מושגי יסוד בקבלה

מטרת הבריאה

הבורא ברא נשמה אחת ושבר אותה לחלקים לנשמות שבורות או נברא אחד ושבר אותו לחלקים לנבראים, הנשמה או הנברא האחד נקרא 'אדם ראשון', לכן בשפה שלנו אנו אומרים 'בני אדם' או 'בן אדם', בני אדם אנו חלקי הנשמה, הנשמה הכללית האחת. זוהי תובנה מרכזית בתורת החיבור, ממש אבן יסוד שחשוב לזכור ולהבין כדי להבין נכון את המטרה הרוחנית שלנו, שהיא להתחבר שוב יחד לאותה נשמה האחת.

אותה נשמה כללית, אדם ראשון, שהבורא ברא, נבראה בצורה זהה לבורא בהשתוות הצורה עימו, לכן היא דומה לו ונמצאת איתו בחיבור ודבקות, והוא נמצא בה. נקראת גם שכינה – המקום שבו שוכן הבורא, משכנו.

אתה הלומד קבלה, את שיטת תורת החיבור, נמצא במציאות השבורה, עם כל חלקי הנשמה השבורים והפרודים זה מזה, והמטרה היא להגיע לאיחוד הנשמה, לאיחוד החלקים, במידת האיחוד מתגלה הקשר עם הבורא.

הבורא ברא את הנשמה במטרה שתגיע לקשר של חיבור ואהבה עימו ויחד יהיו בקשר נצחי של אהבה משותפת, כשכל חלקי הנשמה מתחברים יחד לנשמה אחת כדי לעשות לבורא נחת רוח! זה נקרא אהבת הבורא, החיבור לנשמה אחת העבודה הזו, היא לשם עשיית טוב לבורא, בשבילו, הנשמה מתחברת ומנסה להידמות לבורא בשבילו כנתינה לו, והוא מחזיר לה נתינה ואהבה בכך שהוא נותן לה את צורתו, זה נקרא 'להיטיב לנבראיו', ובאהבה הדדית זו הם מתחברים יחד כאחד, "ישראל ואורייתא וקודשא בריך הוא חד הוא".

רצון לקבל – טבע הנברא

רצון לקבל תענוג והנאה לעצמי, להשיג רווח אישי. אגואיזם, אהבה עצמית, העולם הזה, גשמיות, דרגת החי, הבהמה, טבע האדם רע מנעוריו, הרצון לנצל את הזולת לטובת עצמי, רצון לקבל תענוג לתוכי, פירוד.

זה הצורה של חלקי הנשמה השבורים שנמצאים בעולם הזה.

רצון להשפיע – טבע הבורא

רצון להשפיע/לתת (השפעה מלשון לתת שפע) תענוג והנאה לאחרים ודרכם לבורא, שיהיה להם רווח בלי תמורה עבורי, אלטרואיזם, אהבת הזולת, העולם הבא (שצריכים לגלות אותו כאן ועכשיו), רוחניות, אהבת הבורא, דרגת האדם, טבע הבורא הטוב והמיטיב, הרצון להיטיב לזולת לטובתו, רצון לקבל תענוג לתוך הזולת (שהוא ייהנה, שלו יהיה טוב, זה נקרא אהבה), חיבור.

זה הצורה של חלקי הנשמה המחוברים שנמצאים בעולם הבא כאן ועכשיו בעודם גם בעולם הזה, העולם הזה שלהם השתנה לעולם הבא ובנוסף הם גם ממשיכים לתפוס אותו את העולם הזה יחד עם העולם הבא שהתגלה כמציאות העיקרית שלהם.

נקודה שבלב

כשמתעורר באדם הרצון לגלות את הבורא, לגלות את מטרת החיים, אותה התעוררות אותה השתוקקות נקראת הנקודה שבלב, נקודה של אור, מכוונת לכיוון הבורא לכיוון ההשפעה, בתוך הלב האגואיסטי של האדם, לכן היא נקראת הנקודה שבלב, עד שבבוא הזמן בעקבות העבודה הרוחנית היא תתרחב ותמלא את כל הלב את כל הרצון.

המאור המחזיר למוטב

כשבן אדם לומד ועוסק בחכמת הקבלה, בתורת החיבור, הוא מושך את המאור המחזיר למוטב, שהוא כוח שמתקן אותו להיות דומה לבורא ובכך לגלות את הבורא, נקרא גם אור מקיף כאשר הוא מאיר מרחוק ואור פנימי כאשר יש כבר קשר עם הבורא.

כל עבודה קבלית שמכוונת אל המטרה של חיבור בני אדם עם הבורא ביניהם, מושכת את המאור המחזיר למוטב.

המאור המחזיר למוטב הוא בעצם חוק טבע במערכת המציאות, הוא כוח המושך כלפי המטרה שהאדם מתמקד ועובד כלפיה, בחכמת הקבלה מדובר על מטרת האמת האחת והיחידה והיא חיבור עם הבורא, ועבודה כלפי מטרה זו בצורה הנכונה מפעילה את האור המתקן והמושך, המאור המחזיר למוטב שהבורא שולח לנו כדי להגיע ולהתחבר עימו.

עבודה עם החברים בקבוצה עם כוונה להגיע לחיבור בין החברים שבו מתגלה הבורא מושכת את המאור המחזיר למוטב. אם זה בלימוד משותף של כתבי המקור עם החברים יחד עם כוונה לחיבור על המטרה שמתוארת בספרים ובמאמרים של חכמת הקבלה, או בכוונה להגיע לחיבור עם הבורא יחד עם החברים בסדנאות ומשחקי חיבור, או בכל עבודה בקבוצה לחיזוק הקבוצה עם כוונה להגיע לחיבור ולקשר המשותף של החברים יחד עם הבורא.

חוק השתוות הצורה

ברוחניות אם שני גופים הם בעלי אותה צורה פנימית, כלומר בצורת הרצון, אמונה וכוונה, אז הם מבחינה רוחנית מחוברים, נמצאים יחד בחיבור, באחדות, באהבה, בדבקות, בקשר. לפי מידת השתוות הצורה בין שני גופים כך היא מידת הקרבה הפנימית ביניהם עד שבהשתוות מלאה הם בחיבור בלי הפרדה ואז הם באחדות, ביחד, כאחד, "כאיש אחד בלב אחד".

אם נסתכל בעולם שלנו, כל קשר כל חיבור בין אנשים בין חברים הוא על בסיס שטח משותף, צורה משותפת, למשל שני חברים שאוהבים כדורגל לכל אחד מהם יש צורה זהה של מטרה, אהבה לכדורגל וזה מה שמחבר אותם כחברים, בנושא הכדורגל יש להם השתוות הצורה וזה מחבר אותם יחד בעולמנו הגשמי. כל חיבור בין אנשים הוא תוצאה של השתוות הצורה על נושא משותף מחבר. בעולמנו הגשמי החיבור בין חברים הוא מדומה, לכל אחד יש הרגשה אישית מדומה של יחד עם חברו, תענוג אישי מהיחד ולכן זה לא באמת יחד.

בעולמנו שני אנשים שנפגשים אבל כל אחד בעל תחום עניין אחר, אומנם שניהם באותו חדר או מקום, אבל בפנים הראש והלב של כל אחד נמצא במקום אחר, אז אין להם עניין משותף ולכן אין תקשורת, אין קשר, אין קרבה ואין חיבור ביניהם והם לא בהשתוות הצורה.

אהבה וחיבור הם תוצאה של השתוות הצורה על רעיון משותף, לשני אנשים יש אהבה אם הם שניהם אוהבים את אותו רעיון והם בעלי רצון משותף, אז הם באהבה, שני אנשים שאוהבים אחד את השני הם לא באהבה הם בפירוד, בניצול אישי הדדי כל אחד את השני, אבל אם הם נמצאים באהבה למטרה משותפת לרצון משותף אז דרך הנקודה המשותפת הם מרגישים מחוברים ובאחדות ולכן מרגישים מנקודה זו בנוסף ובזכות המטרה המשותפת גם אהבה אחד כלפי השני כגוף אחד.

המטרה שלנו היא להגיע להשתוות הצורה עם הבורא, לשנות את צורתנו מעל מנת לקבל, לעל מנת להשפיע, בחיבור יחד לנשמה אחת הדומה לו ובהשתוות הצורה עימו, ובכך להיות דומים לבורא ולהיות איתו בחיבור, באחדות, באהבה, בדבקות, ובקשר.

האדם הפרטי מגיע להשתוות הצורה עם הבורא בכך שהוא בונה יחד עם בני אדם אחרים נשמה כללית שהיא בהשתוות הצורה עם הבורא.

מאהבת הזולת לאהבת הבורא

למה אהבת הזולת היא כניסה לאהבת הבורא? מהסיבה הפשוטה שאין דבר כזה בעולם שלנו "אהבת הזולת" זה לא קיים, זה בלתי אפשרי, טבע האדם אגואיסטי, אישי, אהבה עצמית, והוא עושה הכול למען עצמו, למען רווח אישי שלו, כולל אם הוא עוזר לזולת או לאחרים, או מתחבר עימם בחברות וקשר על מטרה משותפת האדם תמיד נמצא באהבה עצמית.

לכן המטרה היא לא להגיע לאהבת הזולת הגשמית, שקרית ומדומה, אלא להגיע לתכונה רוחנית חדשה שלא קיימת בנו, של אהבת הזולת הרוחנית האמיתית שבה אתה אוהב את הזולת בלי שום חשבון ותמורה לעצמך, באמת אוהב אותו, את הזולת, ואהבת הזולת האמיתית הזו היא תכונת הבורא.

אהבת הזולת בתוך החיבור הקבוצתי לנשמה אחת מאפשרת לכל אחד להעלם בתוכה ובכך להעלים את האהבה העצמית ולהתעלות לאהבת הזולת נטו חלוטה ובכך להגיע לאהבת הבורא, הן כל אחד ואחת והן ע"י הנשמה בתוך הקבוצה.

לכן אנו מתחילים באהבת הזולת המדומה ורוצים להגיע ממנה לאהבת הזולת האמיתית שהיא אהבת הבורא. נוכל לעשות את הקפיצה הזו רק בעזרתו של הבורא שייתן לנו את תכונתו בהתאם לבקשתנו באמצעות עבודה ויגיעה כלפי מטרה זו בקבוצה.

כתבי מקור

כתבי המקור הם הספרים והמאמרים שכתבו המקובלים כדי שנוכל באמצעותם להתקרב ולהתחבר עם הבורא.

כתבי המקור הם האמצעי המרכזי לכוון אותנו לחיבור, להעלאת בקשה לחיבור יחד, ובכך למשיכת המאור המחזיר למוטב המתקן אותנו להיות דומים לבורא ובכך לגלות את הבורא.

כתבי המקור מתחלקים לשני סוגים עיקריים והם: מאמרים שמדברים על המטרה והאמצעים ומסבירים את העבודה הפנימית של האדם, וספרי הקבלה שמדברים על העולמות העליונים, על צורות הבורא כמו ספר הזוהר ותלמוד עשר הספרות.

המאמרים חשובים להבנה ולבניית הבקשה הנכונה שאיתם אנו פונים לספרים שמדברים על צורות הבורא ובכך מושכים עלינו את המאור המחזיר למוטב ובעצם מושכים את עצמנו אל עבר הבורא.

הן ספרי הקבלה על העולמות העליונים והן המאמרים מושכים את המאור המחזיר למוטב וכן גם מאמצים פנימיים בעבודה בקבוצה עם החברים ובמחשבות ודאגות עליהם.

כשניגשים ללימוד מכתבי המקור חשוב לבוא עם כוונה מטרתית מבוררת המכוונת לחיבור עם הבורא באמצעות חיבור הלבבות, חיבור החברים.

רצוי ללמוד מכתבי המקור יחד עם חברים, אך אם אי אפשר לעשות זאת אז לעשות כוונה של חיבור עבור החברים כאשר לומדים לבד, מותר ללמוד לבד רק כאשר האדם בתוך קבוצה ולומד עבורה.

אסור ללמוד קבלה לבד מהספרים עבור עצמך ובלי קבוצה, במקרה הפחות גרוע זה ייתן לאדם רק ידע שכלי שטחי ארצי, אבל ברוב המקרים זה יהיה גרוע ויביא סבל רב וחורבן לנפשו של הלומד.

אנו בתורת החיבור לומדים מכתבי הקבלה של בעל הסולם ובנו הרב"ש המתאימים במיוחד לדורנו וכתובים בשפה הברורה ביותר עבורנו.

קבוצה

הקבוצה היא האמצעי המרכזי והעיקרי של האדם כדי לגלות את הבורא, הבורא מתגלה בקבוצה שקיימים בה קשרי האהבה הדומים לבורא, קבוצה שמדמה את צורת הנשמה הכללית, שמתחברת באהבת חברים, חברותא ואהבת הזולת כדי להיות באהבת לרעך כמוך ושם לגלות את הבורא באני ה' אלוקיך.

הקבוצה היא המקום למימוש הבחירה החופשית האמיתית של האדם, הן בבחירתה על פני המציאות הגשמית הלא הכרחית, והן בבחירה בחיזוק הקבוצה שזה אומר בקשר פנימי ומחובר יותר איתה.

קבוצה מורכבת מחברים בעלי נקודה שבלב שכולם משתוקקים יחד למטרה המשותפת של יצירת מקום, שטח משותף, לב משותף לגילוי הבורא, לגילוי תכונת ההשפעה והאהבה ביניהם.

הקבוצה היא מתקן אימונים עבור האדם הלומד קבלה, היא מעבדה שבה ניתן לגרום לשינוי הרצון לקבל האגואיסטי שיהיה בעל מנת להשפיע כמו הבורא ובו יתגלה הבורא.

בקבוצה מנסים להגיע יחד לחיבור הרוחני, הקבוצה היא האמצעי להשיג כוח בקשה אמיתי גדול וחזק לבורא, כוח חשיבות המטרה ובעצם הכל קיים בקבוצה, גם הבורא מתגלה בקבוצה וכמובן כשהוא מתגלה, הוא מתגלה בכל מקום גם מחוץ לקבוצה. הקבוצה היא מכשיר לגילויו, לפתיחה של חיבור עם הבורא שיהיה קיים וגלוי עבור האדם, ללא תלות בזמן ומקום.

העבודה העיקרית בקבוצה היא התכללות עם כוונה להגיע לחיבור הפנימי המשותף של החברים יחד עם הבורא, באמצעות העלאת חשיבות המטרה, וגדלות הבורא ע" מתן דוגמא אישית, אהבת חברים ותמיכה הדדית, עושים זאת בלימוד המשותף שהוא מרכז העבודה הרוחני, בחיבור על הלימוד וכתבי המקור, בסדנאות ובעבודה המשותפת ליצור קבוצה וסביבה גדולה וחזקה שמשפיעה את המטרה את גדלות המטרה וחשיבותה על כל חברי הקבוצה. כל חבר בקבוצה משתדל בפנימיות וחיצוניות לגרום לחיבור של החברים בקבוצה לקשר שבו מתגלה הבורא.

כל העבודה בקבוצה היא לשם העלאת בקשה לבורא לתיקון הרצון המשותף, הבקשה נוצרת בלב האדם כתוצאה מהתכללותו בסביבה הרוחנית, בקבוצה. הבורא נותן את המאור המחזיר למוטב ומתקן את החיבור בקבוצה בהדרגתיות בהתאם למאמצים של כל אחד ואחת ושל המאמץ הכללי.