטרם הצמצום, נקרא אור מקיף, כי הוא נשאר בבחינת או"מ מסביב פרצוף א"ק, כי לא יכול להתלבש בפנימיות הפרצוף.

לא. מבאר עניין אור מקיף ואור פנימי.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על November 22, 2020, 12:22: "לא) והענין הוא שאין לך פרצוף או איזה מדרגה שהיא, שלא יהיה לה ב' אורות הנק' אור מקיף ואור פנימי. ונבארם בא"ק, כי האור מקיף של פרצוף הא' דא"ק" גלגלתא "ה"ס אור א"ס ב"ה הממלא את כל המציאות," במצב ה א' אות יג יד בהקדמה, (https://torathahibur.co.il/HakvutzaHamehuberet/index.php?topic=84.msg153#msg153) שמחשבת הבריאה יצאה לפועל, ונגמרה במלכות דא"ס "אשר לאחר הצמצום א' והמסך שנתקן במלכות," של ה"פ של כל עולם ועולם מד' העולמות אבי"ע "נעשה זווג דהכאה מאור הא"ס על המסך הזה, וע"י האו"ח שהעלה המסך חזר והמשיך אור העליון לעולם הצמצום, בבחינת ע"ס דראש וע"ס דגוף, כנ"ל אות כ"ה.
אמנם המשכה זו שבפרצוף א"ק" גלגלתא "מא"ס ב"ה אינה ממלאת את כל המציאות כמטרם הצמצום, אלא שנבחן בראש וסוף" כמתוכנן בראש, מסיים את האור שלא לקבל בבחי"ד שבו, "הן מבחינת מלמעלה למטה," עד עוה"ז "כי אורו נפסק על הנקודה דעוה"ז, שה"ס מלכות המסיימת בסו"ה ועמדו רגליו על הר הזיתים. והן מבחינת מבפנים לחוץ, כי כמו שיש ע"ס ממעלה למטה כח"ב תו"מ והמלכות מסיימת את הא"ק מלמטה, כן יש ע"ס כח"ב תו"מ מפנים לחוץ, המכונים מוחא עצמות גידין בשר ועור, אשר העור, שהוא סוד המלכות, מסיימת את הפרצוף מבחוץ," שמוגבל שלא לקבל, כמו שהיה לפני הצמצום "אשר בערך הזה נבחן פרצוף א"ק כלפי א"ס ב"ה הממלא את כל המציאות, רק כמו קו דק בלבד, כי פרצוף העור מסיימת אותו ומגבילה אותו סביב סביב מבחוץ, ואינו יכול להתרחב למלא את כל החלל שנצטמצם, ונשאר רק קו דק עומד באמצעו של החלל. והנה שיעור האור שנתקבל בא"ק, דהיינו קו הדק, נקרא אור פנימי. וכל ההפרש הגדול הזה שבין האו"פ שבא"ק ובין אור א"ס ב"ה שמטרם הצמצום, נקרא אור מקיף, כי הוא נשאר בבחינת או"מ מסביב פרצוף א"ק, כי לא יכול להתלבש בפנימיות הפרצוף."

עולם הצמצום – מלכות דמלכות דא"ס לאחר הצמצום. תע"ס חלק א האר"י אות "ג) והנה אז צמצם את עצמו א"ס בנקודה האמצעית, אשר בו"
קו דק – האור המתקבל בכליי או"ח, ביחס לקבלת האור לפני הצמצום נקרא קו דק.
אור פנימי – שיעור האור שנתקבל בקו דק. האור שנתקבל בפנימיות הפרצוף
אור מקיף - האור שלא נתקבל בפרצוף.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על November 22, 2020, 14:17: לב) ונתבאר היטב סוד האו"מ דא"ק שלגדלו אין קץ ותכלית. אמנם אין הכונה, שא"ס ב"ה הממלא את כל המציאות הוא עצמו הוא בבחינת או"מ לא"ק, אלא הכונה היא, שבעת שנעשה הזווג דהכאה על המלכות דראש א"ק, אשר א"ס הכה במסך אשר שם, שפירושו שרצה להתלבש בבחי"ד דא"ק כמו מטרם הצמצום, אלא המסך שבמלכות דראש א"ק הכה בו, שפירושו שעיכב עליו מלהתפשט בבחי"ד, והחזירו לאחוריו, כנ"ל אות י"ד, שבאמת האו"ח הזה שיצא ע"י החזרת האור לאחוריו נעשה ג"כ בחינת כלים להלבשת אור העליון, כנ"ל, אמנם יש הפרש גדול מאוד בין קבלת הבחי"ד שמטרם הצמצום ובין קבלת האור חוזר שלאחר הצמצום, שהרי לא הלביש אלא בחינת קו דק בראש וסוף כנ"ל, אשר כל זה פעל המסך בסבת הכאתו על אור העליון, הנה זה השיעור שנדחה מא"ק בסבת המסך, כלומר כל אותו השיעור שאור העליון מא"ס ב"ה רצה להתלבש בבחי"ד לולא המסך שעיכב עליו, הוא הנעשה לאו"מ מסביב הא"ק, והטעם הוא כי אין שינוי והעדר ברוחני, וכיון שאור א"ס נמשך להא"ק להתלבש בבחי"ד, הרי זה צריך להתקיים כן, לכן אע"פ שעתה עיכב עליו המסך והחזירו לאחוריו, עכ"ז, אין זה סותר להמשכת א"ס ח"ו, אלא אדרבא הוא מקיים אותו, רק באופן אחר, והיינו ע"י ריבוי הזווגים בה' העולמות א"ק ואבי"ע, עד לגמר התיקון, שתהיה הבחי"ד מתוקנת על ידיהם בכל שלימותה, ואז א"ס יתלבש בה כבתחילה. הרי שלא נעשה שום שינוי והעדר ע"י הכאת המסך באור העליון. וזה סוד מ"ש בזוהר, א"ס לא נחית יחודיה עליה עד דיהבינן ליה בת זוגיה. ובינתים, כלומר עד הזמן ההוא, נבחן שאור א"ס הזה נעשה לאו"מ, שפירשו שעומד להתלבש בו לאחר מכן, ועתה הוא מסבב ומאיר עליו רק מבחוץ בהארה מסוימת, שהארה זו מסגלתו להתפשט באותם החוקים הראוים להביאהו לקבל האו"מ הזה בהשיעור שא"ס ב"ה נמשך אליו בתחילה.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על November 22, 2020, 14:29: "לב) ונתבאר היטב סוד האו"מ דא"ק שלגדלו אין קץ ותכלית. אמנם אין הכונה, שא"ס ב"ה הממלא את כל המציאות הוא עצמו הוא בבחינת או"מ לא"ק, אלא הכונה היא," שבמסובב "שבעת שנעשה הזווג דהכאה על המלכות דראש א"ק, אשר א"ס" התפשטות ד' בחינות דאו"י, אלה שעתה המשכת האור היא לפי רצון/עביות הנאצל "הכה במסך אשר שם, שפירושו שרצה להתלבש בבחי"ד דא"ק כמו מטרם הצמצום, אלא המסך שבמלכות דראש א"ק הכה בו, שפירושו שעיכב עליו מלהתפשט בבחי"ד, והחזירו לאחוריו, כנ"ל אות י"ד, שבאמת האו"ח הזה שיצא ע"י החזרת האור לאחוריו נעשה ג"כ בחינת כלים להלבשת אור העליון, כנ"ל, אמנם יש הפרש גדול מאוד בין קבלת הבחי"ד שמטרם הצמצום ובין קבלת האור חוזר" במלכות "שלאחר הצמצום, שהרי לא הלביש אלא בחינת קו דק בראש וסוף כנ"ל, אשר כל זה פעל המסך בסבת הכאתו על אור העליון, הנה זה השיעור שנדחה מא"ק בסבת המסך, כלומר כל אותו השיעור שאור העליון מא"ס ב"ה רצה להתלבש בבחי"ד לולא המסך שעיכב עליו, הוא הנעשה לאו"מ מסביב הא"ק, והטעם הוא כי אין שינוי והעדר ברוחני, וכיון שאור א"ס נמשך להא"ק להתלבש בבחי"ד, הרי זה צריך להתקיים כן, לכן אע"פ שעתה עיכב עליו המסך והחזירו לאחוריו, עכ"ז, אין זה סותר להמשכת א"ס ח"ו, אלא אדרבא הוא מקיים אותו, רק באופן אחר, והיינו ע"י ריבוי הזווגים בה' העולמות א"ק ואבי"ע, עד לגמר התיקון, שתהיה הבחי"ד מתוקנת על ידיהם בכל שלימותה, ואז א"ס יתלבש בה כבתחילה. הרי שלא נעשה שום שינוי והעדר ע"י הכאת המסך באור העליון. וזה סוד מ"ש בזוהר, א"ס לא נחית יחודיה עליה עד דיהבינן ליה בת זוגיה." מלכות דא"ס "ובינתים, כלומר עד הזמן ההוא, נבחן שאור א"ס הזה נעשה לאו"מ," שחייב שיתלבש בו שוב(מלשון בהקפה, הפנקס פתוח והחנווני רושם) "שפירשו שעומד להתלבש בו לאחר מכן, ועתה הוא מסבב" מכתר, וגם סיבה "ומאיר עליו רק מבחוץ בהארה מסוימת, שהארה זו מסגלתו" הנאצל יהיה מסוגל "להתפשט באותם החוקים" צמצומים, מסך "הראוים להביאהו" את הנאצל "לקבל האו"מ הזה בהשיעור שא"ס ב"ה נמשך אליו בתחילה."

"א"ס לא נחית יחודיה עליה עד דיהבינן ליה בת זוגיה" - {[יש לכך פרושים מארמית, ולא מובנים לי. ומדעתי בלבד, מרוח הדברים, אפרש א"ס לא ינוח ולא ישקוט עד שיתנו לו בת זוגו.

בת זוגו של א"ס היא מלכות דא"ס, הלוא היא כלל נשמות העולם. מהם כלל נשמות ישראל, להם המסוגלות(סגולה)להתחיל לתקן הרצל"ק ולהביא דרך התיקון לנשמות העולם, כאמור בת זוגו של א"ס. לא פלא שיש עמים בעולם, שבלי להבין למה שונאים/דוחפים את ישראל, לייסורים שיכריחו ישראל למאוס ברצל"ק ולהתחיל התיקון ברחמים.]}
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על November 22, 2020, 14:35: חשוב להזכיר כאן תע"ס חלק א פרק ב אור פנימי אות
"א) אל תטעה לחשוב, שמפאת צמצום האור מהנקודה האמצעית היה איזה שינוי בא"ס ח"ו. כי אין העדר ותמורה ברוחניות, ואין צריך לומר במקום הגבוה הזה (כנ"ל דף א' ד"ה צריכים עש"ה). אלא ענין הצמצום האמור, נעשה למהות חדשה ונוספת על א"ס ב"ה. באופן, שהא"ס ב"ה נשאר בכל אחדותו הפשוטה כמו שהיה מטרם הצמצום, בסוד הוא ושמו אחד, ודבר הצמצום הנעשה על הנקודה האמצעית, מובן, ליציאת עולם חדש, שמשם נסתלק האור ונשאר מקום חלל וריק על דרך שנתבארו לעיל. ובמקום החלל ההוא, נאצלו כל העולמות כולם כמ"ש לפנינו."

"ב)....... ולפי המבואר תבין היטב, כי האור העליון אינו פוסק מלהאיר לנאצלים אפילו לרגע, ואינו נופל ח"ו תחת המקרה והחידוש, אלא, שהוא במצב המנוחה המוחלטת, וכל ענין הצמצום והסתלקות האור האמורים כאן, אינם אמורים אלא רק בערך התפעלותו וקבלתו של הכלי, דהיינו הנקודה האמצעית. פירוש, אע"פ שהאור העליון לא פסק מלהאיר, מ"מ הכלי לא קיבל עתה כלום מהארתו, משום שמיעטה את עצמה, דהיינו שמיעט את ה"רצון לקבל" שבה, דהיינו שלא לקבל בבחינה ד' שהיא נקודה אמצעית ממש, אלא רק בג' הבחינות הקודמות הנמצאות בה, שהרצון לקבל קלוש בהם, והרצון להשפיע שולט שם יותר (כנ"ל אות נ' ד"ה עתה תבין). באופן, שהאור העליון לא נתפעל כלל מן הצמצום, ולא שינה דרכו ח"ו, אלא ממש כמו שמאיר בא"ס ב"ה, כן מאיר גם בעת הצמצום ולאחר הצמצום, ובכל העולמות כולם ואפילו בעולם העשיה, בלי שום הפסק אפילו לרגע, אלא הכלים בעצמם, עושים את כל השינויים הללו, כי אינם מקבלים, אלא לפי מידתם, דהיינו "מידת הרצון לקבל" שבהם, כמבואר............."
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: איל על November 23, 2020, 20:48: לג) ועתה נבאר ענין הביטוש דאו"פ ואו"מ זה בזה, המביא להזדככות המסך ולאבידת בחינה אחרונה דעביות. כי בהיות ב' האורות הללו הפוכים זה מזה, וקשורים יחד שניהם במסך שבמלכות דראש א"ק, ע"כ מבטשים ומכים זה בזה. פירוש, כי אותו זווג דהכאה הנעשה בפה דראש א"ק, דהיינו במסך שבמלכות דראש, הנקראת פה, שהיה הסבה להלבשת אור פנימי דא"ק ע"י האו"ח שהעלה (כנ"ל אות יד.) הנה הוא ג"כ הסבה ליציאת האו"מ דא"ק, כי מחמת שעיכב על אור א"ס מלהתלבש בבחי"ד, יצא האור לחוץ בבחינת או"מ, דהיינו כל אותו חלק האור שהאו"ח אינו יכול להלבישו כמו הבחי"ד עצמה, הוא יצא ונעשה לאו"מ, כנ"ל בדיבור הסמוך. הרי שהמסך שבפה הוא סבה שוה לאור מקיף כמו לאו"פ.

קראתי.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על November 24, 2020, 08:34: ביטוש אור פנימי באור מקיף
"לג) ועתה נבאר ענין הביטוש" בתרגום מארמית, בעיטה. כלומר הכאה שוב ושוב(כתישה) "דאו"פ ואו"מ זה בזה, המביא להזדככות" שמאבד העביות, נבחן שהזדכך, כי שווה יותר בצורתו לאור "המסך ולאבידת בחינה אחרונה דעביות" חסר העביות, הגורם ל ה' זיווגים, אות כח' (https://torathahibur.co.il/HakvutzaHamehuberet/index.php?topic=118.msg612#msg612). "כי בהיות ב' האורות הללו" רצונותיהם "הפוכים זה מזה, וקשורים יחד" הסיבה ליציאת "שניהם" היא "במסך שבמלכות" של ע"ס "דראש א"ק, ע"כ מבטשים ומכים זה בזה. פירוש, כי אותו זווג דהכאה הנעשה בפה דראש" מלכות דע"ס דראש "א"ק, דהיינו במסך שבמלכות דראש, הנקראת פה, שהיה" המסך "הסבה להלבשת אור פנימי דא"ק ע"י האו"ח שהעלה (כנ"ל אות יד.) הנה" המסך "הוא ג"כ הסבה ליציאת האו"מ דא"ק, כי מחמת שעיכב על אור א"ס מלהתלבש בבחי"ד, יצא האור לחוץ בבחינת או"מ, דהיינו כל אותו חלק האור שהאו"ח אינו יכול להלבישו כמו הבחי"ד עצמה, הוא יצא ונעשה לאו"מ, כנ"ל בדיבור הסמוך. הרי שהמסך שבפה הוא סבה שוה לאור מקיף כמו לאו"פ."

ביטוש - בתרגום מארמית, בעיטה. כלומר הכאה שוב ושוב, כתישה.

רצונות הפוכים
האו"פ, חלק האור שהמסך מאפשר קבלתו בבחי"ד/מלכות הפרצוף דקדושה.
והאו"מ, חלק האור הנותר מבחוץ, שרצונו להתקבל/להתפשט לבחי"ד, כמטרם הצמצום והמסך.

פה דראש - מלכות דע"ס דראש.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על November 24, 2020, 13:49: לד) ונתבאר שהאו"פ והאו"מ שניהם קשורים במסך, אלא בפעולות הפוכות זה לזה, ובה במדה שהמסך ממשיך חלק מאור העליון לפנימיות הפרצוף ע"י האו"ח המלבישו, כן הוא מרחיק את או"מ מלהתלבש בהפרצוף. ומתוך שחלק האור הנשאר מבחוץ, לאו"מ, גדול הוא מאוד, מפאת המסך המעכב עליו מלהתלבש בא"ק, כנ"ל באות ל"ב, ע"כ נבחן שהוא מכה במסך המרחיק אותו, במה שהוא רוצה להתלבש בפנימיות הפרצוף. ולעומתו נבחן ג"כ, אשר כח העביות וקשיות שבמסך מכה באו"מ, הרוצה להתלבש בפנימיותו, ומעכב עליו, ע"ד שהוא מכה באור העליון בעת הזווג. ואלו ההכאות שהאו"מ והעביות שבמסך מכים זה בזה מכונים ביטוש האו"מ באו"פ. אמנם ביטוש זה נעשה ביניהם רק בגוף הפרצוף, כי שם ניכר ענין התלבשות האור בכלים המשאיר את האו"מ מחוץ לכלי. משא"כ בע"ס דראש, שם אינו נוהג ענין הביטוש הזה, כי שם אין האו"ח נחשב לכלים כלל, אלא לשרשים דקים לבד, ומשום זה אין האור שבהם נחשב לאו"פ מוגבל, עד להבחין באור הנשאר מבחוץ בחינת או"מ, וכיון שאין הבחן הזה ביניהם, לא שייך הכאה דאו"פ ואו"מ בע"ס דראש. אלא רק אחר שהאורות מתפשטים מפה ולמטה לע"ס דגוף, ששם מתלבשים האורות בכלים, שהם הע"ס דאו"ח שמפה ולמטה, ע"כ נעשה שם הכאה בין האו"פ שבתוך הכלים ובין האור מקיף שנשאר מבחוץ, כנ"ל
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על November 24, 2020, 14:13: "לד) ונתבאר שהאו"פ והאו"מ שניהם קשורים במסך," המסך הוא סיבתם "אלא בפעולות הפוכות זה לזה, ובה במדה שהמסך ממשיך חלק מאור העליון לפנימיות הפרצוף'" או"פ "ע"י האו"ח המלבישו, כן הוא " באותה פעולה הוא "מרחיק את או"מ מלהתלבש בהפרצוף. ומתוך שחלק האור הנשאר מבחוץ, לאו"מ," המשכת האור היא לפי יכולת הפרצוף להתגבר, ולא כפי שמקבל לפני הצמצום "גדול הוא מאוד, מפאת המסך המעכב עליו מלהתלבש בא"ק, כנ"ל באות ל"ב, ע"כ נבחן שהוא מכה במסך" רצונו להתפשט לבחי"ד "המרחיק אותו, במה שהוא רוצה להתלבש בפנימיות הפרצוף. ולעומתו נבחן ג"כ, אשר כח העביות וקשיות שבמסך מכה באו"מ, הרוצה להתלבש בפנימיותו, ומעכב עליו, ע"ד שהוא מכה באור העליון בעת הזווג. ואלו ההכאות שהאו"מ והעביות שבמסך מכים זה בזה מכונים ביטוש האו"מ באו"פ. אמנם ביטוש זה נעשה ביניהם רק בגוף הפרצוף, כי שם ניכר ענין התלבשות האור בכלים המשאיר את האו"מ מחוץ לכלי. משא"כ בע"ס דראש," חשבון/תכנון/מחשבה בלבד "שם אינו נוהג ענין הביטוש הזה, כי שם אין האו"ח נחשב לכלים כלל, אלא לשרשים דקים" ללא עביות(עביות דק) "לבד, ומשום זה אין האור שבהם נחשב לאו"פ מוגבל, עד להבחין באור הנשאר מבחוץ בחינת או"מ, וכיון שאין הבחן הזה ביניהם, לא שייך הכאה דאו"פ ואו"מ בע"ס דראש. אלא רק אחר שהאורות מתפשטים מפה ולמטה לע"ס דגוף, ששם מתלבשים האורות בכלים, שהם הע"ס דאו"ח" כלים לאו"י שהתפשטו לגוף, אות כו מינה ובה "שמפה ולמטה," לעביות דגוף "ע"כ נעשה שם" במסך דגוף "הכאה בין האו"פ שבתוך הכלים ובין האור מקיף שנשאר מבחוץ, כנ"ל."

"ומתוך שחלק האור הנשאר מבחוץ, לאו"מ, גדול הוא מאוד."
אות לב' (https://torathahibur.co.il/HakvutzaHamehuberet/index.php?topic=118.msg620#msg620) "אמנם אין הכונה, שא"ס ב"ה הממלא את כל המציאות הוא עצמו הוא בבחינת או"מ לא"ק"
לאחר הצמצום המשכת האור היא לפי רצון/עביות הנאצל. לפי יכולתו להתגבר שלא לקבל בבחי"ד. לפי כלים דהשפעה, קבלה רק על מנת להשפיע. ולא כמו לפני הצמצום, שהיה מקבל ללא הגבלה.

"אמנם ביטוש זה נעשה ביניהם רק בגוף הפרצוף" בראש אין הגבלת האור בפועל, רק בגוף, ולכן רק במסך דגוף מבטש האו"מ. הזיווג דהכאה בראש יוצא לפועל רק במסך דגוף.

מסך דגוף - המונע מהאור להתפשט לרצל"ק, בע"ס ספירות דגוף.

{(אפשר אולי לומר שהאו"מ הוא הכוחות הפועלים/הדוחפים האדם להביאו לחזור מרצונו להיות חלק משלם, השלם הוא כלל נשמות ישראל, וביותר כלל נשמות העולם.)}
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על November 28, 2020, 18:39: עיר ומלואה ש"י עגנון

"פעם ראשונה אדם לומד ומבין;
פעם שניה לומד ותוהה: משטה הייתי בי שדימיתי מבין, הרי אינני מבין ולא כלום;
פעם שלישית מבין ואינו מבין;
פעם רביעית מבין את שלא הבין ואינו מבין את שהבין;
וכן על דרך זה פעם אחר פעם.
ואם יגע הרבה וחזר הרבה - עד ששוכח כמה פעמים חזר, ויש לו סיוע מן השמיים, הרי הוא מתחיל להבין,
וזו תחילתה של חוכמה."
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: איל על November 29, 2020, 14:45: לה) והנה הביטוש הזה נמשך עד שהאו"מ מזכך את המסך מכל עביותו ומעלה אותו לשרשו העליון שבפה דראש, כלומר שמזכך ממנו כל העביות שממעלה למטה המכונה מסך ועביות דגוף, ולא נשאר בו רק השורש דגוף שהוא בחינת המסך דמלכות דראש הנק' פה, דהיינו שנזדכך מכל העביות שממעלה למטה, שהוא החוצץ בין או"פ לאו"מ, ולא נשאר רק העביות שממטה למעלה, ששם עוד לא נעשה ההבדל מאו"פ לאו"מ, כנ"ל בדיבור הסמוך. ונודע שהשואת הצורה מדביקה הרוחניים להיות אחד, ע"ב אחר שנזדכך המסך דגוף מכל עביות של הגוף, ולא נשאר בו רק עביות השוה למסך דפה דראש, ונעשה צורתו שוה אל המסך דראש, הנה נכלל עמו להיות אחד ממש, כי אין ביניהם מה שיחלק אותם לשנים, וזה מכונה שהמסך דגוף עלה לפה דראש. וכיון שנכלל המסך דגוף במסך דראש נמצא נכלל שוב בזווג דהכאה שבמסך דפה דראש, ונעשה עליו זווג דהכאה מחדש, ויוצאות בו ע"ס בקומה חדשה הנק' ע"ב דא"ק, או פרצוף חכמה דא"ק, והוא נחשב לבן ותולדה של הפרצוף הא' דא"ק.

קראתי!
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על November 30, 2020, 16:37: "לה) והנה הביטוש הזה נמשך עד שהאו"מ מזכך את המסך מכל" ה' בחינות "עביותו ומעלה אותו" מזכך. משווה צורת המסך דגוף "לשרשו העליון שבפה דראש, כלומר שמזכך ממנו כל העביות שממעלה למטה המכונה מסך ועביות דגוף, ולא נשאר בו רק השורש דגוף שהוא בחינת המסך דמלכות דראש הנק' פה, דהיינו שנזדכך מכל העביות שממעלה למטה," עביות דגוף "שהוא החוצץ" מסך דגוף המונע כניסת אור לכליי הקבלה, בכך מבדיל "בין או"פ לאו"מ, ולא נשאר" במסך שעלה מגוף "רק העביות שממטה למעלה," עביות דראש "ששם" בראש "עוד לא נעשה ההבדל"הפרדה "מאו"פ לאו"מ, "כנ"ל בדיבור הסמוך. ונודע שהשואת הצורה מדביקה הרוחניים להיות אחד, ע"כ אחר שנזדכך המסך דגוף מכל " ה' בחינות "עביות של הגוף, ולא נשאר בו רק עביות השוה למסך דפה דראש, ונעשה צורתו שוה אל המסך דראש, הנה נכלל עמו להיות אחד ממש, כי אין ביניהם מה שיחלק אותם לשנים,"כי האו"פ יצא נסתלק עם הזדככות המסך דגוף "וזה מכונה שהמסך דגוף עלה לפה דראש. וכיון שנכלל המסך דגוף במסך דראש נמצא נכלל שוב בזווג דהכאה שבמסך דפה דראש, ונעשה עליו זווג דהכאה מחדש," על בחי"ג "ויוצאות בו ע"ס בקומה חדשה הנק' ע"ב דא"ק, או פרצוף חכמה דא"ק, והוא נחשב לבן ותולדה של הפרצוף הא' דא"ק."

כתוצאה מביטוש או"פ ב או"מ, מזדכך המסך דגוף בהדרגה, עד שמשווה צורתו למסך דראש. בהזדככות זו איבד המסך עביות בחי"ד,
כלומר איבד היכולת להתגבר שלא לקבל אור בבחי"ד,
כלומר הבין שאין בכוחו לפעול בניגוד למחשבת הבריאה/לקבל האור, אך במקום לקבל האור בכלי הקבלה, העדיף להשאר בקדושה ולסלק האו"פ חזרה לשורשו.
גם יש לזכור שחוק הצמצום מוכרח עליו. ומה הרוויח בפעולה זו ? עוד יתבאר.
בראש פרצוף גולגלתא - מסך דגוף שנזדכך/ועלה והשווה צורתו לעביות מסך דראש ונעשה עליו זיווג על בחי"ג, המעלה קומת אור חכמה, וזו צורה חדשה הנקראת פרצוף ע"ב דא"ק.

איך נאמר שמסך דגוף משווה צורתו למסך דראש ?
הרי מסך דגוף לאחר ההזדככות נשאר בעביות בחי"ג, ומסך דראש הוא בעביות בחי"ד ?
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על December 03, 2020, 16:23: לו) ואחר שפרצוף ע"ב דא"ק יצא ונשלם בראש וגוף, חזר גם עליו ענין הביטוש דאו"מ באו"פ ע"ד שנתבאר לעיל בפרצוף הא' דא"ק, והמסך דגוף שלו נזדכך ג"כ מכל עביות דגוף עד צורתו לבחינת מסך דראש שלו, ונמצא אז שנכלל בזווג שבפה דראש שלו, ונעשה עליו זווג דהכאה מחדש שהוציא קומה חדשה של ע"ס בשיעור קומת בינה הנק' ס"ג דא"ק, והוא נחשב לבן ותולדה של פרצוף הע"ב דא"ק, כי יצא מהזווג דפה דראש שלו. ועד"ז יצאו ג"כ הפרצופין שמס"ג דא"ק ולמטה.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על December 03, 2020, 16:27: "לו) ואחר שפרצוף ע"ב דא"ק יצא ונשלם בראש וגוף, חזר גם עליו ענין הביטוש דאו"מ באו"פ ע"ד שנתבאר לעיל בפרצוף הא' דא"ק, והמסך דגוף שלו" של ע"ב "נזדכך ג"כ מכל עביות דגוף עד שהשוה צורתו לבחינת מסך דראש שלו, ונמצא אז שנכלל בזווג שבפה דראש שלו" של ע"ב ", ונעשה עליו" על המסך "זווג דהכאה מחדש" על בחי"ב "שהוציא קומה חדשה של ע"ס בשיעור קומת בינה הנק' ס"ג דא"ק, והוא נחשב לבן ותולדה של פרצוף הע"ב דא"ק, כי יצא מהזווג דפה דראש שלו. ועד"ז יצאו ג"כ הפרצופין שמס"ג דא"ק ולמטה."
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: איל על December 04, 2020, 04:37: לז) והנה נתבאר יציאת הפרצופין זה למטה מזה הנעשה מכח הביטוש דאו"מ באו"פ המזכך המסך דגוף עד שמחזירו לבחי' מסך דפה דראש, ואז נכלל בזווג דהכאה הנוהג בפה דראש, ומוציא ע"י זווגו קומה חדשה של ע"ס, שקומה חדשה זו נבחן לבן אל פרצוף הקודם. ובדרך הזה יצא הע"ב מפרצוף הכתר, והס"ג מפרצוף ע"ב והמ"ה מפרצוף ס"ג, וכן יתר המדרגות בנקודים ואבי"ע. אלא עוד צריכים להבין. למה יצאו הע"ס דע"ב רק על בחי"ג ולא על בחי"ד. וכן הס"ג רק על בחי"ב וכו', דהיינו שכל תחתון נמוך במדרגה אחת כלפי עליונו, ולמה לא יצאו כולם זה מזה בקומה שוה.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על December 14, 2020, 16:23: 1 - עלה ברצונו להטיב לנבראיו, נתפשט רצונו בסדר ד בחינות דאו"י (https://torathahibur.co.il/HakvutzaHamehuberet/index.php?topic=118.msg528#msg528) עד לבחי"ד/מלכות דא"ס, המקבלת האור בסוד הוא ושמו אחד. מלכות דא"ס היא כלל נשמות העולם באחדות בא"ס, לפני הצמצום.
2 – הצמצום (https://torathahibur.co.il/HakvutzaHamehuberet/index.php?topic=120.msg641#msg641) נעשה על בחי"ד שבמלכות דא"ס, וזו כבר צורה חדשה, הנקראת עולם אדם קדמון. בו ובכל הפרצופין דקדושה עד עולם העשיה מותקן(אפשר גם מתוקן)מסך הדוחה את האור שלא להתקבל בבחי"ד. מסך זה הוא מרצונו של העליון/הסיבה היא מלכות דא"ס.
3 – במסך פועלים ב כוחות, עביות וקשיות (https://torathahibur.co.il/HakvutzaHamehuberet/index.php?topic=118.msg559#msg559).
4 – האור העליון שאין בו שינוי, ממשיך להתפשט ב ד בחינות דאו"י(אור ישר), דחיית המסך דראש את האור שלא להתקבל בבחי"ד, נקרא זיווג דהכאה (https://torathahibur.co.il/HakvutzaHamehuberet/index.php?topic=118.msg550#msg550). האור המוחזר מקבלה נקרא או"ח(אור חוזר).
5 - האו"ח שנדחה מבחי"ד, ממסך ולמעלה, ממטה למעלה, עולה ומלביש את האו"י, ונעשה האו"ח לכלי קבלה במקום הבחי"ד.
ע"ס ספירות או"י המלובשים באו"ח נקראים ראש (https://torathahibur.co.il/HakvutzaHamehuberet/index.php?topic=118.msg581#msg581) הפרצוף ושורשי כלים.

תע"ס חלק א, פירוש המלות, תשובה לב) ממעלה למטה - היינו מבחינה א' עד בחינה ד': כי בחינה ד' שנשארה בלי אור נבחנת למטה מכל המדרגות, וכל שהרצון לקבל שלו קלוש יותר נבחן ליותר עליון עד שבחינה א' נבחנת שהיא למעלה מכולם.
תשובה לד) מעלה מטה - החשוב ביותר נבחן לבחינת "מעלה", והגרוע לבחינת "מטה".

מטה פרושו עבה יותר, מעלה פרושו זך יותר - כלומר ממטה למעלה, מהעביות לפחות עביות עד לזכות כעליון, וההפך.
6 – האו"ח בו מלובש האו"י, מתפשט כמתוכנן בראש, ממעלה למטה,(ממסך דראש ולמטה) מפה דראש(מלכות דראש)ולמטה, בכך מתרחבת המלכות(מינה ובה)נקרא או"פ(אור פנימי)עד למסך דגוף(טבור), ע"ס ספירות או"י המלובשים באו"ח אלו נקראים גוף הפרצוף.
7 – האור שנדחה מקבלה נקרא אור מקיף, רצונו להתפשט לבחי"ד מנוגד לרצון הפרצוף שלא לקבל אור בכלי הקבלה למטה ממסך דגוף, לכן נבחן שבוטש מכה במסך דגוף, ונקרא ביטוש פנימי ומקיף.
8 – הביטוש מזכך את המסך דגוף בהדרגה עד שמשווה צורתו למסך דראש, כלומר איבד עביות דבחי"ד ונותרה במסך עביות דבחי"ג עלייה נעשה שוב זיווג דהכאה ויוצא פרצוף ב' דא"ק וכו'

זו השתלשלות שלמדנו עד כאן. אך יש חשיבות גדולה לחזור על הפרטים הסברים במילותיו של בעל הסולם, ולהבחין בנו השגת שיווי צורה למחשבתו של בעל הסולם, מחשבת הבריאה.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על December 15, 2020, 13:46: לח) ותחילה יש להבין למה נחשב הע"ס דע"ב לתולדה של פרצוף הא' דא"ק, אחר שיצא מהזווג דפה דראש דפרצוף הא' כמו הע"ס דגוף הפרצוף עצמו, וא"כ במה יצא מבחינת פרצוף הא' להיות נחשב כפרצוף שני ותולדה אליו. וצריך שתבין כאן ההפרש הגדול ממסך דראש למסך דגוף, כי יש ב' מיני מלכיות בפרצוף:
הא' הוא מלכות המזדווגת, בכח המסך המתוקן בה, עם אור העליון, כנ"ל.
הב' היא מלכות המסיימת, בכח המסך המתוקן בה, את אור העליון שבע"ס דגוף.
וההפרש ביניהם כרחוק מאציל מנאצל, כי המלכות דראש המזדווגת בזווג דהכאה עם אור העליון, נחשבת לבחינת מאציל אל הגוף, כי המסך המתוקן בה לא הרחיק אור העליון עם הכאתו בו, אלא אדרבא שע"י אור חוזר שהעלה, הלביש והמשיך את האור העליון בבחינת ע"ס דראש, ונמצא מתפשט ממעלה למטה עד שנתלבשו הע"ס דאור העליון בהכלי דאו"ח הנקרא גוף, וע"כ נבחן המסך והמלכות דראש בבחינת מאציל להע"ס דגוף, ולא ניכר עדיין שום בחינת מגביל ומדחה במסך ומלכות הזאת.
משא"כ המסך והמלכות דגוף, שפירושו, שאחר שהע"ס נתפשטו מפה דראש ממעלה למטה, אינם מתפשטים רק עד המלכות שבע"ס ההם, כי אור העליון אינו יכול להתפשט תוך המלכות דגוף, מפני המסך המתוקן שם המעכבו מלהתפשט אל המלכות, וע"כ נפסק הפרצוף שם ונעשה סוף וסיום על הפרצוף. הרי שכל כח הצמצום והגבול מתגלה רק במסך והמלכות הזאת של הגוף, ולפיכך כל הביטוש דאו"מ באו"פ הנ"ל, אינו נעשה רק במסך דגוף בלבד, כי הוא המגביל ומרחיק את האו"מ מלהאיר בפנימיות הפרצוף, ולא במסך דראש, כי המסך של הראש הוא רק הממשיך ומלביש האורות, ואין עדיין כח הגבול מתגלה בו אף משהו.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על December 15, 2020, 14:18: "לח) ותחילה יש להבין למה נחשב הע"ס דע"ב לתולדה של פרצוף הא' דא"ק," מ "אחר שיצא מהזווג דפה דראש דפרצוף הא' כמו הע"ס דגוף הפרצוף" הא' דא"ק "עצמו, וא"כ במה יצא מבחינת" שינוי הצורה בן פרצוף ע"ב ל "פרצוף הא' "עד "להיות נחשב כפרצוף שני ותולדה אליו. וצריך שתבין כאן ההפרש הגדול ממסך דראש למסך דגוף, כי יש ב' מיני מלכיות בפרצוף:
הא' הוא מלכות המזדווגת," בראש, פה דראש "בכח המסך המתוקן בה, עם אור העליון, כנ"ל.
הב' היא מלכות המסיימת," בגוף "בכח המסך המתוקן בה, את אור העליון" שלא יתפשט לכלי הקבלה "שבע"ס דגוף.
וההפרש ביניהם כרחוק מאציל מנאצל, כי המלכות דראש המזדווגת בזווג דהכאה עם אור העליון, נחשבת לבחינת מאציל" סיבה/גורם "אל הגוף, כי המסך" בפה דראש "המתוקן בה" במלכות דראש "לא הרחיק אור העליון עם הכאתו בו, אלא אדרבא שע"י אור חוזר שהעלה, הלביש" את האור ישר "והמשיך את האור העליון בבחינת ע"ס דראש, ונמצא מתפשט ממעלה למטה" לגוף "עד שנתלבשו הע"ס דאור העליון בהכלי דאו"ח הנקרא גוף, וע"כ נבחן המסך והמלכות דראש בבחינת מאציל להע"ס דגוף, ולא ניכר עדיין שום בחינת מגביל ומדחה במסך ומלכות" דראש "הזאת. משא"כ המסך והמלכות דגוף, שפירושו, שאחר שהע"ס נתפשטו מפה דראש ממעלה למטה, אינם מתפשטים רק" בכלי ההשפעה בחינות א, ב, ג "עד המלכות שבע"ס ההם, כי אור העליון אינו יכול להתפשט תוך המלכות דגוף, מפני המסך המתוקן שם המעכבו מלהתפשט אל המלכות, וע"כ נפסק הפרצוף שם ונעשה סוף וסיום על הפרצוף." על בחינות הקבלה "הרי שכל כח הצמצום והגבול מתגלה" נגלה כחו/יוצא לפועל "רק במסך והמלכות הזאת של הגוף, ולפיכך כל הביטוש דאו"מ באו"פ הנ"ל, אינו נעשה רק במסך דגוף בלבד, כי הוא" מסך דגוף "המגביל ומרחיק את האו"מ מלהאיר בפנימיות הפרצוף, ולא במסך דראש, כי המסך של הראש הוא רק הממשיך ומלביש האורות, ואין עדיין כח הגבול מתגלה בו אף משהו."

מלכות המזדווגת - מלכות של ע"ס דראש נקראת גם פה דראש
מלכות המסיימת - בע"ס דגוף, מסיימת, עושה סוף, על התפשטות האור.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: איל על December 20, 2020, 04:12: לט) ונתבאר, שמכח הביטוש דאו"מ באו"פ חזר המסך דמלכות המסיימת להיות לבחינת מסך ומלכות המזדווגת, (לעיל אות לה), כי הביטוש דאור מקיף טיהר את המסך המסיים מכל העביות דגוף שהיה בו, ולא נשאר בו רק רשימות דקות מהעביות ההיא השוות לעביות דמסך דראש, ונודע שהשתוות הצורה מדביק ומיחד הרוחניים זה בזה, לפיכך אחר שהמסך דגוף השווה צורת עביותו למסך דראש, הנה תיכף נכלל בו ונעשה עמו כאלו היו מסך אחד, ואז קבל כח לזווג דהכאה כמו מסך דראש, ויצאו עליו הע"ס דקומה החדשה, כנ"ל. אמנם יחד עם זווגו זה, נתחדשו בו במסך דגוף, הרשימות דעביות דגוף שהיו בו מתחילה, ואז חזר וניכר בו שוב שינוי הצורה באיזה שיעור בינו למסך דראש הנכלל עמו, והכר של השינוי הזה מבדילהו ומוציאהו מהפה דראש דעליון. כי אחר שחזר וניכר מקורו הראשון, שהוא מפה ולמטה דעליון, הנה אז אינו יכול לעמוד עוד למעלה מפה דעליון, כי שינוי הצורה מפריד הרוחניים זה מזה, ונמצא שהוכרח לירד משם למקום שמפה ולמטה דעליון. ולפיכך, נבחן בהכרח לגוף שני כלפי העליון, כי אפילו הראש של הקומה החדשה נבחן כלפי העליון כגופו בלבד, להיותו נמשך ממסך דגוף שלו. ולפיכך שינוי הצורה הזו מבדיל אותם לב' גופים נבדלים, וכיון שהקומה החדשה היא כולה תולדה של המסך דגוף של פרצוף הקודם, ע"כ נחשב כבן אליו, וכמו ענף הנמשך ממנו.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על December 30, 2020, 17:34: "לט) ונתבאר, שמכח הביטוש דאו"מ באו"פ חזר" הזדכך מעביות דגוף "המסך דמלכות המסיימת" והשווה צורתו "להיות לבחינת מסך ומלכות המזדווגת, (לעיל אות לה), כי הביטוש דאור מקיף טיהר" זיכך "את המסך המסיים מכל העביות דגוף שהיה בו, ולא נשאר בו רק רשימות (https://torathahibur.co.il/HakvutzaHamehuberet/index.php?topic=121.msg659#msg659)" נפרש בשלב זה, רשימות-זיכרון מהעביות שהיתה בו "דקות מהעביות ההיא" שלפני ההזדככות "השוות לעביות דמסך דראש," עביות בכח/לא בפועל "ונודע שהשתוות הצורה מדביק ומיחד הרוחניים זה בזה, לפיכך אחר שהמסך דגוף השווה צורת עביותו למסך דראש, הנה תיכף נכלל בו ונעשה עמו כאלו היו מסך אחד, ואז קבל כח" לקבל או"פ בגוף "לזווג דהכאה כמו מסך דראש, ויצאו עליו הע"ס דקומה החדשה," בעביות פחותה מזו שאיבד בהזדככות "כנ"ל. אמנם יחד עם זווגו זה, נתחדשו" נתעוררו הרשימות "בו במסך דגוף, הרשימות דעביות דגוף שהיו בו מתחילה, ואז חזר וניכר בו" שהרשימות מקורם מגוף "שוב שינוי הצורה באיזה שיעור בינו למסך דראש הנכלל עמו, והכר של השינוי הזה מבדילהו ומוציאהו מהפה דראש דעליון. כי אחר שחזר וניכר מקורו הראשון, שהוא מפה ולמטה" גוף "דעליון, הנה אז אינו יכול לעמוד עוד למעלה מפה דעליון, כי שינוי הצורה מפריד הרוחניים זה מזה, ונמצא שהוכרח לירד משם" למקורו בגוף "למקום שמפה ולמטה דעליון. ולפיכך, נבחן בהכרח לגוף שני" שיצא בזיווג על בחי"ג "כלפי העליון, כי אפילו הראש של הקומה החדשה נבחן כלפי" מלביש מפה ולמטה של "העליון כגופו בלבד, להיותו נמשך ממסך דגוף שלו. ולפיכך שינוי הצורה הזו מבדיל אותם לב' גופים נבדלים, וכיון שהקומה החדשה היא כולה תולדה של המסך דגוף של פרצוף הקודם, ע"כ נחשב כבן אליו, וכמו ענף הנמשך ממנו."

זיווג דהכאה במסך דראש/פה דראש/מלכות דראש.
מעלה או"ח המלביש לאו"י/האור העליון - ע"ס דראש.
התפשטות ע"ס/או"פ ממסך דראש ולמטה עד למסך דגוף.
ביטוש או"מ באו"פ במסך דגוף, מסלק(הסתלקות)האו”פ, כי משווה צורת המסך דגוף בהדרגה למסך דראש/מזכך המסך דגוף מעביותו.
נבחן שהמסך דגוף עלה לראש בו נעשה זיווג תמידי, ויצאו על מסך זה שעלה מגוף, ע"ס בראש וגוף, פרצוף זה מלביש על גוף הפרצוף העליון, ונחשב לבן אליו.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על January 01, 2021, 16:20: מ)ויש עוד דבר נוסף בהבדל מהתחתון לעליון. והוא כי כל תחתון יוצא מבחינת שיעור קומה אחרת שבה' בחינות שבמסך, כנ"ל באות כ"ב וכ"ד, וכל תחתון חסר הבחינה העליונה של האורות דעליון והבחינה התחתונה של הכלים דעליון. והטעם הוא, כי מטבע הביטוש דאו"מ במסך, להאביד מהמסך את בחינה אחרונה דעביות שלו, ולמשל, בפרצוף הא' דא"ק, שהמסך יש לו כל ה' בחינות עביות שלו, דהיינו עד לבחי"ד, הנה ע"י הביטוש דאו"מ במסך דגוף, מזכך את העביות דבחי"ד לגמרי, ואינו מניח ממנו אפי' רשימו של העביות ההיא, ורק הרשימות מהעביות דבחי"ג ולמעלה נשארים במסך. ולפיכך כשהמסך ההוא נכלל בראש ומקבל שם זווג דהכאה על העביות שנשאר בהרשימות שלו מהגוף, נמצא הזווג יוצא רק על בחי"ג דעביות שבמסך בלבד, כי הרשימה דעביות דבחי"ד נאבדה ואינה שם, וע"כ הקומה שיוצאת על המסך הזה הוא בשיעור קומת חכמה לבד, הנק' הוי"ה דע"ב דא"ק, או פרצוף ע"ב דא"ק. ונתבאר לעיל אות כ"ב, אשר קומת חכמה היוצאת על המסך דבחי"ג חסרה המלכות דכלים ובחינת אור יחידה מהאורות, שהוא אור הכתר, ע"ש. הרי שפרצוף הע"ב חסר הבחינה אחרונה דכלים דעליון והבחינה עליונה דאורות דעליון. ומשום שינוי הצורה הרחוקה הזו, נבחן התחתון לפרצוף נבדל מהעליון.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על January 01, 2021, 16:34: "מ) ויש עוד דבר נוסף בהבדל מהתחתון לעליון. והוא כי כל תחתון יוצא מבחינת שיעור קומה" בזיווג על עביות "אחרת שבה' בחינות שבמסך, כנ"ל באות כ"ב וכ"ד, וכל תחתון חסר הבחינה העליונה של האורות דעליון והבחינה התחתונה של הכלים דעליון. והטעם הוא, כי מטבע הביטוש דאו"מ במסך, להאביד” לזכך העביות כולל רשימו דעביות "מהמסך את בחינה אחרונה דעביות שלו, ולמשל, בפרצוף הא' דא"ק" גלגלתא, "שהמסך יש לו כל ה' בחינות עביות שלו, דהיינו עד לבחי"ד, הנה ע"י הביטוש דאו"מ במסך דגוף, מזכך את העביות דבחי"ד לגמרי" כולל הרשימו,"ואינו מניח ממנו אפי' רשימו של העביות ההיא, ורק הרשימות מהעביות דבחי"ג ולמעלה נשארים במסך. ולפיכך כשהמסך ההוא נכלל" בזיווג "בראש ומקבל שם זווג דהכאה על העביות שנשאר בהרשימות שלו מהגוף, נמצא הזווג יוצא רק על בחי"ג דעביות שבמסך בלבד, כי הרשימה דעביות דבחי"ד" כח התגברות לקבל או"פ בבחי"ד "נאבדה ואינה שם" בכח המסך, "וע"כ הקומה שיוצאת על המסך הזה הוא בשיעור קומת חכמה לבד, הנק' הוי"ה דע"ב דא"ק, או פרצוף ע"ב דא"ק. ונתבאר לעיל אות כ"ב, אשר קומת חכמה היוצאת על המסך דבחי"ג חסרה המלכות דכלים ובחינת אור יחידה מהאורות, שהוא אור הכתר, ע"ש. הרי שפרצוף הע"ב חסר הבחינה אחרונה דכלים" בחי"ד "דעליון והבחינה עליונה דאורות" כתר "דעליון. ומשום שינוי הצורה הרחוקה הזו, נבחן התחתון לפרצוף נבדל מהעליון."

ההבדל פרצוף תחתון מעליון - שיצא ממסך דגוף דעליון(אות לט)
הבדל נוסף מתחתון לעליון - שחסר הבחינה אחרונה דכלים דעליון והבחינה עליונה דאורות דעליון.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: איל על January 03, 2021, 12:02: מא) ועד"ז אחר שנתפשט פרצוף ע"ב לראש וגוף, ונעשה הביטוש דאו"מ על המסך דגוף דע"ב, שהוא מסך דבחי"ג, הנה הביטוש הזה מעלים ומאביד ממנו את הרשימו דעביות של הבחינה האחרונה שבמסך, שהוא בחי"ג. ונמצא בעת עלית המסך אל הפה דראש ונכלל בו בהזווג דהכאה, נעשה ההכאה רק על עביות דבחי"ב שנשארה במסך הזה, כי הבחי"ג נאבדה ממנו ואינה, וע"כ הוא מוציא רק ע"ס בקומת בינה, הנק' הוי"ה דס"ג דא"ק, או פרצוף ס"ג, ויחסר ז"א ומלכות דכלים וחיה יחידה דאורות כנ"ל. ועד"ז כשנתפשט הפרצוף ס"ג הזה לראש וגוף, ונעשה הביטוש דאו"מ במסך דגוף שלו שהוא מסך דבחי"ב, הנה הביטוש הזה מעלים ומאביד ממנו הבחינה אחרונה דעביות שבמסך שהוא בחי"ב, ולא נשארו במסך אלא הרשימות דעביות שמבחי"א ולמעלה, וע"כ בעת עלית המסך לפה דראש, ונכלל בזווג דהכאה אשר שם, נעשה ההכאה רק על מסך דבחי"א שנשאר במסך, כי הבחי"ב כבר נאבדה ממנו, וע"כ הוא מוציא רק ע"ס בקומת ת"ת, הנק' קומת ז"א, והוא חסר בינה ז"א ומלכות דכלים, ונשמה חיה יחידה דאורות, וכו' עד"ז.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על January 06, 2021, 18:47: 1- התפשטות א"ס לעשות כלים בסדר ד הבחינות
2- מלכות דא"ס מקבלת האור ללא סוף
3- מלכות דא"ס מצמצמת את עצמה בבחי"ד אשר בה, האור מסתלק מצב זה נקרא עולם הצמצום.
4- האור העליון(המתפשט ב ד הבחינות כדרכו)מכה במסך דמלכות דראש גולגלתא, עולה ממטה למעלה באו"ח ומלביש האור העליון(ראש)לפי
יכולת הפרצוף לקבל בהשפעה(בכלי השפעה שבמלכות).
בזיוג דהכאה זה מחשבת המלכות כמה יכולה לקבל בעל מנת להשפיע, האו"ח שהלביש האו"י נחשב לכלי קבלה חדשים, מתפשט ממעלה
למטה לגוף לתוך המלכות מינה ובה ונקרא או"פ.
5- האו"פ מתפשט מפה דראש(מלכות המזדוגת) עד הטבור (מלכות המסימת)
6- האור שהיה צריך להתקבל בכלי הקבלה שמטבור ולמטה נדחה מקבלה ונקרא או"מ
7- ביטוש פנימי ומקיף, מאביד במסך עביות ד, נבחן ש המסך שבטבור עולה(מזדכך)לראש.
8- בראש נעשה זיווג דהכאה על בחי"ג. וחוזר כל התהליך ראש התפשטות לגוף טבור וכו' הפרצוף שיוצא נקרא ע"ב דא"ק מלביש בחיצוניות פרצוף גולגלתא מראש דגולגתא עד טבור דגולגלתא.
בדרך זו ממשכים ויצאים פרצוף ס"ג על בחי"ב שבמסך. פרצוף מ"ה על בחי"א. ופרצוף ב"ן על עביות שורש שבמסך.

התיאור שבכאן הוא טכני, מטרתו לעזור לזכור את שלבי ההשתלשלות בלבד.
אך חשוב לזכור שמדובר במצבים משתנים כל שינוי צורה הוא מצב חדש בשם חדש, ואינו טכני כלל, אלה מבטא את רצון הנברא לדבקות בשיווי צורה.
ויותר חשוב לחזור וללמוד לראות את השלבים, המצבים, בלשונו של בעל הסולם.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על January 07, 2021, 09:30: מב) ונתבאר היטב הטעם של ירידות הקומות זו למטה מזו בעת השתלשלות הפרצופין זה מזה, שהוא משום שהביטוש דאו"מ באו"פ הנוהג בכל פרצוף מאביד תמיד שם את הבחינה אחרונה דרשימו דעביות אשר שם. ויש לדעת אמנם שבאלו הרשימות הנשארות במסך לאחר הזדככותו יש בהם ב' בחינות: הא' נק' רשימו דעביות, והב' נקרא רשימו דהתלבשות. למשל, אחר שנזדכך המסך דגוף דפרצוף הא' דא"ק, אמרנו שהבחינה האחרונה דרשימות דעביות, שהיא הרשימו דבחי"ד, נאבדה ממנו, ולא נשאר במסך אלא הרשימו דעביות דבחי"ג, אמנם הרשימו דבחי"ד כוללת ב' בחינות כנ"ל: דהתלבשות ודעביות, ולא נאבד מהמסך בסבת ההזדככות ההיא רק הרשימו דעביות דבחי"ד, אבל הרשימו דהתלבשות דבחי"ד, נשארה במסך ההוא ולא נאבד ממנו. ופירושו של הרשימו דהתלבשות הוא בחינה זכה מאד מהרשימו דבחי"ד, שאין בה עביות מספיק לזווג דהכאה עם אור העליון. ורשימו זו נשארה מהבחינה אחרונה שבכל פרצוף בעת הזדככותו, ומה שאמרנו שהבחינה אחרונה נאבדה מכל פרצוף בעת הזדככותו הוא רק הרשימו דעביות שבה בלבד.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על January 08, 2021, 01:52: "מב) ונתבאר היטב הטעם של ירידות הקומות" מיחידה/כתר שיצא בזיווג על בחי"ד "זו למטה מזו עד" נפש בזיווג על בחינת שורש "בעת השתלשלות הפרצופין זה מזה, שהוא משום שהביטוש דאו"מ באו"פ הנוהג בכל פרצוף מאביד תמיד שם את הבחינה אחרונה דרשימו דעביות אשר שם" במסך דטבור שעלה/נזדכך." ויש לדעת אמנם שבאלו הרשימות הנשארות במסך לאחר הזדככותו יש בהם ב' בחינות: הא' נק' רשימו דעביות," רשימו מכח ההתגברות על העביות "והב' נקרא רשימו דהתלבשות" רשימו מהאו"פ שהסתלק תוצאת איבוד כח ההתגברות. "למשל, אחר שנזדכך המסך דגוף דפרצוף הא' דא"ק, אמרנו שהבחינה האחרונה דרשימות דעביות, שהיא הרשימו דבחי"ד, נאבדה ממנו," שהבין שאינו יכול לקבל בעל מנת להשפיע על בחי"ד, תוצאת הביטוש "ולא נשאר במסך אלא הרשימו דעביות דבחי"ג," ג שב ד "אמנם הרשימו דבחי"ד כוללת ב' בחינות כנ"ל: דהתלבשות ודעביות, ולא נאבד מהמסך בסבת ההזדככות ההיא רק הרשימו דעביות דבחי"ד," אבד הכח להתגבר שלא לקבל בבחי"ד "אבל הרשימו דהתלבשות דבחי"ד," הזיכרון שהיה לו הכח להתגבר באו"ח ולקבל או"פ "נשארה במסך" דטבור שעלה"ההוא ולא נאבד ממנו. ופירושו של הרשימו דהתלבשות הוא בחינה זכה מאד מהרשימו" דעביות " דבחי"ד, שאין בה עביות מספיק לזווג דהכאה עם אור העליון. ורשימו זו" מהאו"פ שהיה מלובש בו "נשארה מהבחינה אחרונה שבכל פרצוף בעת הזדככותו, ומה שאמרנו שהבחינה אחרונה נאבדה מכל פרצוף בעת הזדככותו הוא רק הרשימו דעביות שבה בלבד." ונותר במסך רשימו דעביות בחי"ג ורשימו דהתלבשות דבחי"ד.

בחינה אחרונה דעביות אינה מנחת רשימו.
(איבד- שמבין שאינו יכול למשוך אור רק בעל מנת להשפיע בניגוד למחשבת הבריאה , בכך שהסכים עם האו"מ הבוטש.
כי האו"מ עניינו לקיים מחשבת הבריאה, שהנברא יקבל כל האור. והאו"פ הוא מצד הנברא, לקבל רק בעל מנת להשפיע.)

ב רשימות נשארות במסך אחר הזדככותו/עלית המסך לפה דראש(מלכות דראש)
1 - רשימה/זיכרון מכח התגברות בעביות ד שהיה במסך, לפני הביטוש.
ועתה שאבד ככח התגברות בעביות ד נותר במסך רשימו דעביות דבחי"ג. וכו'
2 - רשימו דהתלבשות, זכרון מהאור שנמשך על עביות דבחי"ד לפני הביטוש.
רשימו מהאור שהתפשט לגוף, ונסתלק עם הזדככות המסך ועליתו לראש.
כי היה לו האו"פ ועכשיו שנסתלק האו"פ מרגיש חסרונו,
הרגש חסרון האור וההשתוקקות למילוי שוב נקרא כלי. ראה אות ד (https://torathahibur.co.il/HakvutzaHamehuberet/index.php?topic=118.msg526#msg526)
אשר התפשטות האור והסתלקותו הוא עושה את הכלי רצוי לתפקידו
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: איל על January 08, 2021, 11:22: תודה רבה נסין על הסיכמומים, אין כמו לימוד מחבר תלמיד חכם.

מג) וההשארה של הרשימו דהתלבשות מהבחינה אחרונה, שנשארה בכל מסך, גרם ליציאת ב' קומות זכר ונקבה, בראשים דכל הפרצופים, החל מע"ב דא"ק וכן בס"ג דא"ק וכן במ"ה וב"ן דא"ק ובכל פרצופי אצילות. כי בפרצוף ע"ב דא"ק, שאין שם במסך אלא רשימו דעביות דבחי"ג, המוציא ע"ס בקומת חכמה, הנה הרשימו דהתלבשות מבחי"ד הנשארת שם במסך, שאינה ראויה כלל לזווג עם אור העליון, משום זכותה כנ"ל, הנה היא נכללת עם העביות דבחי"ג ונעשת לרשימו אחת, ואז קנתה הרשימו דהתלבשות כח להזדווגות עם אור העליון, וע"כ יצא עליה זווג דהכאה עם אור העליון, המוציא ע"ס בקירוב לקומת כתר, והוא מטעם היות בה בחי' התלבשות דבחי"ד. והתכללות זה נקרא התכללות הנקבה בזכר, כי הרשימו דעביות מבחי"ג נק' נקבה, להיותה הנושא לבחי' העביות, והרשימו דהתלבשות דבחי"ד נק' זכר, משום שבא מקומה גבוה ממנה, ומשום שהוא זך מעביות. ולפיכך הגם שהרשימו דזכר בלבד אינו מספיק לזווג דהכאה, אמנם ע"י התכללות הנקבה בו, נעשה גם הוא ראוי לזווג דהכאה.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על January 14, 2021, 18:10: "מג) וההשארה של הרשימו דהתלבשות מהבחינה אחרונה, שנשארה בכל מסך, גרם ליציאת ב' קומות" קומת כתר בקירוב בזיווג על התלבשות ד, וקומת חכמה בזיווג על עביות ג. ונבחנים לקומות "זכר ונקבה, בראשים דכל הפרצופים, החל מע"ב דא"ק וכן בס"ג דא"ק וכן במ"ה וב"ן דא"ק ובכל פרצופי אצילות.
כי בפרצוף ע"ב דא"ק, שאין שם" רשימו דעביות דבחי"ד "במסך אלא רשימו דעביות דבחי"ג, המוציא ע"ס בקומת חכמה, הנה הרשימו דהתלבשות מבחי"ד הנשארת שם במסך, ש" היא ללא עביות ולכן "אינה ראויה כלל לזווג עם אור העליון, משום זכותה כנ"ל, הנה היא נכללת עם העביות דבחי"ג ונעשת לרשימו אחת, ואז קנתה הרשימו דהתלבשות כח להזדווגות" לבקשת קבלת או"י ,על מדרגתה כתר בקירוב "עם אור העליון, וע"כ יצא עליה זווג דהכאה עם אור העליון, המוציא" קומת "ע"ס בקירוב לקומת כתר, והוא מטעם היות בה בחי' התלבשות דבחי"ד. והתכללות זה נקרא התכללות הנקבה בזכר, כי הרשימו דעביות מבחי"ג נק' נקבה, להיותה הנושא לבחי' העביות, והרשימו דהתלבשות דבחי"ד נק' זכר, משום שבא מקומה גבוה ממנה, ומשום שהוא זך מעביות. ולפיכך הגם שהרשימו דזכר בלבד אינו מספיק לזווג דהכאה, אמנם ע"י התכללות הנקבה בו, נעשה גם הוא ראוי לזווג דהכאה."
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על January 14, 2021, 18:29: מד) ואחר" הזיווג על הזכר "זה יש גם התכללות הזכר בנקבה, דהיינו שהרשימו דהתלבשות נכלל בהרשימו דעביות, ואז יוצא זווג דהכאה על קומת הנקבה בלבד, שהוא רק קומת בחי"ג שהיא קומת חכמה הנקרא הוי"ה דע"ב, כנ"ל. והנה הזווג העליון, שהנקבה נכללה בהזכר, נבחן לקומת הזכר, שהיא קומת כתר בקירוב. וזווג התחתון שהזכר נכלל בהנקבה, נבחן לקומת הנקבה, שהיא קומת חכמה בלבדה. אמנם קומת הזכר, מתוך שהעביות שבו אינו מעצמו, אלא ע"י התכללות עם הנקבה, הנה הגם שמספיק ליציאת קומת ע"ס ממטה למעלה הנק' ראש, כנ"ל, עכ"ז אין קומה זו יכולה להתפשט ממעלה למטה לבחינת גוף, שפירושו, התלבשות האורות בכלים, כי זווג דהכאה על עביות הבא מבחינת התכללות, אינו מספיק להתפשט לבחינת כלים, ולפיכך אין בקומת הזכר רק בחינת ראש בלי גוף. וגוף הפרצוף נמשך רק מקומת הנקבה, שיש לה עביות מבחי' עצמית ומשום זה אנו מכנים את הפרצוף רק על קומת הנקבה בלבד, דהיינו בשם פרצוף ע"ב, כי עיקרו של הפרצוף הוא בחינת גוף שלו, שהוא התלבשות האורות בכלים, והוא יוצא רק מקומת הנקבה כמבואר. ע"כ נקרא הפרצוף על שמה.

מפרצוף דע"ב ואילך, ב' זיווגים יוצאים בראש הפרצופים, ב' קומות. קומת זכר. וקומת נקבה.
קומת הזכר היא בקירוב לקומת עליונו, אך אינה מתפשטת לגוף, כי לא נעשה הזיווג על עביות(כח להתגבר ולקבל האור בעל מנת להשפיע, בעביות דעליונו שאיבד בביטוש).
רק קומת הנקבה(עביות ג' אם מדובר בע"ב)מתפשטת לגוף. (כדאי לזכור כי בקומת הנקבה נכלל רשימו דהתלבשות של עליונו.)

{[נמצא פרצוף תחתון נעשה על עביות הנותרת במסך וגם התרשם שאינו יכול להתגבר(איבד) ולקבל בהשפעה בעביות דעליון]}

מהו בקירוב לקומת עליונו ?
אנו לומדים כאן ההשתשלות ממעלה למטה, ואנו רואים שהחיסרון בפרצוף נוצר ע"י הסתלקות האור.
תפיסת המציאות שלנו נמצאת רחוק למטה בהשתלשלות ממעלה למטה, ואנו רוצים ? לעלות בתפיסת המציאות שלנו, ממטה למעלה.
ולכן נשאל מתוך הלימוד מהו בקירוב לקומת עליונו ? ועכשיו נתאפק מאוד ולא נענה מדעתנו, נגדיל את החיסרון, נסבול/נרגיש את הריקנות, חוסר הידיעה.
נהפוך בשאלה ונגדיל אותה נרחיב את הכלי החיסרון.
עד שבעל הסולם יענה. אם בנינו כלי/חסרון אמיתי נראה את התשובה/האור.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: איל על January 19, 2021, 00:55: ציטוט
ולכן נשאל מתוך הלימוד מהו בקירוב לקומת עליונו ? ועכשיו נתאפק מאוד ולא נענה מדעתנו, נגדיל את החיסרון, נסבול/נרגיש את הריקנות, חוסר הידיעה.
נהפוך בשאלה ונגדיל אותה נרחיב את הכלי החיסרון.
עד שבעל הסולם יענה. אם בנינו כלי/חסרון אמיתי נראה את התשובה/האור.

אהבתי!!!

מה) וע"ד שנתבארו ב' הקומות זכר ונקבה בראש דפרצוף ע"ב, ממש על אותו דרך יוצאים ב' הללו גם בראש הס"ג, אלא שם קומת הזכר הוא בקירוב לבחינת חכמה, משום שהוא מהרשימו דהתלבשות דבחי"ג בהתכללות העביות דבחי"ב. וקומת הנקבה היא בקומת בינה דהיינו מהעביות דבחי"ב. וגם כאן נקרא הפרצוף רק על שם קומת הנקבה, משום שהזכר הוא ראש בלי גוף. ועד"ז בפרצוף מ"ה דא"ק, ושם קומת הזכר הוא בקירוב לקומת בינה, המכונה קומת ישסו"ת, להיותו מרשימו דבחי"ב דהתלבשות בהתכללות עביות מבחי"א, וקומת הנקבה היא קומת ז"א לבד, כי היא רק בחי"א דעביות, וגם כאן אין הפרצוף נקרא אלא על שם הנקבה, דהיינו פרצוף מ"ה או פרצוף ו"ק, משום שהזכר הוא ראש בלי גוף. ועד"ז תשכיל בכל הפרצופין.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על January 19, 2021, 18:36: טעמים, נקודות – תגין,ואותיות

מו) אחר שנתבאר הביטוש דאו"מ באו"פ הנוהג אחר התפשטות הפרצוף לבחינת גוף, שבסבתו מזדכך המסך דגוף וכל האורות דגוף מסתלקים, והמסך עם הרשימות הנשארים בו עולים לפה דראש, ומתחדשים שם בזווג דהכאה מחדש, ומוציאים קומה חדשה בשיעור העביות שברשימות, נבאר עתה, ד' מיני אורות טנת"א, הנעשים עם הביטוש דאו"מ ועליות המסך לפה דראש.

"מו) אחר שנתבאר הביטוש דאו"מ באו"פ הנוהג אחר התפשטות הפרצוף לבחינת גוף, שבסבתו מזדכך המסך דגוף" מלכות המסיימת שבטבור "וכל האורות" או"פ המלובש באו"ח "דגוף מסתלקים, והמסך עם הרשימות הנשארים בו עולים לפה דראש" מלכות המזדווגת, "ומתחדשים" הרשימות "שם בזווג דהכאה מחדש, ומוציאים קומה חדשה בשיעור העביות" הנותר "שברשימות, נבאר עתה, ד' מיני אורות טנת"א, הנעשים עם הביטוש דאו"מ ועליות" 4 עליות "המסך לפה דראש."
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על January 19, 2021, 18:38: מז) כי נתבאר שע"י הביטוש דאו"מ במסך דגוף, הוא מזכך למסך מכל עביות דגוף עד שנזדכך ונשתוה למסך דפה דראש, שהשתוות הצורה עם הפה דראש נמצא מיחדהו כבחי' אחת עמו, ונכלל בזווג דהכאה שבו. אמנם נבחן שאין המסך מזדכך בבת אחת, אלא על פי סדר המדרגה, דהיינו מתחילה מבחי"ד לבחי"ג, ואח"כ מבחי"ג לבחי"ב ואח"כ מבחי"ב לבחי"א, ואחר כך מבחי"א לבחינת שורש, עד שנזדכך מכל בחינת עביותו ונעשה זך כמו המסך דפה דראש. והנה אור העליון אינו פוסק מלהאיר אף רגע, והוא מזדווג עם המסך בכל מצב ומצב של הזדככותו, כי אחר שנזדכך מבחי"ד, ונסתלקה כל הקומת כתר הזו והמסך בא לעביות דבחי"ג, הרי אור העליון מזדווג עם המסך על פי העביות דבחי"ג הנשארת בו, ומוציא ע"ס בקומת חכמה, ואחר כך כשנזדכך המסך גם מבחי"ג ונסתלקה גם קומת חכמה, ולא נשאר במסך רק בחי' ב', נמצא אור העליון מזדווג עמו על בחי"ב ומוציא ע"ס בקומת בינה. ואחר כך כשמזדכך גם מבחי"ב ונסתלקה הקומה הזו, ולא נשאר בו רק עביות דבחי"א, הנה אור העליון מזדווג עם המסך על עביות דבחי"א הנשארת בו, ומוציא קומת ע"ס בקומת הז"א. וכשנזדכך גם מעביות דבחי"א וקומת הז"א מסתלקת, ולא נשאר בו אלא שורש העביות, מזדווג אור העליון גם על העביות דשורש הנשארת במסך, ומוציא ע"ס בקומת המלכות. וכשנזדכך המסך גם מעביות דשורש וגם קומת המלכות נסתלקה משם, כי לא נשאר במסך עוד שום עביות דגוף, הנה אז נבחן שהמסך ורשימותיו עלו ונתחברו עם המסך דראש ונכלל שם בזווג דהכאה, ויוצאים עליו ע"ס חדשות, הנקראות בן ותולדה לפרצוף הראשון. והנה נתבאר, שענין הביטוש דאו"מ באו"פ המזכך למסך דגוף של הפרצוף הא' דא"ק, ומעלהו לפה דראש שלו, שעי"ז נולד ויוצא פרצוף שני ע"ב דא"ק, אין זה נעשה בבת אחת, אלא על סדר המדרגה, אשר אור עליון מזדווג עמו בכל מצב ומצב מהד' מדרגות שהולך ובא עליהם במשך זמן הזדככותו, עד שנשתווה לפה דראש. ועד"ז שנתבאר יציאת ד' קומות במשך זמן הזדככות הגוף דפרצוף א' לצורך ע"ב, כן יוצאות ג' קומות במשך זמן הזדככות המסך דגוף דפרצוף ע"ב, בעת אצילותו לפרצוף ס"ג, וכן בכל המדרגות. כי זה הכלל, אין המסך מזדכך בבת אחת אלא בסדר המדרגה, ואור העליון שאינו פוסק להתפשט לתחתון, נמצא מזדווג עמו בכל מדרגה ומדרגה שבדרך זיכוכו.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על January 19, 2021, 19:06: מדבר על מסך דמלכות המסיימת/דגוף/דטבור שעם הביטוש עלה/הזדכך בדרכו ב 4 זיכוכים עד להשוואת צורתו למסך פה דראש/מלכות המזדווגת.
ורק בגמר ד' שלבי הזדככות המסך והשוואת צורתו למסך שבפה דראש יצא עליו פרצוף תחתון הנחשב לבן ותולדה לעליונו כמובא באות לה (https://torathahibur.co.il/HakvutzaHamehuberet/index.php?topic=118.msg631#msg631)

"מז) כי נתבאר שע"י הביטוש דאו"מ במסך דגוף, הוא מזכך למסך מכל עביות דגוף עד שנזדכך ונשתוה למסך דפה דראש, שהשתוות הצורה עם הפה דראש נמצא מיחדהו כבחי' אחת עמו, ונכלל בזווג דהכאה שבו. אמנם נבחן שאין המסך" דגוף/דטבור "מזדכך בבת אחת, אלא" ב 4 הזדככויות "על פי סדר המדרגה, דהיינו מתחילה מבחי"ד לבחי"ג, ואח"כ מבחי"ג לבחי"ב ואח"כ מבחי"ב לבחי"א, ואחר כך מבחי"א לבחינת שורש, עד שנזדכך מכל בחינת עביותו ונעשה זך כמו המסך דפה דראש. והנה אור העליון אינו פוסק מלהאיר אף רגע, והוא מזדווג עם המסך בכל מצב" בחי"ג/ב/א/ש "ומצב של" שינוי בעביות המסך בדרך "הזדככותו, כי אחר שנזדכך מבחי"ד, ונסתלקה כל הקומת" או"י שהיתה בכלי "כתר" דאו"ח "הזו והמסך בא לעביות דבחי"ג, הרי אור העליון מזדווג עם המסך על פי העביות דבחי"ג הנשארת בו, ומוציא ע"ס בקומת חכמה, ואחר כך כשנזדכך המסך גם מבחי"ג ונסתלקה גם קומת" או"י שהיתה בכלי "חכמה" דאו"ח, "ולא נשאר במסך רק בחי' ב', נמצא אור העליון מזדווג עמו על בחי"ב ומוציא ע"ס בקומת בינה ואחר כך כשמזדכך גם מבחי"ב ונסתלקה הקומה" או"י שהיתה בכלי בינה דאו"ח " הזו, ולא נשאר בו רק עביות דבחי"א, הנה אור העליון מזדווג עם המסך על עביות דבחי"א הנשארת בו, ומוציא קומת ע"ס בקומת הז"א. וכשנזדכך גם מעביות דבחי"א וקומת" או"י שהיתה בכלי "הז"א" דאו"ח "מסתלקת, ולא נשאר בו אלא שורש העביות, מזדווג אור העליון גם על העביות דשורש הנשארת במסך, ומוציא ע"ס בקומת המלכות. וכשנזדכך המסך גם מעביות דשורש וגם קומת" או"י שהיתה בכלי "המלכות" דאו"ח "נסתלקה משם, כי לא נשאר במסך עוד שום עביות דגוף, הנה אז נבחן שהמסך ורשימותיו עלו ונתחברו עם המסך דראש ונכלל שם בזווג דהכאה," ורק עתה "ויוצאים עליו ע"ס חדשות, הנקראות בן ותולדה לפרצוף הראשון (https://torathahibur.co.il/HakvutzaHamehuberet/index.php?topic=118.msg631#msg631). והנה נתבאר, שענין הביטוש דאו"מ באו"פ המזכך למסך דגוף של הפרצוף הא' דא"ק, ומעלהו לפה דראש שלו, שעי"ז נולד ויוצא פרצוף שני ע"ב דא"ק, אין זה נעשה בבת אחת, אלא על סדר המדרגה, אשר אור עליון מזדווג עמו בכל מצב ומצב מהד' מדרגות שהולך ובא עליהם במשך זמן הזדככותו, עד שנשתווה לפה דראש. ועד"ז שנתבאר יציאת ד' קומות במשך זמן הזדככות הגוף דפרצוף א' לצורך ע"ב, כן יוצאות ג' קומות" ביחס לע"ב(ביחס לעצמו ד קומות) "במשך זמן הזדככות המסך דגוף דפרצוף ע"ב, בעת אצילותו לפרצוף ס"ג, וכן בכל המדרגות. כי זה הכלל, אין המסך מזדכך בבת אחת אלא בסדר המדרגה, ואור העליון שאינו פוסק להתפשט לתחתון, נמצא מזדווג עמו בכל מדרגה ומדרגה שבדרך זיכוכו."

"כי זה הכלל, אין המסך מזדכך בבת אחת אלא בסדר המדרגה" אי אפשר שלא יהיו ד הבחינות בכל פרט שבמציאות.
"ו) ואלו ד' ההבחנות הנ"ל ה"ס עשר ספירות הנבחנות בכל נאצל וכל נברא, הן בכלל כולו שהן ד' העולמות, והן בפרט קטן ביותר שבמציאות" (https://torathahibur.co.il/HakvutzaHamehuberet/index.php?topic=118.msg631#msg631)

ויתבאר שהמדרגות אלו היוצאות בזמן ההזדככות נקראות פרצוף נקודות.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: איל על January 23, 2021, 22:02: מח) אמנם אלו הקומות שיוצאות על המסך במשך זמן הזדככותו ע"פ סדר המדרגה אינן נחשבות להתפשטות מדרגות אמיתיות, כמו הקומה הראשונה שיצאה מטרם התחלת הזדככות, אלא שהן נחשבות לבחינות נקודות, ומכונות בשם או"ח ודין, כי כח הדין של הסתלקות האורות כבר מעורב בהם. כי בפרצוף הא', הנה תיכף כשהביטוש התחיל לפעול וזיכך את המסך דגוף מבחי"ד, הנה נחשב כאלו כבר נזדכך כולו, כי אין מקצת ברוחני, וכיון שהתחיל להזדכך כבר מוכרח להזדכך כולו, אלא מתוך שמדרך המסך להזדכך על סדר המדרגה, יש שהות לאור העליון להזדווג עמו, בכל מדרגה של עביות שהמסך מקבל במשך זמן הזדככותו, עד שמזדכך כולו, כנ"ל, וע"כ אלו הקומות היוצאות במשך זמן הסתלקותו, כח ההסתלקות מעורב בהן, ונחשבות רק לבחינות נקודות ואו"ח ודין. ולפיכך אנו מבחינים בכל פרצוף ב' מיני קומות בשם: טעמים ונקודות. כי הע"ס דגוף שיצאו בראשונה בכל פרצוף, נק' בשם טעמים, ואותן הקומות היוצאות בפרצוף בדרך זיכוכו, דהיינו אחר שכבר התחיל המסך להזדכך עד שמגיע לפה דראש, כנ"ל, הן נקראות בשם נקודות.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על January 27, 2021, 16:06: "מח) אמנם אלו הקומות שיוצאות על המסך במשך זמן הזדככותו ע"פ סדר המדרגה אינן נחשבות להתפשטות מדרגות אמיתיות" קבלת האור בקדושה, "כמו הקומה הראשונה שיצאה מטרם התחלת הזדככות, אלא שהן נחשבות לבחינות נקודות, ומכונות בשם או"ח ודין, כי כח הדין" צמצום א' "של הסתלקות האורות" אובדן כח ההתגברות "כבר מעורב בהם. כי בפרצוף הא', הנה תיכף כשהביטוש התחיל לפעול וזיכך" (הבין שאין בכוחו לפעול בניגוד למחשבת הבריאה)אובדן כח ההתגברות "את המסך דגוף מבחי"ד, הנה נחשב כאלו כבר נזדכך כולו, כי אין מקצת ברוחני, וכיון שהתחיל להזדכך" בבחי"ד מחיוב להזדכך מכל עביות ד' שב ד, ג' שב ד' וכו' "כבר מוכרח להזדכך כולו, אלא מתוך שמדרך המסך להזדכך על סדר המדרגה" כאמור באות מז' בכל פרט שבמציאות יהיו בו ד' בחינות, "יש שהות לאור העליון להזדווג עמו, בכל מדרגה של עביות שהמסך מקבל במשך זמן הזדככותו, עד שמזדכך כולו, כנ"ל, וע"כ אלו הקומות היוצאות במשך זמן הסתלקותו, כח ההסתלקות" האו"פ "מעורב בהן, ונחשבות רק לבחינות נקודות ואו"ח ודין. ולפיכך אנו מבחינים בכל פרצוף ב' מיני קומות בשם: טעמים ונקודות. כי הע"ס דגוף שיצאו בראשונה בכל פרצוף, נק' בשם טעמים, ואותן הקומות היוצאות בפרצוף בדרך זיכוכו, דהיינו אחר שכבר התחיל המסך להזדכך עד שמגיע לפה דראש, כנ"ל, הן נקראות בשם נקודות."

הע"ס דגוף שיצאו בראשונה בכל פרצוף, נק' בשם טעמים.
הקומות היוצאות בפרצוף בדרך זיכוכו, דהיינו אחר שכבר התחיל המסך להזדכך עד שמגיע לפה דראש, כנ"ל, הן נקראות בשם נקודות.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על January 27, 2021, 16:10: (https://i.ibb.co/GkWqJcc/image.jpg) (https://ibb.co/rMxVt44)
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: איל על January 29, 2021, 00:47: תודה על התרשים המושקע, שנלמד להבין את פנימיות הדברים, אמן.
thb-pray2
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על January 30, 2021, 14:19: אכן כדברך, פנימיות הדברים/משמעות המושגים, כפי שבעל הסולם פרט בהרחבה למשל ד' בחינות הנודעות, ויש שמכנה אותם בשם האור העליון, או ד' בחינות דאו"י, או התפשטות א"ס לעשות כלים ויש לזכור הכלל "מה שלא נשיג לא נדעהו בשם"
והינה הרב נותן ב ד' הבחינות, הוראות שמות נוספים, ומהכלל האמור אפשר שנסיק, שבכל שם ישנה השגה/צורה אחרת, והשגנו שאלות, כאמור אם נתגבר שלא לענות מדעתינו נשיג כלי/חסרון/רצון להבנת המושג מדעתו של בעל הסולם, שיוי צורת מחשבותינו למחשבת הבריאה.
כמו תוכנה שתפעל בנו, בנוסף לתכונת הרצל"ק הפועלת בנו.
כך בכל המושגים שלמדנו ונלמד עוד.
לכן ניזהר, לקחת מהשרטוט רק המועיל לנו, כי שכלינו עדיין מוגבל בעיקר לאחיזת הרצל"ק, להלביש צורה מוכרת לנו על כל צורה/תמונה חדשה, כי לא יכול להיות בתכונת הרצל"ק להסכים ללכת בדרך, אני לא מבין מדעתי שלי, ועל כך נאמר "רָאִיתָ אִישׁ חָכָם בְּעֵינָיו תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּנּו"ּ (משלי כו).
הרי למדנו ב ד' הבחינות הוראת המילה חכמה, לפי צורת המחשבה הנוספת.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על January 30, 2021, 15:43: מט) ואלו הרשימות הנשארות למטה בגוף אחר הסתלקות האורות דטעמים, נקראות בשם תגין. ואלו הרשימות הנשארות מקומות הנקודות נקראות בשם אותיות שהם כלים. והתגין שהם הרשימות מהאורות דטעמים הם חופפים על האותיות והכלים, ומקיימים אותם. ונתבאר ד' מיני אורות הנק' טעמים נקודות תגין ואותיות. אשר הקומה הראשונה היוצאת בכל פרצוף, מה"פ הנקראים: גלגלתא, ע"ב, ס"ג, מ"ה, וב"ן, נק' בשם טעמים, וקומות היוצאות בכל פרצוף אחר שכבר התחיל להזדכך, עד שמזדכך כולו, נקראות בשם נקודות, והרשימות הנשארות מהאורות דטעמים שבכל קומה אחר הסתלקותם, נק' בשם תגין, והרשימות, הנשארות מהאורות של קומות הנקודות אחר הסתלקותם נק' בשם אותיות או כלים. ותזכור זה בכל ה"פ הנק', גלגלתא, ע"ב, ס"ג, מ"ה, וב"ן, כי בכולם יש הזדככות, ובכולם יש אלו ד' מיני אורות.

למדנו, באות לט' (https://torathahibur.co.il/HakvutzaHamehuberet/index.php?topic=118.msg660#msg660) על רשימות הנשארות במסך. וכאן מוסיף שיש גם רשימות הנשארות בגוף.
תגין – רשימות, מהסתלקות האורות דטעמים.
אותיות - רשימות, מהאורות של קומות הנקודות.

טעמים נקודות תגין ואותיות – טנת"א
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: איל על February 01, 2021, 03:26: ענין רת"ס שבכל פרצוף וסדר התלבשות הפרצופין זב"ז

נ) הנה כבר ידעת את ההבחן, שיש ב' מיני מלכיות בכל פרצוף, שהם, מלכות המזדווגת ומלכות המסיימת. והנה מהמסך שבמלכות המזדווגת יוצאות ע"ס דאו"ח ממנה ולמעלה, המלבישות לע"ס דאור העליון, שהם נק' ע"ס דראש, כלומר, שרשים לבד. ומשם ולמטה מתפשטות הע"ס דגוף הפרצוף, דהיינו בבחינות התלבשות האורות בכלים גמורים. ואלו הע"ס דגוף מתחלקות לב' בחי' של ע"ס, הנק' ע"ס דתוך וע"ס דסוף. שהע"ס דתוך מקומן מפה עד הטבור, ששם מקום התלבשות של האורות בכלים. והע"ס דסיום וסוף הפרצוף, מקומן מטבורו ולמטה עד סיום רגליו, שפירושן, אשר המלכות מסיימת לכל ספירה וספירה עד שמגיעה לבחינתה עצמה שאינה ראויה לקבל שום אור, וע"כ נפסק שם הפרצוף. ובחינת הפסק זה מכונה סיום אצבעות רגלין של הפרצוף, שמשם ולמטה חלל פנוי וריקן בלי אור.

ותדע, שב' מיני ע"ס הללו נמשכים מהע"ס דשרשים הנק' ראש. כי שניהם נכללים במלכות המזדווגת כי יש שם כח הלבשה, שהוא האו"ח העולה ומלביש לאור העליון. גם יש שם כח העיכוב של המסך על המלכות, שלא תקבל האור, שעי"ז נעשה הזווג דהכאה המעלה אור חוזר. וב' כחות הללו המה בראש רק שרשים בעלמא, אלא כשמתפשטים מלמעלה למטה, הנה כח הא' שהוא כח ההלבשה, יוצא לפועל בע"ס דתוך שמפה ולמטה עד הטבור. וכח הב' שהוא כח העיכוב על המלכות מלקבל אור, יוצא לפועל בע"ס דסוף וסיום שמטבור ולמטה עד סיום אצבעות רגלין. וב' מיני ע"ס הללו נק' תמיד חג"ת נהי"מ. שהע"ס דתוך שמפה עד הטבור נק' כולן בשם חג"ת, והע"ס דסוף שמטבור ולמטה נק' כולן בשם נהי"מ, וזכור זה.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על February 01, 2023, 14:40: נ) הנה כבר ידעת את ההבחן, שיש ב' מיני מלכיות בכל פרצוף, שהם, מלכות המזדווגת" מסך/ פה דראש "ומלכות המסיימת." מסך דגוף/טבור "והנה מהמסך שבמלכות המזדווגת יוצאות ע"ס דאו"ח ממנה ולמעלה," דוחה קבלת האור בכלי קבלה לעצמו, ובכך "המלבישות לע"ס דאור העליון, שהם נק' ע"ס דראש, כלומר, שרשים לבד. ומשם ולמטה מתפשטות הע"ס דגוף הפרצוף, דהיינו בבחינות התלבשות האורות בכלים גמורים." כלים גמורים, ביחס לכלים דראש "ואלו הע"ס דגוף מתחלקות לב' בחי'" כלים שונים העושים ב' הבחנים באור "של ע"ס, הנק' ע"ס דתוך וע"ס דסוף. שהע"ס דתוך מקומן מפה עד הטבור" עד כאן טוב האור(חג"ת, כליי השפעה), "ששם" בתוך, חג"ת "מקום התלבשות של האורות בכלים. והע"ס דסיום וסוף הפרצוף, מקומן מטבורו ולמטה עד סיום רגליו, שפירושן, אשר המלכות מסיימת לכל ספירה וספירה עד שמגיעה לבחינתה עצמה שאינה ראויה לקבל שום אור," כמתוכנן בראש "וע"כ נפסק שם הפרצוף. ובחינת הפסק זה מכונה סיום אצבעות רגלין של הפרצוף, שמשם ולמטה חלל פנוי וריקן בלי אור.
ותדע, שב' מיני ע"ס הללו" תוך וסוף "נמשכים מהע"ס דשרשים הנק' ראש. כי שניהם נכללים במלכות המזדווגת כי יש שם כח הלבשה, שהוא האו"ח העולה ומלביש לאור העליון. גם יש שם כח העיכוב של המסך על המלכות, שלא תקבל האור, שעי"ז נעשה הזווג דהכאה המעלה אור חוזר. וב' כחות הללו המה בראש רק שרשים בעלמא," תכנון/מחשבה "אלא כשמתפשטים מלמעלה למטה," לגוף/יוצא לפועל על רצונו לקבל בהשפעה "הנה כח הא' שהוא כח ההלבשה, יוצא לפועל בע"ס דתוך שמפה ולמטה עד הטבור." עד כאן אני יכול לקבל רק להשפיע "וכח הב' שהוא כח העיכוב על המלכות מלקבל אור," אני לא מקבל האור בכלי קבלה לעצמי, אלה רק כדי להשפיע לזולת "יוצא לפועל בע"ס דסוף וסיום שמטבור ולמטה עד סיום אצבעות רגלין. וב' מיני ע"ס הללו נק' תמיד חג"ת נהי"מ. שהע"ס דתוך שמפה עד הטבור נק' כולן בשם חג"ת, והע"ס דסוף שמטבור ולמטה נק' כולן בשם נהי"מ, וזכור זה."

ע"ס דראש, כלומר, שרשים לבד.- (שמחשב איך יכול להיות רק בהשפעה)נראה לענ"ד ולצורך ההבנה שאפשר לפרש שורשים כזרע, למשל כמביט בזרע של עץ ורואה את כל העץ כפי שייצא לפועל אח"כ. ואם זאת בשפת הענפים בחרו המקובלים במילה שורשים לדעתי מצד סיבה/גורם לפרצוף דקדושה.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על February 02, 2023, 14:40: נא) עוד יש לדעת, כי ענין הצמצום לא היה אלא על אור החכמה, שהכלי שלו הוא הרצון לקבל הנגמר בבחי"ד, שבה נעשה הצמצום והמסך, אבל על אור דחסדים לא היה שום צמצום כלל, כי הכלי שלו הוא הרצון להשפיע, שאין בו שום עביות ושינוי הצורה מהמאציל, ואינו צריך לשום תיקונים. ועכ"ז לפי שבע"ס דאור העליון נמצאים אלו ב' האורות, חכמה וחסדים, מקושרים יחדיו בלי שום הפרש ביניהם, להיותם אור אחד המתפשט לפי תכונתו, לפיכך כשבאים בהתלבשות בכלים, אחר הצמצום, הנה גם אור דחסדים נפסק על המלכות, אעפ"י שעליו לא נעשה צמצום. כי אם היה אור דחסדים מתפשט במקום שאין אור החכמה יכול להתפשט שם אף משהו, דהיינו במלכות המסיימת, היתה נעשת שבירה באור העליון, כי האור דחסדים היה מוכרח להפרד לגמרי מאור החכמה, ולפיכך נעשת מלכות המסיימת לבחינת חלל פנוי וריקן לגמרי, ואפי' מאור דחסדים.

"נא) עוד יש לדעת, כי ענין הצמצום לא היה אלא" רק "על אור החכמה, שהכלי שלו הוא הרצון לקבל הנגמר בבחי"ד, שבה נעשה הצמצום והמסך, אבל על אור דחסדים לא היה שום צמצום כלל, כי הכלי שלו הוא הרצון להשפיע, שאין בו שום עביות" הגורם לפירוד "ושינוי הצורה מהמאציל, ואינו צריך לשום תיקונים ועכ"ז" ועם כל זה "לפי שבע"ס דאור העליון נמצאים אלו ב' האורות, חכמה וחסדים, מקושרים יחדיו בלי שום הפרש ביניהם, להיותם אור אחד המתפשט לפי תכונתו" להוציא לפועל מחשבת הבריאה, להנות לנבראיו ", לפיכך כשבאים" האורות "בהתלבשות בכלים, אחר הצמצום, הנה גם אור דחסדים נפסק על המלכות, אעפ"י שעליו לא נעשה צמצום. כי אם היה אור דחסדים מתפשט במקום שאין אור החכמה יכול להתפשט שם אף משהו, דהיינו במלכות המסיימת, היתה נעשת שבירה באור העליון, כי האור דחסדים היה מוכרח להפרד לגמרי מאור החכמה, ולפיכך נעשת מלכות המסיימת לבחינת חלל פנוי וריקן לגמרי, ואפי' מאור דחסדים."

"היתה נעשת שבירה באור העליון, כי האור דחסדים היה מוכרח להפרד לגמרי מאור החכמה" מצד מחשבת הבריאה לתיקון הרצל"ק לעצמו, נדרש אדם להיות כלול מרצל"ק, ומחסדים הם רצון להשפעה כדי שיוכל האדם לרצות מעצמו לתקן. כמובא בזוהר הסולם דברים באדרא זוטא אות מג' אין הקב״ה בא בטרוניא, שפירושו בשליטת זרוע וכח, כך מפרש בעל הסולם. ובמילים פשוטות, אין כפייה ברוחניים.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: איל על February 13, 2023, 21:21: נב) ועם זה תבין תוכנם של הע"ס דסוף הפרצוף שמטבור ולמטה, כי אי אפשר כלל לומר שהן רק בחי' אור החסדים בלי חכמה כלל, כי אין האור דחסדים נפרד לעולם לגמרי מאור החכמה, אלא שיש בהן בהכרח הארה מועטת גם מאור החכמה, ותדע שהארה מועטת הזו אנו מכנים תמיד בשם ו"ק בלי ראש. והנה נתבארו ג' בחי' הע"ס שבפרצוף, הנק' ראש תוך סוף.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על February 15, 2023, 16:55: "נב) ועם זה" שאי אפשר שיהיה פרוד בן חסדים וחכמה "תבין תוכנם של הע"ס דסוף הפרצוף שמטבור ולמטה, כי אי אפשר כלל לומר שהן רק בחי' אור החסדים בלי חכמה כלל, כי אין האור דחסדים נפרד לעולם לגמרי מאור החכמה, אלא שיש בהן בהכרח הארה מועטת" ראו הגדרת בחי"ג בד' בחינות דאו"י "גם מאור החכמה, ותדע שהארה מועטת הזו אנו מכנים תמיד בשם ו"ק" ו קצוות חג"ת נה"י הם ז"א" בלי ראש." בלי ג"ר-ג' ראשונות כתר חכמה בינה "והנה נתבארו ג' בחי' הע"ס שבפרצוף, הנק' ראש תוך סוף."

נרחיב ההבנה מפתיחה לפרוש הסולם אות
"ג) ואע"פ שאנו מונים עשר ספירות, אין בהן יותר מה' בחינות, שהן נקראות כתר חכמה בינה ת"ת מלכות, שתכנן מבואר היטב בפתיחה לחכמת הקבלה מתחילתה עד אות ז', עש"ה כי אין להכפיל כאן האריכות ההיא, אבל הן יסודות החכמה. ומה שאנו מונים עשר ספירות, הוא מפני שספירת התפארת כוללת שש ספירות הנקראות, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד. וע"כ הן עשר. וטעם הדברים עיין בהקדמת ספר הזהר במראות הסולם (בדף ה'). ואלו חמש בחינות כח"ב תו"מ נבחנות בכל נאצל ובכל נברא, הן בכלל העולמות כולם, שהם ה' עולמות הנקראים, אדם קדמון, אצילות, בריאה, יצירה, עשיה. שהם כנגד ה' הבחינות כח"ב תו"מ. והן בפרט היותר קטן שבמציאות, אנו מבחינים בו, שהראש הוא כתר, ומראשו עד החזה הוא חכמה, ומחזה עד הטבור הוא בינה, ומטבור ולמטה הוא תפארת ומלכות. וענינם של ה' עולמות מבואר בפלחה"ק (מאות ו' עד אות יוד, ע"ש).

למה תפארת כולל חג"ת נה"י
ד) כשיצאו ה' הבחינות, כח"ב תו"מ, נכללו זה מזה, שכל אחת מהן היתה כלולה מכח"ב תו"מ. אמנם בספירת התפארת, ירדו קומות הספירות מבחינת ג"ר, לפיכך נשתנו שמותיהן דכח"ב תו"מ הכלולים בה, לחג"ת נ"ה, והיסוד הכוללם. לפיכך מה שאנו אומרים שתפארת כוללת שש ספירות, אין זה מחמת מעלתה על ג' הספירות הראשונות, אלא להיפך, שמחמת הגרעון שבה מאור הג"ר, קבלו ה' בחינות כח"ב תו"מ שבה, שמות אחרים, שהם חג"ת נ"ה. באפן, שחסד הוא כתר, וגבורה היא חכמה, ותפארת היא בינה, ונצח הוא תפארת, והוד הוא מלכות. ונוספה עליהן ספירת היסוד, שאינו בחינה נוספת על ה' בחינות, אלא הוא בחינת כולל בלבד, שכולל בתוכו כל ה"ס חג"ת נ"ה. והן נקראות תמיד ו"ק, שהוא ראשי תיבות ו' קצוות, שהן שש הספירות חג"ת נה"י אלו. וכיון שירידה זו דה' בחינות לחג"ת נה"י, לא נעשית אלא בז"א, ע"כ אנו מיחסים רק לז"א את ה' הבחינות שנשתנו."
נמצא שחסד בחינת כתר בגוף. גבורה בחינת חכמה בגוף. תפארת בחינת בינה בגוף. נצח בחינת ז"א בגוף. הוד בחינת מלכות בגוף. ויסוד הוא בחינה כוללת כל הו"ק.

רצוי לקרוא שוב אות נ' "והע"ס דסיום וסוף הפרצוף, מקומן מטבורו ולמטה עד סיום רגליו, שפירושן, אשר המלכות מסיימת לכל ספירה וספירה עד שמגיעה לבחינתה עצמה שאינה ראויה לקבל שום אור"

כדאי גם להבחין שב ד' בחינות דאו"י יוצאת בחי"ג(היא תפארת/ז"א)מבחי"ב היא בינה, ואף כאן יוצא פרצוף מ"ה מפרצוף ס"ג הוא בינה דא"ק.
גם בחי"ג באו"י מוגדרת כרובו חסדים ומיעוטו חכמה, וכאן חסדים בהארת חכמה ו"ק דחכמה הם מיעוט החכמה.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: איל על February 16, 2023, 02:17: נג) ועתה נבאר ענין סדר הלבשת הפרצופין, גלגלתא ע"ב וס"ג דא"ק, זה לזה. וזה ידעת כי כל תחתון יוצא ממסך דגוף דעליון, אחר שנזדכך ונעשה בהשואת הצורה אל המלכות והמסך שבראש, כי אז נכלל במסך שבראש בזווג דהכאה שבו, כנ"ל. ואחר שנעשה עליו הזווג דהכאה בב' הרשימות עביות והתלבשות הנשאר במסך דגוף, הנה הוכרה העביות שבו שהיא מבחינת עביות דגוף, וע"י הכר ההוא נבחן לנו, שהקומה יוצאת מבחינת ראש דפרצוף הא' דא"ק, ויורדת ומלבשת לבחי' הגוף שלו, דהיינו במקום שורשה, כי ממסך דגוף היא. ובאמת היה צריך לירד המסך עם המלכות המזדווגת של הפרצוף החדש, למקום הטבור דפרצוף הא', כי שם מתחיל המסך דגוף עם מלכות המסיימת של פרצוף הא' שמשם שורש הפרצוף החדש ואחיזתו. אלא מתוך שהבחינה האחרונה דעביות נאבדה מהמסך בסבת הביטוש דאו"מ באו"פ, (כנ"ל באות מ') ולא נשאר במסך זולת בחי"ג דעביות, אשר בחי"ג הזאת דעביות נק' חזה, ולפיכך אין למסך ומלכות המזדווגת דפרצוף החדש, שום אחיזה ושורש בטבור דעליון, אלא רק בחזה שלו, והוא דבוק שם כענף בשורשו.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על February 17, 2023, 13:07: אנו לפני לימוד צ"ב-צמצום ב' המאפשר יציאת אדם בו רצונות קבלה והשפעה, לכן חוזר וממעמיק בסדרי תהליך ירידת העולמות ההכרחים כבסיס להמשך.
בשלב זה נדרש רק לחזור להתיגע בהכרת המושגים, כלומד אותיות, ולחכות שיתחברו למילים ומשפטים, ולא לנסות לתת מובנים מרצונו שלו.
כלומר הקושי אינו שכלי, נדרשת רק סב סבל סבלנות - היכולת לסבול.

נד) ולפיכך נמצא, שהמסך דפרצוף החדש יורד למקום החזה דפרצוף הא', ומוציא שם, ע"י זווג דהכאה עם אור העליון, ע"ס דראש ממנו ולמעלה, עד הפה דעליון, שהוא המלכות דראש דפרצוף הא'. אבל את הע"ס דראש של פרצוף העליון אין התחתון יכול להלביש אף משהו, להיותו רק מבחינת מסך דגוף של העליון כנ"ל. ואח"כ מוציא ע"ס ממעלה למטה הנק' ע"ס דגוף בתוך וסוף של התחתון, ומקומן מחזה דפרצוף העליון ולמטה עד הטבור שלו בלבד, כי מטבור ולמטה הוא מקום הע"ס דסיום של העליון, שהיא בחי"ד, ואין להתחתון אחיזה בבחינה אחרונה של העליון, כי נאבדה ממנו בעת הזדככותו (כנ"ל באות מ'). וע"כ פרצוף התחתון ההוא הנק' פרצוף החכמה דא"ק או פרצוף ע"ב דא"ק, מוכרח להסתיים למעלה מטבור של פרצוף הא' דא"ק. ונתבאר היטב, שכל רת"ס דפרצוף ע"ב דא"ק, שהוא התחתון דפרצוף הא' דא"ק, המה עומדים ממקום שמתחת הפה דפרצוף הא' עד מקום הטבור שלו, באופן, שהחזה דפרצוף הא' הוא מקום פה דראש של פרצוף ע"ב, דהיינו מלכות המזדווגת, והטבור דפרצוף הא' הוא מקום סיום רגלין דפרצוף ע"ב, דהיינו מלכות המסיימת.

נה) וכמו שנתבאר בסדר יציאת פרצוף ע"ב מפרצוף הא' דא"ק, כן הוא בכל הפרצופין עד סוף עולם העשיה, שכל תחתון יוצא ממסך דגוף דעליון שלו, אחר שנזדכך ונכלל במסך דמלכות דראש דעליון בזווג דהכאה אשר שם, ואח"ז יורד משם למקום אחיזתו בגוף דעליון, ומוציא גם במקומו ע"י זווג דהכאה עם אור העליון את הע"ס דראש ממטה למעלה, וגם מתפשט ממעלה למטה לע"ס דגוף בתוך וסוף ע"ד שנתבאר בפרצוף ע"ב דא"ק, בטעמו ונימוקו. אלא בענין סיום הפרצוף יש חילוקים כמ"ש במקומו.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על February 17, 2023, 13:11: "חזה" עדיף לפרש במילות בעל הסולם, באות ט' בפתיחה לפירוש הסולם, ונזכה גם בהצצה להמשך הלימוד, ובחזרה נוספת. על ראש תוך סוף. החל מאות ו' בפתיחה לפירוש הסולם.

ראש תוך סוף. פה טבור סיום רגלין
ו) ומפאת הכלים החדשים דאור חוזר, נבחן בכל פרצוף ג' חלקים, המכונים, ראש, תוך, סוף. כי נתבאר, שמכח המסך המעכב את ביאת האור אל המלכות נעשה זווג דהכאה עם האור, ויצאו ע"ס דאו"ח והלבישו את ע"ס דאור ישר שבאור העליון. ואלו ע"ס דאו"י ואו"ח, נקראות עשר ספירות דראש. אמנם ע"ס דאו"ח אלה היוצאות מן המסך ולמעלה ומלבישות לע"ס דאור ישר, אינן עוד כלים אמיתיים, כי השם כלי מורה על בחינת עובי שבו, דהיינו כח הדין שיש במסך, המעכב על התלבשות האור במלכות. ויש כלל, שאין כח הדין פועל, אלא ממקום מציאות הדין ולמטה, ולא ממקום מציאות הדין ולמעלה. ומתוך שע"ס דאו"ח יצאו ממסך ולמעלה, כנ"ל, ע"כ אין כח הדין ניכר באו"ח, ואינו ראוי להיות כלי. ולפיכך מכונות ע"ס דאו"ח בשם, ראש. שפירושו שורש לכלים, ולא כלים ממש. והמלכות שבה נתתקן המסך לזווג דהכאה, נקראת משום זה פה. ונרמז בזה, כמו שבפה גשמי, יוצאות האותיות בדרך זווג דהכאה של ה' מוצאות הפה, אף הפה הרוחני, יש בו זווג דהכאה להוציא ע"ס דאור חוזר, שהן ה' בחינות כח"ב תו"מ. כנ"ל. שהם הכלים לע"ס דאור ישר, וכלים נקראים אותיות. והנה נתבארו ע"ס דראש.

ז) ולפיכך, הוצרכו ע"ס דאו"י וע"ס דאו"ח להתפשט ממסך ולמטה, שאז נעשו ע"ס דאו"ח לבחינת כלים המקבלים ומלבישים על ע"ס דאור ישר, כי עתה כבר המסך ממעל ע"ס דאו"ח, וע"כ שולט העובי שבו על ע"ס דאו"ח, שבזה נעשו כלים. וע"ס אלו, שהם כלים ממשיים, מכונים בשם תוך וגוף, כלומר שהם תוך תוכו, וברו, וגופו של הפרצוף. והמלכות של התוך, מכונה טבור. שהוא מלשון, טבור הארץ, שפירושו מרכז ואמצע, שמורה שהמלכות דתוך, היא המלכות המרכזית, שמהאור החוזר שלה נעשו הכלים הממשיים של הגוף. ועוד אפשר לומר, שטבור, הוא מאותיות טוב-אור, להורות שעד שם האור טוב, להיותו מלובש בכלים הראויים לקבלו. והנה נתבארו ע"ס דתוך עד הטבור.

ח) והנה מצאנו במלכות של ראש, ב' בחינות:
א) בחינת מלכות המסיימת, דהיינו מה שהמסך מעכב על האור העליון שלא יתלבש בכלי מלכות.
ב) בחינת מלכות המזדווגת, כי לולא הזדווג האור העליון עם המסך בסוד הזווג דהכאה, המעלה או"ח להלביש האור העליון, לא היו כלי קבלה לאור העליון, ולא היה שום אור במציאות, כי אין אור בלי כלי כנ"ל. ובמלכות של ראש נמצאות אלו ב' בחינות רק בבחינת ב' שורשים, שמלכות המסיימת, היא שורש למלכות המסיימת את המדרגה. ומלכות המזדווגת, היא שורש להתלבשות אור בכלים. ושתי פעולות אלה, נתגלו ונעשו בגוף הפרצוף, שמפה עד הטבור, שהמלכות המזדווגת, מראה שם כחה, שהאור העליון בא לידי התלבשות בכלים. ומטבור ולמטה, המלכות המסיימת מראה כחה, ומוציאה עשר ספירות דסיום, שכל ספירה יוצאת רק בהארת או"ח בלי האור העליון, וכשמגיעה אל המלכות דע"ס דסיום האלו, מסתיים כל הפרצוף, מפני שהמלכות הזו, היא המלכות המסיימת שאינה מקבלת כלום, וע"כ מסתיימת בה התפשטות הפרצוף, ומלכות זו, אנו מכנים מלכות דסיום רגלין החותכת האור ומסיימת הפרצוף. וע"ס אלו דסיום, המתפשטות מטבור ולמטה עד סיום רגלין, נקראות ע"ס דסוף, שהם כולם חלקי המלכות דסוף ודסיום. ומה שאנו אומרים שאין בהם אלא או"ח בלבד, אין הפירוש שאין בהם מאור ישר כלום, אלא הפירוש הוא, שיש להם גם הארה מועטת מאור ישר, אלא שנבחנת לו"ק בלי ראש, ועי' בפלה"ק מאות נ' עד אות נ"ג.

חזה
ט) ועד כאן דברנו בפרצופי אדם קדמון. אמנם בפרצופי עולם האצילות, נתוסף סיום חדש בע"ס דתוך, שהמלכות דתוך הנקראת טבור, עלתה לבינה דע"ס דתוך וסיימה שם ע"ס דמדרגת התוך, שהסיום הזה נקרא חזה. והופרס שם פרסא, כלומר שסיום החדש שנעשה מחמת עלית המלכות לבינה, במקום החזה, נקרא פרסא, בסוד הרקיע המבדיל בין מים עליונים, שהם כתר וחכמה שנשארו במדרגת תוך, ובין בינה ותו"מ שיצאו ממדרגת ע"ס דתוך ונעשו למדרגת ע"ס דסוף, שמשום זה נחלקו ע"ס דתוך לב' מדרגות, שמפה עד החזה נחשב לבחינת ע"ס דתוך, ולאצילות ולבחינת ג"ר של הגוף. ומחזה ולמטה עד הטבור, נחשב לבחינת ע"ס דסוף, ולבריאה, ולבחינת ו"ק בלי ראש, כמו ע"ס דסוף. וענין עלית המלכות לבינה וסיום החדש שנעשה באמצע כל מדרגה (עיין לקמן אותיות ט"ו ט"ז).
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על February 18, 2023, 12:28: 1- התפשטות א"ס לעשות כלים בסדר ד הבחינות
2- מלכות דא"ס מקבלת האור ללא סוף
3- מלכות דא"ס מצמצמת את עצמה בבחי"ד אשר בה, האור מסתלק מצב זה נקרא עולם הצמצום.
4- האור העליון(המתפשט ב ד הבחינות כדרכו)מכה במסך דמלכות דראש גולגלתא, עולה ממטה למעלה באו"ח ומלביש האור העליון(ראש)לפי
יכולת הפרצוף לקבל בהשפעה(בכלי השפעה שבמלכות).
בזיוג דהכאה זה מחשבת המלכות כמה יכולה לקבל בעל מנת להשפיע, האו"ח שהלביש האו"י נחשב לכלי קבלה חדשים, מתפשט ממעלה
למטה לגוף לתוך המלכות מינה ובה ונקרא או"פ.
5- האו"פ מתפשט מפה דראש(מלכות המזדוגת) עד הטבור (מלכות המסימת)
6- האור שהיה צריך להתקבל בכלי הקבלה שמטבור ולמטה נדחה מקבלה ונקרא או"מ
7- ביטוש פנימי ומקיף, מאביד במסך עביות ד, נבחן ש המסך שבטבור עולה(מזדכך)לראש.
8- בראש נעשה זיווג דהכאה על בחי"ג. וחוזר כל התהליך ראש התפשטות לגוף טבור וכו' הפרצוף שיוצא נקרא ע"ב דא"ק מלביש בחיצוניות פרצוף גולגלתא, פה דראש ע"ב בחזה, מחזה עד פה דגולגלתא ראש דע"ב. מחזה עד טבור דגולגתא גוף/תוך וסוף דע"ב.
ע"ב אינו יורד מתחת לטבור גל' ששם רצונות לקבל של בחי"ד, ולע"ב אין כח התגברות על בחי"ד.
בדרך זו ממשכים ויצאים פרצוף ס"ג על בחי"ב שבמסך. פרצוף מ"ה על בחי"א. ופרצוף ב"ן על עביות שורש שבמסך. מ"ה וב"ן מלבישים מתחת לטבור גל'. ויתבאר.

התיאור שבכאן הוא טכני, מטרתו לעזור לזכור את שלבי ההשתלשלות בלבד.
אך חשוב לזכור שמדובר במצבים משתנים כל שינוי צורה הוא מצב חדש בשם חדש, ואינו טכני כלל, אלה מבטא את רצון הנברא לדבקות בשיווי צורה.
יותר חשוב לחזור וללמוד לראות את כל פרטי השלבים, המצבים, בלשונו של בעל הסולם.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: איל על February 18, 2023, 22:01: צמצום ב' הנק' צמצום נה"י דא"ק

נו) והנה נתבאר היטב ענין הצמצום א' שנעשה על כלי המלכות שהיא הבחי"ד, שלא תקבל לתוכה אור העליון. וכן ענין המסך והזווג דהכאה שלו עם האור העליון, המעלה או"ח, שהאו"ח הזה נעשה לכלי קבלה חדשים במקום הבחי"ד. וכן ענין ההזדככות של המסך דגוף הנעשה בגופין דכל פרצוף, מפאת הביטוש דאו"מ באו"פ, המוציאה ד' הבחינות טנת"א דגוף דכל פרצוף, והמעלה את המסך דגוף לבחינת מסך של ראש, ומכשרתו לזווג דהכאה עם אור העליון, שעליו נולד פרצוף שני הנמוך במדרגה אחת מהפרצוף הקודם. וכן יציאת ג' פרצופין הראשונים דא"ק, הנק' גלגלתא ע"ב ס"ג, וסדר הלבשתם זה את זה.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על February 21, 2023, 00:11: נז) ותדע, שבאלו הג' הפרצופין גלגלתא ע"ב וס"ג דא"ק, אין עוד אפי' שורש לד' העולמות אבי"ע, כי אפילו בחינת מקום לג' עולמות בי"ע עוד לא היה כאן, שהרי פרצוף הפנימי דא"ק היה נמשך עד הנקודה דעוה"ז. וכן לא נגלה עוד שורש לענין תיקון הנרצה, שבסבתו נעשה הצמצום כי כל הנרצה בדבר הצמצום שנעשה בבחי"ד, היה בכדי לתקנה שלא תהיה בה שום שינוי צורה עם קבלתה את אור העליון, (כנ"ל באות יו"ד). והיינו כדי לברוא גוף האדם מבחינה ד' ההיא, ועם העסק שלו בתורה ומצוות על מנת להשפיע נ"ר ליוצרו, יהפך את כח הקבלה שבבחי"ד שיהיה ע"מ להשפיע, שבזה משווה צורת הקבלה להשפעה גמורה, ואז יהיה גמר התיקון, כי בזה תחזור הבחי"ד להיות לכלי קבלה על אור העליון, וגם תהיה בדביקות גמורה עם האור, בלי שום שינוי צורה כלל, כנ"ל. אמנם עד עתה לא נגלה עוד שורש לתיקון הזה, כי לענין זה צריך האדם להיות כלול גם מבחינות העליונות שלמעלה מבחי"ד, כדי שיהיה בו ההכשר לעשות מעשים טובים של השפעה, ואם היה האדם יוצא מהמצב של פרצופי א"ק, היה כולו מבחינת חלל פנוי, כי הבחי"ד הצריכה להיות לשורש גופו של האדם, היתה כולה מלמטה מרגלי א"ק, בבחינת חלל פנוי וריקן בלי אור, להיותה נמצאת בהפכיות הצורה מאור העליון, שנבחנת משום זה לבחינת פרודא ומיתה. ואם היה נברא האדם ממנה, לא היה יכול לתקן מעשיו כלל, כי לא היה בו שום ניצוצין של השפעה, והיה נמשל כבהמות, שאין בהם מבחינת השפעה ולא כלום, שכל חייהם הוא אך לעצמם. וכדוגמת הרשעים, השקועים בתאות הקבלה לעצמם, ואפילו החסד דעבדין, לגרמייהו עבדין, שעליהם נאמר רשעים בחייהם נקראים מתים, להיותם בהפכיות הצורה מחי החיים.

נז) ותדע, שבאלו הג' הפרצופין גלגלתא ע"ב וס"ג דא"ק," שקיבלו אור רק בכלי השפעה "אין עוד אפי' שורש לד' העולמות אבי"ע, כי אפילו בחינת מקום" חסרון/רצל"ק "לג' עולמות בי"ע עוד לא היה כאן, שהרי פרצוף הפנימי דא"ק" גלגלתא "היה נמשך עד הנקודה דעוה"ז. וכן לא נגלה עוד שורש לענין תיקון הנרצה," לקבל בהשפעה "שבסבתו נעשה הצמצום כי כל הנרצה בדבר הצמצום שנעשה בבחי"ד, היה בכדי לתקנה שלא תהיה בה שום שינוי צורה" ריחוק/פרוד "עם קבלתה את אור העליון, (כנ"ל באות יו"ד). והיינו כדי לברוא גוף האדם" רצל"ק "מבחינה ד' ההיא, ועם העסק שלו בתורה ומצוות על מנת להשפיע נ"ר" נחת רוח "ליוצרו, יהפך את כח הקבלה שבבחי"ד שיהיה ע"מ להשפיע, שבזה משווה צורת הקבלה להשפעה גמורה, ואז יהיה גמר התיקון, כי בזה תחזור הבחי"ד להיות לכלי קבלה על אור העליון, וגם תהיה בדביקות גמורה עם האור, בלי שום שינוי צורה כלל, כנ"ל. אמנם עד עתה לא נגלה עוד שורש לתיקון הזה, כי לענין זה צריך האדם להיות כלול גם מבחינות" השפעה "העליונות שלמעלה מבחי"ד, כדי שיהיה בו ההכשר לעשות מעשים טובים של השפעה, ואם היה האדם יוצא" מנקודה דעוה"ז שלמטה מרגלי א"ק "מהמצב של פרצופי א"ק, היה כולו מבחינת חלל פנוי, כי הבחי"ד" הרצל"ק לעצמו "הצריכה להיות לשורש גופו של האדם, היתה כולה מלמטה מרגלי א"ק, בבחינת חלל פנוי וריקן בלי אור," כי "להיותה נמצאת בהפכיות הצורה מאור העליון, שנבחנת משום זה לבחינת פרודא ומיתה. ואם היה נברא האדם ממנה, לא היה יכול לתקן מעשיו כלל, כי לא היה בו שום ניצוצין של השפעה, והיה נמשל כבהמות, שאין בהם מבחינת השפעה ולא כלום, שכל חייהם הוא אך לעצמם. וכדוגמת הרשעים, השקועים בתאות הקבלה לעצמם, ואפילו החסד דעבדין, לגרמייהו עבדין," החסד שעושים לעצמם עושים "שעליהם נאמר רשעים בחייהם נקראים מתים, להיותם בהפכיות הצורה מחי החיים." שמי שהרצל"ק מולך עליו נחשב למת.

"אפילו בחינת מקום לג' עולמות בי"ע עוד לא היה כאן." מקום, נפרש מחלק א' פרק א' בכתבי האר"י
*א) דע כי טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים, היה אור עליון פשוט ממלא כל המציאות. ולא היה שום מקום פנוי בבחינת אויר ריקני וחלל, אלא היה הכל ממולא מן אור א"ס פשוט ההוא, ולא היה לו לא בחינת ראש ולא בחינת סוף

ומפרש בעל הסולם באות ד' "מקום פנוי" דהיינו מקום חסרון, שיהיה ראוי לקבל בו בחינת תיקונים.
גם מפרש בעל הסולם באות ה אויר ריקני - אור דחסדים
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: איל על February 22, 2023, 03:39: נח) וז"ס מ"ש חז"ל (ב"ר ספי"ב) בתחלה עלה במחשבה לברא את העולם במדת הדין וראה שאין העולם מתקיים, הקדים מדת הרחמים ושתפה למדת הדין. פירוש, כי כל תחילה ואח"כ הנאמר ברוחניות, פירושו סבה ומסובב, וז"ש, שהסבה הראשונה של העולמות, דהיינו פרצופי א"ק שנאצלו תחילת כל העולמות, נאצלו במדת הדין, דהיינו בבחינת מלכות לבד, הנק' מדת הדין, דהיינו הבחי"ד, שנצטמצמה ויצאה בבחינת חלל פנוי וסיום לרגלי א"ק. שה"ס הנקודה דעוה"ז, הנמצאת למטה מסיום רגלי א"ק בבחינת חלל פנוי וריקן מכל אור כנ"ל. וראה שאין העולם מתקיים, דהיינו כנ"ל, שבאופן זה לא היה שום אפשרות לאדם, הצריך להברא מבחי"ד הזו, שיוכל לסגל מעשים של השפעה, שעל ידו יתקיים העולם במדת התיקון הנרצה, לכן הקדים מדת הרחמים ושתפה למדת הדין. פי', ספירת בינה נק' מדת הרחמים, וספירת המלכות נק' מדת הדין, משום שעליה נעשה הצמצום. והמאציל העלה מדת הדין, שהוא כח הסיום הנעשה בספירת המלכות, והעלה אותה אל הבינה, שהיא מדת הרחמים, ושיתף אותם יחד זה בזה, שע"י השתתפות הזו נעשת גם הבחי"ד שהיא מדת הדין כלולה מניצוצי השפעה שבכלי דבינה. (כנ"ל באות ה' ע"ש). שבזה נעשה הכשר לגוף האדם היוצא מבחי"ד, שיהיה כלול גם ממדת ההשפעה, אשר יוכל לעשות מע"ט ע"מ להשפיע נ"ר ליוצרו, עד שיהפך מדת הקבלה שבו שתהיה כולה ע"מ להשפיע, שעי"ז יתקיים העולם לתיקון הנרצה מבריאת העולם, כנ"ל.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על February 24, 2023, 16:44: נח) וז"ס" וזה סוד "מ"ש" מה שאמרו "חז"ל (ב"ר ספי"ב) בתחלה עלה במחשבה לברא את העולם במדת הדין" צ"א. שלא לקבל ברצל"ק לעצמו "וראה שאין" תיקון הרצל"ק "העולם מתקיים," לכן "הקדים מדת הרחמים ושתפה למדת הדין. פירוש, כי כל תחילה ואח"כ הנאמר ברוחניות, פירושו סבה ומסובב," סיבה ותוצאה "וז"ש, שהסבה הראשונה של העולמות, דהיינו פרצופי א"ק שנאצלו תחילת כל העולמות, נאצלו" יצאו בהתגברות שלא לקבל בכלי קבלה "במדת הדין, דהיינו בבחינת מלכות לבד, הנק' מדת הדין, דהיינו הבחי"ד, שנצטמצמה ויצאה" מהמדרגה כי לא קיבלה אור "בבחינת חלל פנוי" לתיקונים "וסיום לרגלי א"ק. שה"ס" הוא סוד "הנקודה" מלכות דעליון/סיבה, היא כתר לתחתון "דעוה"ז, הנמצאת למטה מסיום רגלי א"ק בבחינת חלל פנוי וריקן מכל אור כנ"ל. וראה שאין העולם מתקיים, דהיינו כנ"ל, שבאופן זה לא היה שום אפשרות לאדם, הצריך להברא מבחי"ד הזו, שיוכל לסגל מעשים של השפעה, שעל ידו יתקיים העולם במדת התיקון הנרצה, לכן הקדים מדת הרחמים ושתפה למדת הדין. פי'," פירוש "ספירת בינה נק' מדת הרחמים, וספירת המלכות נק' מדת הדין, משום שעליה נעשה הצמצום. והמאציל העלה מדת הדין, שהוא כח הסיום" הצמצום "הנעשה בספירת המלכות, והעלה אותה אל הבינה, שהיא מדת הרחמים, ושיתף אותם יחד זה בזה, שע"י השתתפות הזו נעשת גם הבחי"ד שהיא מדת הדין כלולה מניצוצי השפעה שבכלי דבינה. (כנ"ל באות ה' ע"ש). שבזה נעשה הכשר לגוף האדם" ברצל"ק לעצמו "היוצא מבחי"ד, שיהיה כלול גם ממדת ההשפעה, אשר יוכל לעשות מע"ט" מעשים טובים "ע"מ" על מנת "להשפיע נ"ר" נחת רוח "ליוצרו," לא לעצמו "עד שיהפך מדת הקבלה שבו שתהיה כולה ע"מ להשפיע, שעי"ז" על ידי זה "יתקיים העולם לתיקון הנרצה מבריאת העולם, כנ"ל." על ידי זה מלכות דא"ס תוכל לקבל בעל מנת להשפיע/ללא שינוי ולא ברצל"ק לעצמו המפריד את מלכות דאין סוף, ממחשבת הבריאה להנות לנבראיו
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: איל על February 26, 2023, 13:58: נט) והנה השיתוף הזה של המלכות בבינה נעשה בפרצוף ס"ג דא"ק, וגרם לצמצום ב' בעולמות שממנו ולמטה, כי נעשה בו סיום חדש על אור העליון, דהיינו במקום הבינה. ונמצא שהמלכות המסיימת, שהיתה עומדת בסיום רגלי הס"ג דא"ק, ממעל הנקודה דעוה"ז, עלתה וסיימה את אור העליון במקום חצי בינה דגוף הס"ג דא"ק, הנק' ת"ת, כי כח"ב דגוף נק' חג"ת, ונמצא הת"ת היא בינה דגוף. וכן מלכות המזדווגת, שהיתה עומדת במקום הפה דראש הס"ג דא"ק, עלתה למקום נקבי עינים דא"ק, שהוא חצי בינה של ראש, ונעשה שם הזווג, לצורך המ"ה דא"ק הנק' עולם הנקודים, במקום נקבי עינים.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על February 26, 2023, 18:04: נט) והנה השיתוף הזה של המלכות בבינה נעשה בפרצוף ס"ג דא"ק," בפרצוף נקודות דס"ג דא"ק " וגרם לצמצום ב' בעולמות שממנו ולמטה," ב אבי"ע-אצילות בריאה יצירה עשיה "כי נעשה בו סיום חדש על אור העליון, דהיינו במקום הבינה." סיום על אפשרות בחירה, בעל מנת להשפיע/בינה "ונמצא שהמלכות המסיימת, שהיתה עומדת בסיום רגלי הס"ג דא"ק, ממעל הנקודה דעוה"ז, עלתה וסיימה את אור העליון במקום חצי בינה דגוף" בתפארת דז"א. בפרצוף נקודות"הס"ג דא"ק, הנק' ת"ת, כי כח"ב דגוף נק' חג"ת," ראה אות נב' למה תפארת כולל חג"ת נה"י "ונמצא הת"ת היא בינה דגוף. וכן" וגם ה "מלכות המזדווגת, שהיתה עומדת במקום הפה דראש הס"ג דא"ק, עלתה" כפי שקרה בגוף "למקום נקבי עינים דא"ק, שהוא חצי בינה של ראש, ונעשה שם" בראש הס"ג "הזווג, לצורך המ"ה דא"ק הנק' עולם הנקודים, במקום נקבי עינים." במקום חצי בינה, בן כלי השפעה לכלי קבלה, בן ג"ר לז"ת, מחשיב כחצי.

נזכיר ז"א פרושו, זעיר אנפין, פנים קטנות, פנים כוונתו חכמה(חכמת אדם תאיר פניו)שהגדרנו ו"ק-ו' קצוות, רובו חסדים ומיעוטו חכמה.
כאן נתן מבט כללי, ומתחיל לפרט ולהעמיק.

נוסיף שבתחילת יציאת פרצוף דס"ג, בזיוג דהכאה על בחי"ב דעביות וג' דהתלבשות, עלייה נעשה ס"ג בראש, לאחר שהתפשטה קומת טעמים עד הטבור, החל מסך דטבור דס"ג להזדכך תוצאת הביטוש, והחל לצאת פרצוף נקודות, הרי שהחל להזדכך מבחי"ב לבחי"א בכך השווה צורתו לו"ק=בחי"א שמתחת לטבור דא"ק לכן ירד והלביש מתחת לטבור דס"ג.(ראו אות יג' החוק הרוחני, שיוי ושינוי צורה)
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: איל על February 27, 2023, 03:57: ס) וזה מכונה ג"כ צמצום נה"י דא"ק, כי הס"ג דא"ק שהיה מסתיים בשוה עם פרצוף גלגלתא דא"ק ממעל הנקודה דעוה"ז, הנה ע"י השיתוף ועלית המלכות במקום בינה, נמצא מסתיים ממעל לטבור דא"ק הפנימי, דהיינו במקום חצי ת"ת, שהוא חצי בינה דגוף דא"ק הפנימי, כי שם עלתה מלכות המסיימת, ועכבה אור העליון שלא יתפשט ממנה ולמטה, וע"כ נעשה שם חלל פנוי וריקן בלי אור, ונמצאו התנה"י דס"ג, שנצטמצמו ונתרוקנו מאור העליון. ולפיכך נקרא הצמצום ב' בשם צמצום נה"י דא"ק, כי ע"י סיום החדש שנעשה במקום הטבור, נתרוקנו הנה"י דס"ג דא"ק מאורותיהם. וכן נבחן שאח"פ דראש הס"ג יצאו ממדרגת ראש הס"ג, ונעשו לבחינת גוף שלו, כי המלכות המזדווגת עלתה לנקבי עינים, ויצאו הע"ס דראש מהמסך שבנקבי העינים ולמעלה, ומנקבי העינים ולמטה כבר נקרא גוף הפרצוף, כי אינו יכול לקבל רק הארה שמנקבי עינים ולמטה, שזו היא בחינת גוף. והנה קומת הע"ס הללו שיצאה בנקבי עינים דס"ג דא"ק, הן הע"ס הנקראות עולם הנקודים, שירדו מנקבי עינים דס"ג ובאו למקומן, שהוא למטה מטבור דא"ק הפנימי, ונתפשטו שם ראש וגוף. ותדע כי הסיום החדש הנ"ל, הנעשה במקום הבינה דגוף, מכונה בשם פרסה. ויש כאן פנימיות וחיצוניות, ורק הע"ס החיצוניות נקראים עולם הנקודים, והעשר ספירות הפנימיות נק' מ"ה וב"ן דא"ק עצמו.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על March 03, 2023, 11:19: ס) וזה מכונה ג"כ צמצום נה"י" דס"ג "דא"ק, כי הס"ג דא"ק" נקודות דס"ג "שהיה מסתיים בשוה עם פרצוף גלגלתא דא"ק ממעל הנקודה דעוה"ז, הנה ע"י השיתוף ועלית המלכות במקום בינה, נמצא מסתיים ממעל לטבור דא"ק הפנימי," דנקודות דס"ג "דהיינו במקום חצי" בן ג"ר לז"ת "ת"ת, שהוא חצי בינה דגוף דא"ק הפנימי, " דנקודות דס"ג " כי שם עלתה מלכות המסיימת," דסיום רגלין "ועכבה אור העליון שלא יתפשט ממנה ולמטה, וע"כ נעשה שם חלל פנוי וריקן בלי אור, ונמצאו התנה"י דס"ג, שנצטמצמו ונתרוקנו מאור העליון. ולפיכך נקרא הצמצום ב' בשם צמצום נה"י" דס"ג "דא"ק, כי ע"י סיום החדש שנעשה במקום הטבור," דנקודות "נתרוקנו הנה"י דס"ג דא"ק מאורותיהם.
(https://i.ibb.co/bHNQ6kp/image.jpg)

וכן נבחן שאח"פ" אוזן חוטם פה=בינה ז"א מלכות "דראש הס"ג יצאו ממדרגת ראש הס"ג, ונעשו לבחינת גוף שלו, כי המלכות המזדווגת עלתה לנקבי עינים," מקום הזיוג בראש בצ"ב הוא בחכמה היכול להלביש באו"ח רק גולגלתא ועיניים/כתר וחכמה "ויצאו הע"ס דראש מהמסך שבנקבי העינים ולמעלה, ומנקבי העינים" דראש "ולמטה כבר נקרא גוף הפרצוף, כי אינו יכול לקבל רק הארה שמנקבי עינים ולמטה," ממעלה למטה/ממסך ולמטה "שזו היא בחינת גוף. והנה קומת הע"ס הללו שיצאה בנקבי עינים דס"ג דא"ק," ותתפשט כפרצוף מ"ה בן ותולדה מטבור וס"ג ומטה "הן הע"ס הנקראות עולם הנקודים, שירדו מנקבי עינים דס"ג ובאו למקומן, שהוא למטה מטבור דא"ק הפנימי, ונתפשטו שם ראש וגוף." ויתבאר עוד.
ותדע כי הסיום החדש הנ"ל, הנעשה במקום הבינה דגוף, מכונה בשם פרסה. ויש כאן פנימיות וחיצוניות, ורק הע"ס החיצוניות נקראים עולם הנקודים, והעשר ספירות הפנימיות נק' מ"ה וב"ן דא"ק עצמו.

אחר ההסבר הכללי באות זו, מבאר בהרחבה באותיות הבאות.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: איל על March 05, 2023, 04:42: סא) אמנם יש להבין, כיון שהע"ס דנקודים והמ"ה דא"ק, נאצלו ויצאו מנקבי עינים דראש הס"ג כנ"ל, הנה היו צריכים להלביש להס"ג מפה דראשו ולמטה, כמ"ש בפרצופין הקודמים, שכל תחתון מלביש לעליונו מפה דראש ולמטה, ולמה לא היה כן, אלא שירדו להלביש במקום שלמטה מטבור דא"ק. ובכדי להבין את זה, צריכים לידע היטב, איך נתהווה השיתוף הנ"ל, שהבינה והמלכות נתחברו לאחת.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על March 05, 2023, 19:09: סא) אמנם יש להבין, כיון שהע"ס דנקודים" מ"ה דס"ג "והמ"ה דא"ק," דגלגתא. שניהם א' דעוביות "נאצלו ויצאו מנקבי עינים דראש הס"ג כנ"ל, הנה היו צריכים להלביש להס"ג מפה דראשו ולמטה, כמ"ש בפרצופין הקודמים, שכל תחתון מלביש לעליונו מפה דראש ולמטה, ולמה לא היה כן," עונה באות סד' "אלא שירדו להלביש במקום שלמטה מטבור דא"ק. ובכדי להבין את זה, צריכים לידע היטב, איך נתהווה השיתוף הנ"ל, שהבינה והמלכות נתחברו לאחת.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על March 05, 2023, 19:37: סב) והענין הוא, כי בעת יציאת פרצוף ס"ג, הוא נסתיים כולו למעלה מטבור דא"ק הפנימי, כמו שנתבאר בפרצוף ע"ב דא"ק, כי לא יכלו להתפשט מטבור ולמטה, כי שם מתחלת שליטת הבחי"ד דא"ק הפנימי בבחינת ע"ס דסיום שלה, ובפרצופי ע"ב ס"ג אין בהם מבחי"ד ולא כלום. (כנ"ל באות נ"ד). אמנם כשהתחילו לצאת הנקודות דס"ג דא"ק, דהיינו אחר שנזדכך המסך דס"ג, שהוא בחי"ב דעביות, ע"י הביטוש דאו"מ בו, ובא לבחי"ב דהתלבשות ובחי"א דעביות, הנה אז נסתלקו הטעמים דס"ג, ויצאה קומת הנקודות על העביות הנשארת במסך, בו"ק בלי ראש. כי הע"ס היוצאות על בחי"א דעביות הן קומת ז"א בחסר ג"ר. וגם בקומת הזכר, שהוא בחי"ב דהתלבשות, אין שם בחינת בינה אלא בקירוב שהוא נבחן לו"ק דבינה. ולפיכך קומה זו דנקודות דס"ג, נשתוה צורתה עם הע"ס דסיום שלמטה מטבור דא"ק, שגם הן בבחינת ו"ק בלי ראש, (כנ"ל באות נ"ב), ונודע שהשתוות הצורה מקרבת הרוחניים לאחד, וע"כ ירדה קומה זו למטה מטבור דא"ק, ונתערבה שם עם הזו"ן דא"ק, ושמשו כאחד יחד, להיותם שוים בשיעור קומה.

יש לזכור שפרצוף ס"ג יצא על ב' קומות בראש ב ב' זיווגים.
א'- בהתכללות הנקבה היא בחי"ב דעביות, בזכר הוא ג' דהתלבשות. נקראת קומת זכר, ואינה מתפשטת לגוף.
ב'- בהתכללות הזכר ג' דהתלבשות בעביות הנקבה בחי"ב, קומה המתפשטת לגוף (בטעמים נקודות תגין ואותיות) מכאן שיש בקומת הטעמים
דס"ג ג' דהתלבשות, שאם תתפשט מטבור ולמטה יגיע אור ו"ק דחכמה לכלי קבלה נה"י דבחי"ד שמתחת לטבור בניגוד לחוקיות צ"א, מכך
פשוט שגם פרצוף ע"ב שיצא על עביות בחי"ג לא התפשט מתחת לטבור דגולגלתא.

סב) והענין הוא, כי בעת יציאת פרצוף" טעמים(ג' דהתלבשות וב' דעוביות)של "ס"ג, הוא נסתיים כולו למעלה מטבור דא"ק הפנימי, כמו שנתבאר בפרצוף ע"ב דא"ק, כי לא יכלו להתפשט מטבור ולמטה, כי שם מתחלת שליטת" כלי הקבלה נה"י של "הבחי"ד דא"ק הפנימי בבחינת ע"ס דסיום שלה, ובפרצופי ע"ב ס"ג אין בהם" מסך/כח התגברות "מבחי"ד ולא כלום. (כנ"ל באות נ"ד). אמנם כשהתחילו לצאת הנקודות דס"ג דא"ק, דהיינו אחר שנזדכך המסך דס"ג, שהוא בחי"ב דעביות, ע"י הביטוש דאו"מ בו, ובא לבחי"ב דהתלבשות ובחי"א דעביות, הנה אז נסתלקו הטעמים דס"ג" שיצאו בזיווג דהכאה על התכללות קומת הזכר/ג' דהתלבשות, ו ב' דעביות/קומת הנקבה ",ויצאה קומת הנקודות" דס"ג "על העביות הנשארת במסך, בו"ק " בחי"א "בלי ראש. כי הע"ס היוצאות על בחי"א דעביות הן קומת ז"א בחסר ג"ר. וגם בקומת הזכר, שהוא בחי"ב דהתלבשות, אין שם בחינת בינה אלא בקירוב שהוא נבחן לו"ק דבינה. ולפיכך קומה זו דנקודות דס"ג, נשתוה צורתה עם הע"ס דסיום שלמטה מטבור דא"ק, שגם הן בבחינת ו"ק" ז"א "בלי ראש, (כנ"ל באות נ"ב), ונודע שהשתוות הצורה מקרבת הרוחניים לאחד, וע"כ" ועל כן "ירדה קומה זו למטה מטבור דא"ק, ונתערבה שם עם הזו"ן" זכר ונוקבה, ז"א ומלכות "דא"ק, ושמשו כאחד יחד" זו"ן דא"ק, וזו"ן דס"ג", "להיותם שוים בשיעור קומה." שווים בגובה הקומה ז"א, בחי"א דעביות שניהם

נמצא שנתערבו נקודות דס"ג, הם מידת הרחמים. וזו"ן דא"ק הם מידת הדין. הם ב' דעוביות עם ד' דעוביות, הם הרשימות במסך המזדכך ועולה לראש הס"ג כפי שלמדנו בפרצופי נקודות. מה שיגרום לעלית המסך לנקבי עיניים לזיווג דהכאה, ליציאת פרצוף מ"ה.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: איל על March 07, 2023, 05:45: סג) ואין להקשות הרי עדיין יש ביניהם מרחק רב מצד העביות שבהם, כי הנקודות דס"ג באו מעביות דבחי"ב ואין בהם מבחי"ד ולא כלום, והגם שהם קומת ז"א, אין זה עוד דומה לקומת ז"א של הלמטה מטבור דא"ק, שהוא ז"א דבחי"ד, הרי שיש בהם הפרש גדול. התשובה היא, כי אין העביות ניכרת בפרצוף בעת התלבשות האור, רק אחר הסתלקות האור, וע"כ בעת שהופיע פרצוף הנקודות דס"ג בקומת ז"א ירד ונתלבש בקומת זו"ן שמטבור ולמטה דא"ק ואז נתערבו הבחי"ב בבחי"ד זה בזה, וגרם לצמצום הב' הנ"ל, שנעשה סיום חדש במקום בינה דגוף של פרצוף ההוא. וכן גרם להשתנות מקום הזווג, ונעשה הפה דראש במקום נקבי העינים, כנ"ל.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על March 08, 2023, 13:35: סג) ואין להקשות הרי עדיין יש ביניהם מרחק רב מצד העביות שבהם," אז איך צורתם שווה שישמשו כאחד "כי הנקודות דס"ג באו מעביות דבחי"ב ואין בהם מבחי"ד ולא כלום, והגם שהם קומת ז"א, אין זה עוד דומה לקומת ז"א של הלמטה מטבור דא"ק, שהוא ז"א דבחי"ד, הרי שיש בהם הפרש" שינוי צורה "גדול. התשובה היא, כי אין העביות ניכרת בפרצוף בעת התלבשות האור," אין הרגש חוסר(שיעלה במסך לבקש מילוי) "רק אחר הסתלקות האור," מורגש חיסרון "וע"כ בעת שהופיע פרצוף הנקודות דס"ג" באור נקודות היוצא על זיווגים בהסתלקות/הזדככות המסך "בקומת ז"א ירד ונתלבש בקומת זו"ן שמטבור ולמטה דא"ק ואז נתערבו הבחי"ב בבחי"ד זה בזה," ב' סוגי הרשימו העולים במסך " וגרם לצמצום הב' הנ"ל, שנעשה סיום חדש במקום בינה דגוף של פרצוף ההוא." היוצא מנקבי עינים "וכן גרם להשתנות מקום הזווג, ונעשה הפה דראש במקום נקבי העינים, כנ"ל.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: איל על March 10, 2023, 00:39: סד) והנך מוצא, שמקור השיתוף של המלכות בבינה, הנק' צמצום ב', נעשה רק למטה מטבור דא"ק, ע"י התפשטות פרצוף נקודות דס"ג שמה, ולפיכך לא יכלה קומת ע"ס זו דנקודים הבאה מצמצום ב', להתפשט למעלה מטבור דא"ק כי אין שום כח ושליטה יכול להתגלות למעלה ממקור יציאתו. ומתוך שמקום התהוות הצמצום ב' התחיל מהטבור ולמטה, ע"כ הוכרחה גם קומת הנקודים להתפשט שם.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על March 10, 2023, 16:02: סד) והנך מוצא, שמקור השיתוף של המלכות בבינה, הנק' צמצום ב', נעשה רק למטה מטבור דא"ק, ע"י התפשטות פרצוף נקודות דס"ג שמה, ולפיכך לא יכלה קומת ע"ס זו" לא נקודות. מ"ה "דנקודים הבאה" היוצאת לאחר "מצמצום ב', להתפשט למעלה מטבור דא"ק כי אין שום כח ושליטה יכול להתגלות למעלה ממקור יציאתו. ומתוך שמקום התהוות הצמצום ב' התחיל מהטבור ולמטה, ע"כ הוכרחה גם קומת הנקודים להתפשט שם." לפי הרצון ב דפרצוף נקודות דס"ג, הוא ס"ג, עליון למ"ה.

באות סא'-מדוע פרצוף מ"ה דנקודים שיצא מראש הס"ג לא הלביש הס"ג, כפרצופי א"ק הקודמים, ושאל באות סא' למה לא הלביש על ס"ג, וירד להלביש מתחת לטבור דא"ק.
יש להבחין בין פרצוף נקודות דס"ג היוצא בזמן הזדככות מסך דטבור דס"ג לפה דראש, ומשווה צורה למתחת לטבור דא"ק.
לבין פרצוף מ"ה דנקודים בן ותולדה לעליון שיצא על הרשימות במסך העולה לאחר שירד מתחת לטבור, בזמן התפשטות הנקודות דס"ג.

"אין שום כח ושליטה יכול להתגלות למעלה ממקור יציאתו" – החוק הרוחני "דכל מה שהוא רצון במדרגה העליונה, הוא כח מחייב במדרגה תחתונה הנאצלת בסיבתה"
כמו שלמדנו (https://torathahibur.co.il/HakvutzaHamehuberet/index.php?topic=118.msg553#msg553) במלכות דא"ס, שכח שליטת צ"א מתגלה ממנה ומטה(למעלה כוונתו זך. כמו המסך מזדכך והכוונה עולה. למטה הכוונה עבה.)

ובאותיות הבאות ממשיך להעמיק ולבאר
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: איל על March 12, 2023, 04:20: המקום לד' העולמות אבי"ע, וענין הפרסא שבין אצילות לבי"ע

סה) והנה נתבאר, שכל עיקרו של צמצום הב' הנ"ל, נעשה רק בפרצוף נקודות דס"ג, שמקומו מטבור ולמטה דא"ק עד סיום רגליו, דהיינו עד ממעל לנקודה דעוה"ז. ותדע שכל אלו השינויים שנעשו בעקבות צמצום הב' הזה, באו רק בפרצוף נקודות דס"ג ההוא, ולא למעלה ממנו, ומה שאמרנו למעלה, שע"י עלית המלכות לחצי ת"ת דא"ק וסיימה שם הפרצוף, יצאו חצי ת"ת התחתון ונהי"מ דא"ק לבחינת חלל פנוי, לא נעשה זה בתנה"י דא"ק עצמו אלא רק בתנה"י דפרצוף נקודות דס"ג דא"ק, אבל בא"ק עצמו נבחנים השנוים הללו רק לבחינת עליית מ"ן לבד, שפירושו, שהוא נתלבש בשינויים הללו כדי להאציל לע"ס דנקודים בבחינתן, אבל בא"ק עצמו לא נעשה שום שינוי.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על March 13, 2023, 13:23: סה) והנה נתבאר, שכל עיקרו של צמצום הב' הנ"ל, נעשה רק בפרצוף נקודות דס"ג, שמקומו מטבור ולמטה דא"ק עד סיום רגליו, דהיינו עד ממעל לנקודה" מלכות המצומצת "דעוה"ז. ותדע שכל אלו השינויים שנעשו בעקבות צמצום הב' הזה, באו רק בפרצוף נקודות דס"ג ההוא, ולא למעלה ממנו, ומה שאמרנו למעלה, שע"י עלית המלכות לחצי ת"ת" דנקודות דס"ג "דא"ק וסיימה שם הפרצוף, יצאו חצי ת"ת התחתון ונהי"מ דא"ק לבחינת חלל פנוי, לא נעשה זה בתנה"י" דגולגלתא "דא"ק עצמו אלא רק בתנה"י דפרצוף נקודות דס"ג דא"ק, אבל בא"ק" בס"ג דא"ק "עצמו נבחנים השנוים הללו רק לבחינת עליית מ"ן" מים נוקבין "לבד, שפירושו, שהוא נתלבש בשינויים" עלית מלכות לבינה, ובקיעת המדרגה "הללו כדי להאציל לע"ס" מ"ה "דנקודים בבחינתן, אבל בא"ק" בס"ג דא"ק "עצמו לא נעשה שום שינוי.

מ"ן – מים נוקבים – ביקוש מהתחתון לקבל אור מעליונו.
כאן אלו הם הרשימות שבמסך, שעלו למ"ן לזיוג לביקוש אור, בראש דעליון ס"ג על הרשימות א' שורש שנותרו במסך, ביחד עם רשימו ד' דעוביות שנתחברו במסך תוצאת שיוי הצורה עם נה"י דא"ק. וגרמו לשינוי, עליית המסך לנקבי עינים חכמה דראש, ולא לפה דראש מלכות דראש. כתוצאה מכך ס"ג יעשה זיווג בנקבי עיניים בחיצוניותו בפרצוף המתאים לביקוש הנקרא שערות דס"ג ממנו יצא פרצוף מ"ה דנקודים בגו"ע בראש ואח"פ כגוף. וירד להלביש מטבור דס"ג ולמטה.

עלית מ"ן יכולה להיות גם תפילה לביקוש אור החכמה לדעת פנימיות התורה.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: איל על March 14, 2023, 22:20: סו) והנה תיכף בעת הצמצום, דהיינו בעת עלית המלכות לבינה, עוד מטרם העלית מ"ן והזווג שנעשה בנקבי עינים דא"ק, גרם זה שיתחלק פרצוף הנקודות דס"ג דא"ק, לד' חלוקות: א) כח"ב חג"ת עד החזה שלו, הנבחנים למקום אצילות. ב) ב"ש ת"ת שמחזה ולמטה עד סיום הת"ת שנעשה למקום בריאה. ג) ג' הספירות נה"י שלו שנעשה למקום עולם היצירה. ד) המלכות שבו שנעשה למקום עולם העשיה.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על March 15, 2023, 14:45: סו) והנה תיכף בעת הצמצום," צ"ב "דהיינו בעת עלית" כח צ"א שעל "המלכות לבינה, עוד מטרם העלית מ"ן" במסך המזדכך/עולה. וטרם "והזווג" לצורך פרצוף מ"ה דנקודים "שנעשה בנקבי עינים דא"ק, גרם זה" הצ"ב "שיתחלק פרצוף הנקודות דס"ג דא"ק, לד' חלוקות: (https://torathahibur.co.il/HakvutzaHamehuberet/index.php?topic=118.msg698#msg698) א) כח"ב חג"ת עד החזה שלו, הנבחנים למקום אצילות. ב) ב"ש" 2/3 "ת"ת שמחזה ולמטה עד סיום הת"ת שנעשה למקום בריאה. ג) ג' הספירות נה"י שלו שנעשה למקום עולם היצירה. ד) המלכות שבו שנעשה למקום עולם העשיה.

מקום באות נז' (https://torathahibur.co.il/HakvutzaHamehuberet/index.php?topic=118.msg692#msg692) חוסר המאפשר תיקון.

ראינו רצון פרצופי הקדושה כך שמוכנים לקבל האור/הנאה, בראש תוך סוף, רק בתוך כלי השפעה.
אור הטעמים מתפשט לתוך, עד הטבור, וביטוש פנימי ומקיף, מסלק אור הטעמים/מזכך עביות המסך.
אור הנקודות היוצא ומסתלק בזיווגים בשלבי ההזדככות, ממלא הכלים הריקים מאור הטעמים.
ונותרים, כלים, מקום בו מורגש חיסרון האור כרשימו, זיכרון מהאור שהיה. ורצון למילוי בקדושה.
אורות פרצופי ע"ב, וטעמים דס"ג, מלבישים על תוך דגלגלתא עד הטבור, ומתקנים עוד המקום/החוסר/הרצון בקדושה.
פרצוף נקודות דס"ג בתחילת הזדככות המסך מתפשט מתחת לטבור ומחלק המקום/סוגי הרצון, שאפשר לתקן, ושעדיין אי אפשר לתקן.
כמקודם המסך המזדכך/עולה לראש הס"ג לבקש אור על תערובת הרשימות בו.
הזיווג שיעשה בחיצוניות ראש הס"ג לפי הרשימות שבו יתפשט כפרצוף מ"ה דנקודים, למקום יציאת הבקשה למילו, מתחת לטבור.

קטונתי לפרש מדעתי, כך שנותרת החובה על הרוצה ללמוד לראות ולהבין בעצמו האם מתישבים הדברים בדעתו שלו, בדברי בעל הסולם.
גם כי אי אפשר להאריך בכל פרטי השלבים שלמדנו.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: איל על March 17, 2023, 03:34: סז) וטעם הדברים הוא, כי מקום עולם אצילות, פירושו, המקום הראוי להתפשטות אור העליון, ומתוך עלית המלכות המסיימת למקום בינה דגוף הנק' ת"ת, נמצא מסתיים שם הפרצוף, ואין האור יכול לעבור משם ולמטה, הרי שמקום האצילות נסתיים שם בחצי ת"ת על החזה, וכבר ידעת שסיום החדש הזה שנעשה כאן, נקרא בשם פרסא שמתחת עולם האצילות, ובאלו הספירות שהן למטה מהפרסא יש בהם ג' חלוקות. והוא מטעם, כי באמת לא היו צריכים לצאת למטה מהאצילות רק ב' הספירות זו"ן דגופא הנקרא נהי"מ, כי מאחר שהסיום נעשה בבינה דגופא, שהוא ת"ת, נמצאים רק הזו"ן שלמטה מת"ת שהם למטה מהסיום, ולא הת"ת, אמנם גם חצי ת"ת התחתון יצא ג"כ למטה מסיום. והטעם הוא, כי הבינה דגוף נכללת ג"כ מע"ס כח"ב זו"ן, ומתוך שהזו"ן הללו דבינה, הם שרשים של הזו"ן דגוף הכוללים שנכללו בהבינה, הם נחשבים כמוהם, וע"כ יצאו גם הזו"ן דבינה למטה מהפרסא דאצילות ביחד עם הזו"ן הכוללים. ומטעם זה נסדקה ספירת הת"ת לרחבה במקום החזה, כי המלכות שעלתה לבינה עומדת שם, ומוציאה גם את הזו"ן דבינה לחוץ, שהם ב"ש הת"ת שמחזה ולמטה עד סיומו. ועכ"ז יש הפרש בין ב"ש ת"ת לבין נהי"מ, כי הב"ש ת"ת שייכים באמת לבינה דגוף, ולא יצאו למטה מסיום האצילות מחמת עצמם, רק מפני שהם שורשי הזו"ן, לכן אין הפגם גדול בהם, כי אין יציאתם מחמת עצמם, וע"כ נבדלו מהנהי"מ, ונעשו לעולם בפני עצמו, והוא הנקרא עולם הבריאה.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על March 17, 2023, 17:05: סז) וטעם הדברים" לד' החלוקות "הוא, כי מקום עולם אצילות, פירושו, המקום הראוי להתפשטות אור העליון, ומתוך עלית המלכות המסיימת למקום בינה דגוף הנק' ת"ת, נמצא מסתיים שם" בפרסא "הפרצוף, ואין האור יכול לעבור משם ולמטה, הרי שמקום האצילות" האור אצלו "נסתיים שם בחצי" כלי הקבלה, חצי כלי השפעה "ת"ת על החזה, וכבר ידעת שסיום החדש הזה שנעשה כאן, נקרא בשם פרסא" פורס המדרגה לחצי כלי השפעה, וחצי כלי קבלה "שמתחת עולם האצילות, ובאלו הספירות שהן למטה מהפרסא יש בהם ג' חלוקות. והוא מטעם, כי באמת לא היו צריכים לצאת למטה מהאצילות רק ב'" חלוקות "הספירות זו"ן" זכר ונוקבא, ז"א ומלכות "דגופא הנקרא נהי"מ," נצח=ז"א דגוף, מלכות=נוקבא "כי מאחר שהסיום נעשה בבינה דגופא, שהוא ת"ת, נמצאים רק הזו"ן שלמטה מת"ת שהם למטה מהסיום, ולא הת"ת, אמנם" למרות זאת "גם חצי ת"ת התחתון" 2/3 כלי הקבלה/חצי "יצא ג"כ למטה מסיום. והטעם הוא, כי הבינה דגוף נכללת ג"כ מע"ס כח"ב זו"ן," אות נב' למה תפארת כולל חג"ת נה"י (https://torathahibur.co.il/HakvutzaHamehuberet/index.php?topic=118.msg686#msg686) "ומתוך שהזו"ן הללו דבינה," ה 2/3 "הם שרשים של הזו"ן דגוף הכוללים שנכללו בהבינה, הם נחשבים כמוהם," כלי קבלה "וע"כ יצאו גם הזו"ן דבינה למטה מהפרסא דאצילות ביחד עם הזו"ן הכוללים. ומטעם זה נסדקה ספירת הת"ת לרחבה במקום החזה, כי המלכות שעלתה לבינה עומדת שם, בן כלי קבלה לכלי השפעה "ומוציאה גם את הזו"ן דבינה לחוץ, שהם ב"ש הת"ת שמחזה ולמטה עד סיומו. ועכ"ז יש הפרש בין ב"ש ת"ת לבין נהי"מ, כי הב"ש ת"ת שייכים באמת לבינה דגוף, ולא יצאו למטה מסיום האצילות מחמת עצמם," אלה "רק מפני שהם שורשי הזו"ן, לכן אין הפגם גדול בהם, כי אין יציאתם מחמת עצמם, וע"כ נבדלו מהנהי"מ," שהם כלי קבלה מחמת עצמם. ו2/3 בינה הם כלי קבלה רק מצד שהם שורש לז"א נהי"ם "ונעשו לעולם בפני עצמו, והוא הנקרא עולם הבריאה

כדאי לחזור על ד' בחינות דאו"י (https://torathahibur.co.il/HakvutzaHamehuberet/index.php?topic=118.msg531#msg531) ולהבחין איך הם מתהווים כאן ניכרת יציאת ז"א מבינה בסופה.

בצ"א יצאו כל הספירות עקודים, קשורים בכלי אחד, המלכות.
בצ"ב התחברו ב' הנוקבין, בינה ומלכות(תלכנה שתיהם יחדיו, נעמי ורות). חסרון המלכות עלה בכל הע"ס. ונעשו עשר כלים.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: איל על March 21, 2023, 20:31: סח) גם הזו"ן דגוף הנקרא נהי"ם נתחלקו ג"כ לב' בחינות, כי המלכות להיותה בחינת נוקבא נמצאת פגמה יותר קשה, והיא נעשית למקום עולם העשיה. והז"א שהוא נה"י, נעשה לעולם היצירה למעלה מעולם עשיה. והנה נתבאר, איך נחלק פרצוף הנקודות דס"ג, בסבת הצמצום ב', ונעשה מקום לד' עולמות: אצילות, בריאה, יצירה, עשיה, אשר הכח"ב חג"ת עד החזה שבו, נעשה מקום לעולם אצילות. וחצי ת"ת התחתון שמחזה עד סיום הת"ת, נעשה מקום לעולם הבריאה. והנה"י שבו לעולם היצירה. והמלכות שלו לעולם העשיה. ומקומם מתחיל מנקודת הטבור דא"ק, ומסתיים ממעל לנקודת עוה"ז, דהיינו עד סיום רגליו דא"ק, שהוא סוף שיעור הלבשת פרצוף נקודות דס"ג לפרצוף גלגלתא דא"ק, כנ"ל.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על March 22, 2023, 12:10: סח) גם הזו"ן דגוף הנקרא נהי"ם נתחלקו ג"כ לב' בחינות, כי המלכות להיותה בחינת נוקבא" רצל"ק מצד רצונו עצמו "נמצאת פגמה יותר קשה, והיא נעשית למקום עולם העשיה. והז"א" רצל"ק כדי קיומו/הכרח "שהוא נה"י, נעשה לעולם היצירה למעלה מעולם עשיה.
והנה נתבאר, איך נחלק פרצוף הנקודות דס"ג, בסבת הצמצום ב', ונעשה מקום לד' עולמות: אצילות, בריאה, יצירה, עשיה, אשר הכח"ב חג"ת עד החזה שבו, נעשה מקום" ראוי לאור "לעולם אצילות. וחצי ת"ת התחתון שמחזה עד סיום הת"ת, נעשה מקום לעולם" רצל"ק עבור ז"א, לא לעצמו "הבריאה. והנה"י שבו לעולם" רצל"ק כדי קיומו/הכרח "היצירה. והמלכות שלו לעולם" רצל"ק מרצונו עצמו "העשיה. ומקומם מתחיל מנקודת הטבור דא"ק, ומסתיים ממעל לנקודת עוה"ז," עולם הזה "דהיינו עד סיום רגליו דא"ק, שהוא סוף שיעור הלבשת פרצוף נקודות דס"ג לפרצוף גלגלתא דא"ק, כנ"ל.

תע"ס חלק ו' הסתכלות פנימית אות ח'
ח) ועם כל המתבאר עד הנה תבין כי עיקר כל התיקונים תלוים במ"ה וב"ן, שמקום עמידתם מטבור ולמטה דכל פרצוף, כי שם מקום הדין והחסרון שבכל פרצוף, כמו במטבור דפרצוף הראשון דא"ק, כנ"ל באות א' וב', כן בכל הפרצופין, עד סוף עשיה. וכל פרצוף תחתון לא בא אלא למלאות ולהשלים מקום חסרון זה שבהעליון, מחמת כח הדחיה והעיכוב המצוי במסך הטבור ההוא, על אור העליון, וכמ"ש לעיל, אשר כל תחתון מגלה חלק מאור הזה שנדחה מחמת המסך דטבור דעליון. באופן, שכל שמתרבה הפרצופין ונשמות, כן הולך ומתרחב הגבול הזה שמטבור ולמטה ונעשה מוכשר לקבלת אור העליון, עד שיתגלה או"מ הכולל הנק' או"מ דא"ס, ואז יהיה גמר התיקון. ולפיכך עיקר כל התיקונים תלוים רק בהפרצופים מ"ה וב"ן שמקום עמידתם הוא מטבור ולמטה. וזכור זה כי הוא ידיעה יסודית בכל הקף החכמה.
כותרת: בעניין: פתיחה לחכמת הקבלה
תגובה על ידי: נסין על March 22, 2023, 12:32: זוהר הסולם פרשת תרומה
הזוהר באותיות מודגשות. פרוש הסולם באותיות לא מודגשות.
רסז) ולעולם נמשכת השכינה ונכנסת תוך סוד הגוף, שהוא המשכן, שישרה המוח תוך הקליפה, שהמשכן וכלין הם כמו קליפה אל השכינה, שהיא המוח, הכל כמו שראוי. ורוח הקודשה זה, דהיינו השכינה, נעשה בתוך הגוף שיכלול בתוכו רוח אחר עליון דק המאיר, שהוא ז"א, המתלבש תוך השכינה. והכל כך מתאחד ונכלל זה בזה ונכנס זה בתוך זה עד שמתאחדים ומתלבשים בעולם הזה, שהיא קליפה אחרונה בחוץ. פירוש, שכל עליון מתלבש בתחתון, והעליון כמו מוח והתחתון קליפה אליו עד שהתחתון ביותר מתלבש בקליפות הטמאות ממש וגם הקליפות הם זה תוך זה עליון בתחתון, עד שתחתון האחרון מן הקליפות מתלבש תוך כדור הארץ של עולם הזה. ונמצא עולם הזה קליפה אחרונה מבחוץ לכולם.

גם בעל הסולם מפרש בדימוי שהשתמש בו הזוהר.
לעניות דעתי גוף כוונתו רצל"ק, שיוכל להיות לעצמו/טומאה/קליפה, או בקדושה בהשפעה להשכינה הקדושה היא כלל נשמות ישראל.
מכך מוח כוונתו מחשבתו של האדם מקום בו יכול להיבנות המשכן "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם"

רסח) קליפה החזקה של הטומאה היא בפנים הקליפה של עולם הזה, כמו האגוז, שהקליפה שמבחוץ אינה חזקה, דהיינו הקליפה הירוקה שעל האגוז שהיא רכה. הקליפה שהיא מבפנים ממנה, הוא קליפה חזקה קשה כעץ, כן, כדור הארץ עצמו היא קליפה קלה, והקליפה שבתוכה היא קליפה הקשה. אף למעלה הוא כך, קליפה הקשה הוא רוח אחר השולט בגוף. לפנים ממנו יש קליפה קלה. ולפנים ממנו הוא המוח. שהוא השכינה, שה"ס הנפש. ובתוכה ז"א, שה"ס הרוח. כנ"ל.

כדאי לזכור שלמדנו ש כל פרצוף תחתון מתלבש בחיצונית פרצוף עליון כלומר העליון פנימי אליו.